״אי וודאות היא הוודאות״ הוא משפט שקיבלתי הבוקר 23.10.2023 תוך כדי שיחה עם תלמידה שאני מבקשת עליו הסבר:
ישויות ספיראלת האור:
״השלום הברכה ואור האהבה לכם כאן ספיראלת האור מבקשים להבהיר ולהרחיב מידע.
אי וודאות פירושו אי של וודאות. שפירושו שקיימים בלי סוף איים בים החיים וההתגשמות, שפירושם תוכנות חשיבה היוצרות 'גבול הוויה' המאפשר חוויה. במילים אחרות אי הוודאות כמטאפורה, הוא בעצם גלגול מסוים, פרק חיים מסוים בכדור לימוד או בכדורים אחרים, המשמשים מצע של הגשמה דרך חוויה ותו לא.
אי וודאות במובן אחר פירושו, שהכל נמצא בתנועה ותנודה מתמדת ממגנט ומתמגנט, כמו הנשימה, קולט ופולט, מתחבר ומתרחק במאיין רשת של חוטים מנצנצים ומהדהדים, הפועל כמו איתותי מורס מווברטים ומשדרים תדיר.
אומר הדבר שאי הוודאות היא התקשורת, האהבה החובקת כל, רשתות התהודה של כל יצור נברא, בין אם זו פלנטה, או מערכת שמש שלמה או ניצוץ, ברוא, אחד.
אי של וודאות בה׳ הידיעה נמצא, טמון, בגילוי מתמיד, בעדכניות, בנוכחות חובקת המביאה בכנפותיה את הדהודי הרשת הרלוונטיים לכל ובכל רגע נתון.
אכן, זאת בדיוק הסיבה והכוונה לדברינו שהכל קורה בדיוק ברגע המדויק, לא רגע קודם ולא רגע אחר כך, אלא בדיוק!!
אי של וודאות הוא המקום הבטוח ביותר והמדויק ביותר ומתאפשר עם חיבור מודע לרוח, למהות הנשמתית חלק הנצח המזרים חיים להשתקפות הנוכחית שלכם.
אי וודאות פירושה יציבות ניידת ומתניידת.
במילים אחרות, כיוון שהאשליה האנושית קושרת יציבות עם מבנה שאינו נע כמו דעות, אמונות, קביעות, מבני קבע וכיוצא באלה,
קשה לתודעה האנושית לתפוס שזוהי אשליה שאין בה אמת, שהכול מצוי בהשתנות מתמדת וכי גם אם לוקח 20.000 שנה לכדור הארץ לזוז מילימטרים מצירו (כך שהמדבר הופך לים והקטבים משתנים), הרי שזהו תהליך המתהווה כל העת עד שסטית הציר מתרחשת.
גם אם אתם מוצאים שרידים בני אלפי שנים של תרבויות קדומות הרי שאלה שרידים המצויים בתהליך שחיקה והתמוססות. כך גם אמונות דעות וקביעות משתם זמנם.
הכל מצוי בהשתנות מתמדת ועל כן המשפט, שכבר הפך שגור בפי רבים: 'הדבר הקבוע ביותר ביקום ובקיום הוא השינוי', מייצג אמת זו.
אין דבר שנשאר עומד על תילו לעולמים. כל מבנה מחזיק את עצמו עד למיצויו. למשל, כשדעה מסוימת מוכיחה עצמה כבלתי נכונה, לאט, לאט מפסיק השימוש בה כיוון שאין בו צורך יותר, הוא לא רלוונטי. התהליך שעובר 'כדור לימוד' הוא של גילוי, הלכה למעשה, של האמת הנצחית לעומת האמונות, הדעות וההרגלים הנובעים, מאי אחד של וודאות, כביכול.
אומר הדבר כי תפישות עולם, דרכי התנהלות והתנהגות מוכיחות עצמן לא רלוונטיות, בלשון המעטה ומאלצות שינוי, במקום עוד מאותו הדבר.
שינוי במובן של תפישה; תפישת האדם כחלק מהיקום, חלק שוויוני, המקבל הזנה דרך חוויותיו עם ובעזרת אחרים. שינוי במובן הידיעה שלכולם יש תפקיד על בימת החיים וכי החיים האנושיים של 'טוב ורע' מיצו עצמם ומבחינה יקומית הם ערוצי מימוש, אשליה לצורך.
