יהושפט מחברי ספיראלת האור:
"השלום והברכה יהושפט כאן. היום מבקשים אנו לשוחח עמכם על נקודת ההסתגלות, ההסתכלות והתובנה, נקודה שעד כה לא הרחבנו בה מידע. ומדוע בחרנו בשם מורכב כל כך?
א. משום שזוהי נקודה מורכבת מאוד מהיותה צומת; צומת בין עולמות החומר לעולמות הרוח: בין חלום לבין מימושו, בין רגש לבין היגיון. בין זיכרונות עבר לזיכרונות הווה, להווה נתון בכל רגע נתון של זמן.
זוהי נקודה של שיווי משקל גם כן במובן של איזון בין הדברים, ולכן כינינו אותה קודם כל נקודת הסתגלות. אפשר לומר גם גמישות, אך הסתגלות הרבה יותר נכון. מעטפות, מעטפות, קליפות, קליפות, עלי כותרת, עלעלי כותרת, כשכל עלה כותרת, מעטפה, קליפה, מסמלים ערוץ ידע, מסמלים זיכרון.
בלשונכם הכי נכון לומר – מסמלים סיפור. סיפור שמייצג איזשהו זיכרון רלוונטי לרגע נתון של זמן.
נקודת ההסתגלות דינאמית ביותר, התרחשות מתמדת מתארעת בתוכה, וזוהי כמובן נקודת ראייה; מפני שהראייה העל-חושית נפתחת דרכה על דרך של ידיעה פנימית = הרגשתית או הארה מוחית, על פי נטיות הנשמה השוכנת בגוף הספציפי כרגע.
ישנם כאלה שהנטיות שלהם לקליטה דרך הרגשת הידיעה.
ישנם כאלה שהנטיות שלהם לקליטה דרך ידיעת ההרגשה.
וישנם כאלה שגם ידיעת ההרגשה וגם הרגשת הידיעה, משרתים אותם במלוא בו-זמנית.
מכאן, שהתעוררות הזיכרון, או כפיפת עלי הכותרת על פני מי החיים ברגע נתון של זמן, מעוררת גם את הידיעה, גם את ההבנה הקוגניטיבית וגם את הרגשית; זוהי ראייה על חושית מיוחדת במינה שאיננה קשורה לעיניים פיזיות.
דרך הראייה, כפי שהיא מתבטאת בפיזי, היא אופציה לראייה לעיני הרוח. אך הראייה המלאה האמיתית לעיני הרוח, איננה קשורה בראייה פיזית בכלל, אלא קשורה באיגוד שבין הרגשת ידיעה וידיעת הרגשה. הזיכרון עולה, מוכל ברגש, מובן בראש.
ומכאן דורית יקרה, משתמשת את במושג ראייה ותוהה מדוע. מפני שהמושג הזה נכון על כל הרבדים:
כל הרבדים משותפים בראייה העל חושית.
הגוף הפיזי קולט, מבין.
ההרגשה חובקת, יודעת.
המוח מבין, מתרגם, מעביר, מפרש.
וכל זאת מתאפשר מהחיבור אל נקודת ההסתגלות, הראייה, התובנה, שהיא נקודה על חושית, רוחנית.
ההתחברות אליה מאפשרת על כן:
א). להתחבר לידע הנשמתי הלכה למעשה.
ב). מאפשרת לעלי הכותרת המרחפים כל העת להתקבץ אל מקום ראייה, אל מקום תובנה, אל מקום של איזון, אל מקום של הסתגלות.
ג). נקודה זו מאפשרת הרפיה מוחלטת המביאה למיקוד בלתי רגיל. מיקוד שכמוהו לא יודע הגוף הפיזי ללא חיבור זה, ללא שום מאמץ.
התבונה המתאפשרת דרך אינסוף חלקי המידע, מאפשרת הבנה ותובנה שכמוה הפרדיגמה הישנה איננה מכירה. זוהי תובנה והבנה המהווה נשוא כמיהה, מפני שמאפשרת היא חיבור לכל העולמות הרלוונטיים אל ולרגע נתון של זמן.
נקודה זו מאפשרת, כאמור, הרפיה מוחלטת משום הריכוז והמיקוד. דומה היא לריק רוחש. מאפשרת שלווה רוחשת, מאפשרת חיבור לפעימה היקומית.
