בעקבות ההתרחשויות הדרמטיות והכאוטיות ההולכות וגוברות בעולמנו ובארצנו הקטנטונת, קיבלתי מידע מהישויות שביקשו, לסייע לנו לקבל את המתרחש בבחינת התבוננות במה שקורה גם ממרחק של צפייה על מנת שנשקיע את תשומת לבנו ומעשינו באבחנה והתמודדות עם המתרחש, במקום בהפניית האנרגיה רק לשיפוט, ביקורת, כעס או פחד, המחלישים את יכולת השיפוט…
במעבר החיים הנוכחי אנו מחברים את הניסיון המצטבר שלנו ממעברי חיים רבים, כולל חיבור לכל מה שנקרא "שברירי מחשבה קפואים" או כפי שמכנים זאת האינדיאנים "פיסות נשמה אבודות". במילים אחרות, אנו יוצרים במודע איגום (מלשון אגם), משאבי ידע וניסיון שצברנו לאורך דרך ההגשמה שלנו. כשמדובר ב"שברירי מחשבה קפואים" הכוונה לאחיזה…
היום הדלקתי נר כהרגלי בכל שיעור ולהבתו גדלה והבהבה בעוצמה כשקוראת לי לרשום מה שאני קולטת וכך עשיתי. אני מבקשת להזכיר שכל פעם שהישויות אומרות אכן, זה סימן שקראו את מה שעבר במוחי והתייחסו לכך. אור הנר אהוב עלי מאוד ולאורך דרך החיבור הרוחני שלי תמיד קיבלתי סימנים מהבהבים מרגשים…
שאלתי את הישויות המדריכות מה הם מקורות השקט והשלווה וכיצד אפשר להתחבר אליהם ביומיום? מהי שלווה, מהו שקט בעצמנו, בסובב וביקום? ישויות ספיראלת האור: "השלום והברכה, כאן יהושפט, עזרה וחברי ספיראלת האור. נוגעת את דורית במוקד הסערה ב'כדור לימוד'. מוקד של דחיסות שהשקט והשלווה עבורו אינם עומדים במובני השקט והשלווה…
אני מרגישה שהמדריכים ממש מסייעים לי לפרק את החשיבה האנושית, כמו לפזר אותה ולעזור לי ולכולנו להפנים את מהותנו הרוחנית במודעת ההכרתית ולגלות חלקי פאזל נוספים שהסתתרו מעיננו. בכל פעם שהישויות המדריכות אומרות 'אכן' הן מתייחסות למשהו שעבר במוחי, בדרך כלל מבלי ששמתי לב, משיבות למחשבתי. ישויות ספיראלת האור: "השלום,…
לפני הרבה שנים הגיע מידע על אהבה שהישויות המדריכות דימו לפעימת הלב, כהקבלה למערכת התקשורת אותה הם מכנים אהבה; הלב לוקח את הדם מכל הגוף, יש מרווח ואז שולח אותו לכל האברים. הם הקבילו את הפעימה לזרימת מידע. המידע מהיקום נכנס אלינו, מתעכל ויוצא לסובב והדגישו שזוהי פעולה אוטומטית שקורית…
"השלום הברכה ואור המודעות והאהבה לכם, כאן ספיראלת האור הישויות המדריכות של דורית מבקשים להסביר מדוע איננו מכוונים את דברנו להכוונה ומיידע עתידני;איננו מתעסקים בהכוונות עתידיות כיוון שכל תפקידנו הוא בהכוונת המעבר לחיים בהווה מתמשך, או שמא נאמר במעבר בין תפישה ליניארית המחלקת לעבר הווה ועתיד לתפישה הקשרית מעגלית, המכוונת…
בחרתי הפעם להביא תקשור המופיע בספרי השני "ישויות מדריכות – מציאות או דמיון" שיצא לאור לקראת ראש השנה. התקשור הועבר על ידי תמורה, אחת הישויות המדריכות המלמדות והמופלאות. בעולמנו היינו מכנים את עיסוקה פסיכולוגית העוסקת בהתמרת אנרגיות, המסבירה את הקשר של הישויות המדריכות למודרכים: תמורה: "שלום רב לכם, תמורה כאן….
אני ""שומעת"" באוזני רוחי: "על הדבש ועל העוקץ על המר והמתוק". בר-אל: "שלום לך תאומתי האהובה כאן בר-אל, מרשת הקשר הפליאדי מנצל את ההזדמנות לומר לך מספר דברים:א. עולם ארץ מיוצג אמנם על ידי הטבע אך מבוסס על תפישת הדבש והעוקץ כפי שהתפישה הפליאדית מבוססת על קשר והקשר בין דברים…
מדריכי ספיראלת האור: "דורית יקרה, מדוע פותחים אנו באמירת השלום הברכה ואור האהבה על מנת להזכירכם הגנה מהי ומה פירוש החיבור המודע לנצח שכולנו קורצנו ממנו, חלק בלתי נפרד ממנו ברי חיים שניצוצם לעולם אינו כבה, קיים אמון מלא בעצם ומעצם ההיות אם תרצו זו ההגנה ב -ה' הידיעה הנחוצה…