כל זאת דרך חווית אבסורד, ה'מעלה באוב' את כל 'הרע והטוב' האנושי הקולקטיבי, ההיסטורי ומאלצת שינוי.
השינוי חל דרך כל אחד ואחד מכם שמפסיק להיענות לפחד, לאיום, או לגורם חיצוני כלשהו שבאמת יביא לשינוי.
אינכם שמים לב, אך השינוי בא מתוך רבים מכם עלי אדמות – כאלה שמשתחררים משלטון האמונות וכאלה שנלחמים על הישארותם.
ולא, אין מדובר ב'טובים ורעים' מדובר בשוכחים וזוכרים. אכן, כל מי שמתנהל בקיצוניות טוטאלית ומחזיק באמונתו כדגל האמת הבלבדית הוא מהשוכחים שכולנו אחד, ניצוצות אלוה ממעל, שיוויניות.
כל אחד שאינו מוכן לקבל זאת עוד ומחפש דרכי גשר, ריפוי והחלמה מפחד שליטה והשתלטות, הוא מהנזכרים והזוכרים"
24/10/23 ולמחרת היום אני מבקשת מהישויות להסביר עוד על אי הוודאות כשעולות במוחי שאלות לגבי המלחמה והמצב בו אנו מצויים כשהצבא עומד מוכן לכניסה ובעצם לא נכנס ואיך הוודאות קשורה למצב הנוכחי?
ישויות ספיראלת האור:
"השלום הברכה ואור של אהבה, רעות ואחדות נשמות בכלל ובתלבושת אנושית בפרט.
מבקשים אנו לענות לבליל שאלות לגבי וודאות ולגבי המצב ומדוע אנו מחברים זאת למצב הנוכחי?
ראשית משום שמתנהלת טקטיקה חכמה המשתמשת באי הוודאות לעומת וודאות כביכול, שהצבא ייכנס קרקעית לעזה, שזה וודאי כביכול, ואי הוודאות שנוצרת אצל החמאס ובעולם, הגדלה יום, יום, שעה, שעה, הן משום שיוצרת כוננות לחץ וערנות… וכמה זמן ניתן לחיות בבונקרים עם אצבע על הדופק??
בנוסף מעורר המצב סימני שאלה והמצאות של תאוריות ואפשרויות מה יהיה וכיצד להתנהל אל מול מצב לא ידוע.
למוח האנושי יש צורך במצב ידוע על מנת להתנהל, לפעול, אלא שהשינוי האנרגטי המתחולל אינו מאפשר לפעול על פי תבניות עבר ומחייב פעולה על פי Doing- Be קרי, קודם הקשבה לתחושה ומתוכה היענות לפעולה = הרגשת ידיעה מובילה לתגובה והיענות, במקום תגובה מתוך האוטומט של מסקנות עבר.
אנו מבדילים בין תגובה להיענות נדבר על כך בהזדמנות, אך כעת מבקשים אנו להדגיש כי אי הוודאות הופכת לאי של וודאות
כשהנביעה היא נביעת לב המחוברת לרוח, למהות. כל עוד הידיעה נובעת ממסקנות עבר, מאי של וודאות אחד, מתרחשות תופעות כפי שהתרחשו ב- 7 באוקטובר כשכל הדתא שהשתמשו בה, נשענה על ידע הכרות עבר, של ניסיון ופירושים כתוצאה.
הטעם והתועלת בחוויית אי הוודאות, נתון בפירוק מבני חשיבה עתיקים, בפירוק אחיזה בניסיון מצטבר עתיק יומין ממנו הוסקו פירושים ופירושי פירושים.
במקום זאת הכוונה לגילוי, או בעצם להישענות על בריאה ויצירה של מציאות חדשה מתוך ההפרדה שנפרדת מעצמה. פירוש: שכל איי הוודאות מקושרים ב'אוקיאנוס הידע' הפרטי והכללי ועל כן, מה שהיה הוא בהחלט לא מה שיהיה, אלא מה שהווה הוא כל מה שקיים.
יודעים אנו כי ישנו קושי לרדת לעומק הדברים במודע ההכרתי, אך אנו סומכים עליכם במאת האחוזים, כי תאפשרו למידע לעורר את המוח האנושי שבכם לממוסס את אחיזתו באי של וודאות ופחד מכך שהאי ייבלע או יטבע במעמקי התהום, המתבסס על תוכנת האנוש המתגלגלת = המשמש כאי אחד בלבד מתוך אינספור איי וודאות, שהגיע עת היפרדות מגבולותיו".