בערות, בשימוש בעיניים הפיזיות ובהוויה הפיזית, הארצית, משרתת נקודה זו. מודעות לנקודה זו משרתת את הראייה המעגלית, את החיבור לזמן המעגלי בהם הכל הווה, הווה מתמשך שעבר והעתיד מוכלים בו.
בשימוש בנקודה זו בערות, נמצאים אתם בו זמנית במצב של חווים וצופים כשכל המידע ממוקד, רחב, מפוזר, בסדר אקראי מופתי ומופתי אקראי ואין סתירה.
בעצם, אפשר לומר שנקודת ההסתגלות, הראייה, התובנה, ההבנה, מקשרת, הלכה למעשה, למידע ואת המידע הנחוץ ברגע נתון של זמן. זוהי נקודה של השראה גם כן.
מכאן, שמעוררת היא ברגע נתון של זמן את אותן התמונות הנחוצות, את אותו זיכרון שנחוץ לו לעלות אל מודע. אלא שאליה וקוץ בה, זוהי נקודה רוחנית אנרגטית שאיננה פיזית.
ומה פירוש דבר?
פירושו שכל ההארות הרגשיות או השכליות מתפוגגות כחלום כשתשומת הלב איננה ממוקדת בנקודה זו. אתם יכולים לחוות הבזק של הבנה שנעלם כלא היה. אתם יודעים שהיה איזשהו הבזק ויודעים שזה היה חשוב ואין לכם מושג מה זה, ולעתים לוקח הרבה זמן עד שאתם נזכרים, אם בכלל.
מכאן, שנקודה זו קשורה לתשומת לב, למודעות. כשהמודעות הערה שלכם מכילה נקודה זו במודע, עולמכם מתעשר, מתרחב במידה שאין הדעת האנושית יכולה אפילו להעלות. העוצמות, היכולות, הפתרונות, ההבנות והתובנות, ודרכם יכולת הקבלה, הסליחה וכיוצא באלה, מתעוררים בעוצמות גדולות.
הזכרנו קודם את אי המאמץ, אך לא הדגשנו שאי המאמץ נובע מכך שתשומת הלב שלכם נתונה לנקודה ומאפשרת, זוהי נקודת אפשור, לכל הידע הרלוונטי, לכל ההבנות והתובנות הרלוונטיות, לכל הכוחות והכישורים הרלוונטיים להיקלט במוח האנושי.
לכן זהו צומת, לכן זהו מקום חיבור שמאפשר לידע הנשמה הרלוונטי, ברגע נתון של זמן, לחבוק את הגוף.
זוהי איננה נקודה בעזרתה אתם יוצרים מציאות במובן של השפעה על רקמת המציאות. זו נקודה בעזרתה יוצרים אתם מציאות מפני שהיא מאפשרת ראייה. ההשפעה, הלכה למעשה, על המציאות, כציווי של מיצוי או מיצוי של ציווי, היא של העין השלישית.
זוהי נקודת הסתכלות, הסתגלות, ראייה, הבנה, תובנה, המאפשרת, למי שמחובר אליה במודע, שימוש.
במובן מסוים אפשר לומר, שמהווה היא שער כניסה למגוון של אופציות שרלוונטיות לרגע נתון של זמן. מגוון של אופציות שמתעוררות כתוצאה מהיזכרות. זוהי נקודת זיכרון, אנו מדגישים, נקודת זיכרון, ולכן גם הדגש על ההסתגלות.
העשייה בפועל איננה קשורה אליה אלא במובן של גירוי של אופציות. העלאת זיכרון של אופציות שכאשר תשומת הלב שלכם נתונה אליהן, אתם יכולים להחליט אם להשתמש או לא.
במובן הזה זוהי נקודה "פסיבית". הנקודה האקטיבית היא העין השלישית: היא העושה, המשדרת הוראות תפעול והפעלה.
נקודת ההסתגלות פותחת שערים, שערים של אופציות שכולם נובעים מהידע ומהניסיון המצטבר שלכם, של השתקפויותיכם, קרי, 'ממחסן התלבושות', ושל כל מי ומה שמתקשר ל'מחסן התלבושות' שלכם. ולכן זוהי נקודת שפע המחברת לשפע האוניברסאלי והאישי בד בבד.