באחת מקבוצות הלמידה אותן אני מנחה, נתבקש יהושפט, מדריכי האישי מישויות ספיראלת האור, להרחיב הסבר על אהבה ביקום לעומת תפישת אהבה בעולמנו והכלים האנושיים בהם אנו משתמשים על מנת להראות, לממש, אהבה….
יהושפט: "שימו לב איזה כלים לאהבה ואכפתיות יש לכם בכדור הארץ בשל ההגדרות שניתנות למושג אהבה ותפישת עולמכם האנושית ב'כדור לימוד'.
האם שמתם לב לזה שחלק גדול מהן קשורות לצורך בשליטה במציאות ולמגננות, כדאגה, חרדה, חשש, עוד פעם דאגה, עוד פעם חשש, עוד פעם דאגה… כמה מעט אתם מחבקים אחד את השני ואומרים מילות של אהבה ועידוד, תמיכה וקבלה. כמה מעט אתם מחבקים את עצמכם, מכבדים ומוקירים?
כמה הרבה, כאילו כתחליף, אתם נותנים עצות, מגינים, מגוננים, חרדים, חוששים, ואתם יכולים להוסיף את רפרטואר המילים שלכם, בוודאי כולם יתאימו.
אהבה בעולמותינו פירושה מאה אחוז כבוד לעצמנו ולנשמה אחרת. מה שאומר שאנחנו סומכים אחד על השני. מאמינים/יודעים, שכל אחד עושה בדיוק מה שנכון לו ועושים כל אחד את מה שנכון לו, ואין מדובר על אגואיזם ואגוצנטריות. ההיפך הוא הנכון.
יש מקום לכל אחד מאיתנו, ויש מקום אצל כל אחד מאיתנו לכל אחד אחר שהרי, אני = אנחנו.
לעתים אנו כמדריכים צופים עליכם, רואים אתכם מתחבטים או מתלבטים במשהו שהוא כל כך ברור לעינינו, אך איננו מתערבים, ואיננו מצביעים, ואיננו מבקרים ואיננו שופטים. מדוע?
מפני שאנחנו אוהבים אתכם וסומכים עליכם ועל דרככם מעל ומעבר. אם לא היינו אוהבים אתכם כל כך, היינו מתערבים, היינו מקלקלים את ההתנסות שלכם בכך.
במובן מסוים משתלטים על חייכם מהכוונות הכי טובות, כפי שאתם עושים לילדיכם עם כל הכוונות הכי טובות, או לבני הזוג שלכם, או למצבים בחיים.
אהבה ביקום משמעה יחסי גומלין בין הכל להכל, פירושה מרחב מלא לכל אחד מכם להיות אתם, פירושה תקשורת בלתי פוסקת ובלתי אמצעית (בין שבמודע ובין שלאו), שהרי איש אינו מתפתח אלא דרך האחרים והסובב.
אהבה פירושה מרחב מלא לכל אחד אחר/אחרת, להיות הוא או היא,
אהבה פירושה תקשורת וקשר. כך שכשאתם אוהבים את הסובבים אתכם כשאתם אוהבים את עצמכם.
אתם אוהבים את הסובבים אתכם כשאתם מכבדים את בחירתכם ובחירתם, מתוך הידיעה שלמען הגשמת הפוטנציאל והשלמת מעגל חייכם וחייהם עליכם לעבור את הניסיון שאתם עוברים, מתוך ידיעה שהם עושים את הדבר שהכי נכון להם, גם אם נראה לא נכון לכם. ידיעה זו מכוונת למראה שהזולת מהווה עבור כל אחד מכם, ללמידה, התפתחות והתנסות.
אתם מכבדים אותם פירושו, שגם אם המודעות הארצית שלהם איננה "יודעת" מה הם עושים, הם יודעים בדיוק, מפני שיש נשמה בכל גוף שמכוונת, שמנווטת.
סלחו לנו על חוש ההומור בעניין של דברים כל כך רציניים לתפישה האנושית. אנו באנו לפרוץ דרך, לעזור לכם לפרוץ דרך אל תפישה אחרת ואל ראייה אחרת. הדפוסים הארציים שלכם אינם מרשים לכם להיות בשלוות נפש כשמישהו אחר קרוב לכם סובל, אתם מיד 'חייבים' לסבול יחד איתו, אחרת אתם "לא בן אדם טוב"… אם מישהו נפטר, צריך כל הזמן להתאבל ולבכות, לפחות מספיק זמן שזה יהיה מכובד…
על פי התוכנה החדשה מותר לכל אחד מכם להרגיש את מה שהוא מרגיש. ליצור מרחק אישי של שלווה, של שקט, של הזנה.
להיות שמח וטוב לב גם אם מישהו אחר בסביבה סובל, ולהשתמש בשמחה ובטוב הלב, לאפשר להם להדהד אל חוץ, לחלוק אותם עם הסובב ואולי זה יקל מעט מהסבל של השני, ואולי לא, כי זה מה שנכון לו לעבור.
יודעים אתם שדווקא כשאתם סומכים על האחר במאה אחוז באמת, הוא מקבל את כל הכוח לסמוך על עצמו. כך נכון גם לגבי עצמכם כשסומכים עליכם מקלים עליכם לסמוך על עצמכם לאט, לאט.
כשאתם חרדים וחוששים יחד עם האחר, אתם מגדילים את חששותיו, עוזרים לו לפרוט על הפחד, על החשש, על רגשי הנחיתות ועל חוסר הביטחון – הפוך על הפוך ובעצם מגדילים את החשש והפחד שלכם בהתאם.
השתתפות בצער בוודאי. אך יש הבדל עצום בין השתתפות בצער לבין התמזגות עם צער. יש הבדל עצום בין הבנה למה שהשני אומר, לקשיים שלו, לבין הזדהות עם הקשיים שלו ולקיחת הצד שלו.
זה מה שעדיין מקובל בתוכנה הישנה, מה שלחלוטין תומך בראייה צרה ומצומצמת ואיננו מאפשר לכם להראות פאן אחר וליצור אופציה לפתוח דלת חדשה".