אני מרגישה שהמדריכים ממש מסייעים לי לפרק את החשיבה האנושית, כמו לפזר אותה ולעזור לי ולכולנו להפנים את מהותנו הרוחנית במודעת ההכרתית ולגלות חלקי פאזל נוספים שהסתתרו מעיננו. בכל פעם שהישויות המדריכות אומרות 'אכן' הן מתייחסות למשהו שעבר במוחי, בדרך כלל מבלי ששמתי לב, משיבות למחשבתי.
ישויות ספיראלת האור:
"השלום, הברכה ואור הידיעה המופנמת לך אהובה. כאן אחים ואחיות, מהויות של אור בהתגשמויות שונות, המהוות חלק ממך, כפי שמהוות חלק מעצמן. אנו 'ספיראלת האור' ""המפוזרים"" על פני יקום, בכל היקומים המאפשרים את מיצויינו.
פתחנו בהסבר רחב זה על מנת לסייע להשתקפותכם האנושית לחוות את חייה כהשתקפות, הלכה למעשה, מבחינת המודע ההכרתי. ככול שהמודע ההכרתי מתחבר במודע לכל ההשתקפויות ולמקורן, בעת ובעונה אחת, בין של השתקפויות הפרטיות ובין לאלה הכלליות, קרי של כל הנשמות האחרות, מתאפשרת חווית ייחוד אחדותי, 'אני = אנחנו'.
קרי, הייחוד הוא חלק בלתי נפרד מהשלם, הבורא, וחווה עצמו כמו גם את כל הנשמות האחרות, כייחוד ואין סתירה.
אכן, שאקרה 11 המוכלת במעטפת, המקשרת בין כל הנשמות אחת לשנייה ובין כל נשמה להשתקפויותיה. כך נעשית חוויית החיים 'הפרטנית', משותפת, משמעותית ויצירתית. יצירתית הן במובן של יצירה מתוך המקור/המהות, המאפשרת הגשמה דרך חוויה והן במובן של אשליה לרגע, המיועדת להפקת המיטב 'מזמן' התגשמותה הארצי.
אנו מציינים זאת כחיבור קוונטי מודע של השתקפותכם האנושית, המאפשר חוויית בו-זמניות הנשמה, על כל השתקפויותיה באשר הן, ביחד עם אינספור השתקפויות אחרות, של ניצוצות אחרים, מנשמת ומנשמות האם, 'העושים דרכם' על פני יקומים, למען מטרה משותפת של הגשמת הפוטנציאל הנשמתי האישי והכללי, כשאין הפרדה בין פרט לכלל מתקיימת.
כלומר, הפרטים כולם מהווים השתקפות של קוד מסוים, אינם עומדים בפני עצמם, אלא מהווים היבטים שונים, המתגלים עקב רקעים שונים – עולמות שונים ותלבושות שונות – גלגולים שונים.
כל נשמה ניתן לתאר כבמאית ומחזאית של חייה על פני העולמות. במאית, מחזאית ושחקנית בהצגות ההתגשמות השונות, ביחד עם אינספור ניצוצות אחרים, המשתלבים לאותן הבמות ומלהקים את עצמם ואחרים באותה הצגה. כשאיש אינו זוכר, מבחינת המודע האנושי, שהוא הבמאי, המלהק, המחזאי והשחקן בעת ובעונה אחת, בהצגה שאינה כתובה מראש…."
אני: נרעשת ושואלת ההצגה אינה כתובה מראש????
ישויות ספיראלת האור: "כתשובה לתדהמתך: ההצגה נוצרת מעצם התפקידים, תפקידי המיצוי, הנחוצים לכל נשמה. במעבר כזה או אחר, נוצרים מארגי חיים על במה אנושית גלובלית, שכולם קשורים אחד לשני, מבלי שהמודע האנושי ער לכך, גם כשההיגיון של משחק התפקידים כבר ברור או מודע, כיוון שההצגה נוצרת כל העת על פי השחקנים המצויים באותו המגרש ברגע נתון.
אכן, התחלפות השחקנים המצויים באותו המגרש, כמו שינוי תודעתי מהותי, או מעבר לעולם אחר, מייצרים הזדמנויות חדשות, שקודם לא היו בנמצא המודע.
לכן אומרים אנו לכם כל העת;
א' כל דבר מתרחש בדיוק ברגע המדויק והמתאים.
ב' אין אפשר להמציא את מה שלא נמצא. קרי, אי אפשר שתפקיד מסוים יבוא לידי ממש, תפקיד, הזדמנות או אופציה, מבלי שהוא קיים במארג האפשרויות הפוטנציאלי. שהרי, כל המטרה היא ביטוי מיטבי הלכה למעשה, של הפוטנציאל, כשכולנו מבטאים ומתבטאים, אחד עם ובעזרת אחר.
ראו את המארגים הנוצרים כל העת ותוכלו לחבור להתבוננות משתאה, לתחושת גילוי מתמדת, להתחדשות, טעם ומשמעות והזנה כתוצאה.
לשאלתך, כיצד ניתן להתחבר לדברים הנאמרים בתוך ומתוך ההשתקפות הנוכחית שזיכרונה עדיין חבוי:
א'. דסקסו את הדברים כך שהמודע האנושי יוכל להכילם.
ב'. אמנו את עצמכם בהתבוננות זו יום יום, שעה, שעה, לגבי כל תופעה, בין שהיא נוגעת בשינוי אקלימי, בממשלות השונות, באנשים ספציפיים, או בחייכם האנושיים, מתוך נקודת מבט של משחק האפשרויות.
ג'. תוך התמקדות על כל מה שמעשיר, מאפשר ומחזק התחדשות, הבנות, חוויות והזנה על כל ארבעת הרבדים.
מבקשים אנו להדגיש בנוסף למה שאמרנו קודם, שכל קבוצת נשמות מביאה עמה מארג של נקודת מבט, שנותנת אפשרות למודע האנושי להרחיב את הראיה, ההבנה והמודעות שלו.
ובעצם כל קבוצה מהווה אסופה של נקודות מבט, כמו גם שכל אחד מכם הוא אסופה של נקודות מבט, גם מבלי שאתם מודעים לכך. ואין מדובר באסופה במובן של כל מעברי החיים, הרשמים והרישומים מראשית ההתחלות עד עצם היום הזה, אלא מדובר בעצם מהות כולנו המשתקפת לאינספור עולמות באינספור פנים על מנת להגשים את הקוד הנשמתי, האישי והכללי דרך כך.