לאורך השנים מסייעות לנו הישויות המדריכות להכיר את המנגנונים המרכיבים את השתקפותנו האנושית ואת המבנה הנשמתי, כפי שמתבטא בכלל ובחיי היומיום בפרט. כל זאת על מנת שנוכל להתחבר לכוחות פנימיים ששכחנו את קיומם ולשחרר דפוסים שאנו אוחזים בהם. המנגנונים מיועדים לאפשר לנשמה לחיות ולממש את הפוטנציאל האצור בה. אך, המנגנונים…
על מנת להתחבר לקליטה ותרגום של הידע המתוקשר על ידנו, עלינו להיות פתוחים לתרגם כל מידע שעובר דרכנו ולהיות במקום שאין בו אג'נדה מבחינתנו, במובן של להיות נטולי דעות, אמונות, קביעות קודמות המתערבבות בנקלט. יש ביכולתנו להתאמן בפתיחות קולטת מעבר לתגובות האנושיות, האוטומטיות הקיימות בנו מעצם שהותנו ב"תלבושת אנושית", אך…
היכולת להבין שלכל דבר המתרחש בחיינו קיים טעם ומשמעות, רובד הבנה ושרות נוסף מהידוע לנו זה מכבר, שאם לא כן לא היה מתרחש, חשובה מאין כמוה לקבלת עצמנו והחיים ממקום חומל, מקבל ומכיל. אינספור נקודות מבט, הבנות ותובנות מתגלות דרך התפישה שיש להתנהגות, לבחירה, לאירועים בחיינו, טעם ומשמעות, שהם נחוצים…
אני מבקשת היום לשוחח מעט על מודעות רוחנית ותקשור כאמצעים להרחבת רשת האופציות שלנו ולכריתת ברית שלום עם עצמנו וכתוצאה מכך, עם הסובב אותנו. שנים רבות עסקתי בהנחיית קבוצות (הורים וילדים, נוער, זוגיות). במקצועי אני גם אסטרולוגית, נומרולוגית ומתקשרת. קרוב ל-4 עשורים אני מתמקדת במיוחד מעבר לייעוצים אישיים, בהנחיית קבוצות…
ישויות ספיראלת האור: "שלום יקרה ואהובה, חלופות העיתים אכן פועלות בעצמות משתנות. עליות ומורדות וסיבובי משמעות וכיוון, הם מסממני התקופה. יש לכם הזדמנות להתחבר לתדר האיזון בגמישות מופלאה על כל הרבדים ולנוע עמו ובתוכו במלוא!!!" אני: מה שאומר שאיננו עסוקים בציפיות או מחשבות על מה ואיך יהיה, או בפחדים מסצנריו…
ביכולתנו לקבל אט, אט, שכל מה שקורה לנו הוא בעבורנו, בסדר הנכון, בסדר שלו. כאשר קשה לקבל זאת, הווה אומר שיש תבנית שעומדת על המשמר ולא מוכנה לזוז הצידה, לראות אופציות אחרות. כאן המקום ללמוד לעשות את האבחנה בין "אני הרוח המאפשרת חיים בגוף" לבין היצירה שהיא הגוף ותפישת העולם…
תהליך הלידה למימד חדש, תודעה חדשה, תפישת עולם אחרת, קשורה במודעות של כל אחד מאתנו להיותו ניצוץ אלוה ממעל – נשמה – בתלבושת אנושית וחלק מאינספור ניצוצות. תפישת "אני = אנחנו". הישויות המדריכות מעבירות לנו מדיטציות המקלות את הגילויים והזיכרונות הנחוצים לנו לשם כך. אני מכנה אותן עיסוי תעלת הלידה…
אנו מצוידים בארגז כלים גדוש ומלא אך משתמשים במעט ממנו. קיימת בנו הנטייה לחזור אל השימוש באותם כלים משכחת האלטרנטיבות או מהפחד מהן מסיבות שונות, שחלקן אם לא כולן קשור ברגשות ומסקנות שקשה לנו לקבל, להכיל. הכלים בהם אנו משתמשים הופכים להיות חלק מאוטומט התגובות. היכולת לקבל את כל הרגשות…
הרבה מאיתנו נולדו עם הידיעה שיש מעבר למה שאנו רואים, גם אם איננו זוכרים. זאת אחת מסיבות החיפוש לאורך שנים, למשל דרך פיתוח ויישום של מודעות רוחנית. קרי, קיימת בנו ידיעה פנימית, שאינה מוגדרת, שאנו יותר ממה שמספרים לנו, שיש לנו את היכולת לעשות דברים ותפקידים נוספים, שאיננו זוכרים אותם…
כוח האינרציה מאפשר לנו לעשות עוד מאותו דבר. הוא מאפשר לנו לרוץ כשאנחנו רצים, הוא מאפשר לנו לשבת כשאנחנו יושבים. הוא מסמל בעצם את החיים האנושיים שלנו במובן שאנחנו מסתובבים באותם המעגלים שוב ושוב, שוב, ושוב וחווים את אותן התבניות ואת אותה צורת התנהלות והתנהגות, כל עוד לא מיצינו אותם….
