הכינוי "שעון שוויצרי" מייצג מבחינתי דיוק מקסימלי משהו שניתן לסמוך עליו בכל מאת האחוזים, הוא מייצג לצורך העניין את התוכנה הישנה ממנה באנו להרפות. הכל החל במטפורה שבה המדריכים רצו להראות לי את המעבר מתוכנה לתוכנה, את ההתפתחות של המוח האנושי, בדרך מופלאה שעזרה לי להבין הרבה מאד דברים. ראיתי…
אנחנו חיים בתקופה של סדר וארגון מחודש – אי אפשר יותר להסתיר, להחביא ולהתחמק מדברים שבהם בחרנו לטפל בין שבמודע ובין שלאו. זוהי תקופה שניתן לתארה כרעידת אדמה מתמשכת, הגורמת מחד, לניסיון לאחוז בקיים ובמוכר ומאידך, לשחרור אחיזות בדעות, אמונות, קביעות על עצמנו על העולם והחיים מעצם מה שקורה, גם…
המוח האנושי מסוגל לקלוט יותר, כאשר המודעות הרוחנית נפתחת. כך, ככל שאנו מוכנים לקבל שקיימת רשת יקומית גדולה, שאנו חלק ממנה, לעולם לא לבד, שהכל קשור עם הכל, שקיימות לכל אחד מאתנו ישויות מדריכות המסייעות לנו לפתוח שבילים חדשים במוח להדליק ערוצי קליטה, הבנה ותובנה נוספים ולפתח רמת יכולת הבנה…
המדריכים מעבירים מידע לאורך שנים שלוקח לי הרבה זמן לראות איך זה מחובר למדע ולבסוף הוא מתחבר כחיבור פיזי תכליתי. למשל הדיבור שלהם על הארת והתעוררות המוח האנושי לתפקוד גדול הרבה יותר מהמקובל היום. גיליתי שהם מדברים על יצירת סינפסות חדשות במוח.על פי גוגל "סינפסה – בעברית מִסְנָף הוא המקום…
מטרת ההתנסויות של כל נשמה היא לממש את הפוטנציאל הטמון בה ואת כל האופציות האפשריות בעולמות שונים ובתקופות שונות. בכל עולם מותאם גוף ומוח המאפשרים תיפקוד מלא באותו עולם, בהתאם לבחירה. בכדור הארץ בחרנו מראש "מיפתח הזיכרון" קטן כך שנוכל לחוות את העולם הליניארי, העליונות והנחיתות כל הרגשות "הטובים והרעים"…
הפעם ברצוני להביא רעיון שהמדריכים כינו "גבול הוויה", שפירושו שעצם הקוד הנשמתי, (הניצוץ, הנשמה), הוא גבול. כל בחירת נשמה לגלגול, היא גבול, מסגרת המאפשרת להוות/לחיות בעולם מסוים, כשהמטרה של כולנו היא מימוש הפוטנציאל הנשמתי הלכה למעשה, דרך גבולות אלה. "גבול הוויה" לחיים הנוכחיים = המין הנבחר, העם, המדינה, הדת, ההורים,…
בכל מעבר חיים אנחנו יורדים עם ידע, כוחות, יכולות ותכונות שיאפשרו לנו לממש את הבחירה שלנו. אם נבחר להיות מתאגרף סומו, עלינו להיוולד לסביבה ולמשפחה שזה אפשרי ומצוידים בגוף המתאים ובתכונות המתאימות. לצורך המטאפורה: אם ניוולד בקוטב הצפוני יש להניח שלא נצטייד בביקיני ואם ניוולד במדבר יש להניח שלא ניקח…
לפני עשרות רבות של שנים כשלמדתי הנחיית הורים במכון אדלר גיליתי את האבחנה בין העושה למעשה שמיד ארחיב עליה. זוהי תיאוריה שלמה בה אני מאוד מאמינה, אותה אימצתי לחיים, לא רק לעניין חינוך ילדים בזכות ומתוך ההתפתחות הרוחנית ומידע המדריכים שכולנו נשמות ברואות "אנרגיית האם", הבורא, שתפקידן להגשים את עצמן…
באחת מקבוצות הלימוד שבהדרכתי, נשאלתי האם אפשר לדעת מראש מהם הדברים הדטרמיניסטיים בחיינו ועניתי שבעיקרון ניתן לדעת הכול, אך השאלה היא עד כמה אנחנו מוכנים לדעת ולראות בעיני רוחנו.לאורך כל הדרך אני מבינה יותר ויותר שישנם מעט מאוד דברים גורליים שנקבעו מראש בבחינת "כזה ראה וקדש", קרי דטרמיניסטיים. השאלה עוררה…
אחד הדברים שחשוב לפתח תשומת לב אליו הוא הגוף שלנו. הגוף כיצירה של הנשמה, המאפשר לה לממש עצמה דרכו. הגוף אינו משקר, אך הרבה פעמים איננו מתייחסים אליו או לוקחים אותו כמובן מאליו. דוגמה קטנה, אם וכאשר קיימת התלבטות כלשהי לגבי אוכל, למשל כשאנחנו מתארחים ועל השולחן מונחים כל מיני…
