שיתוף כנה והבעת האמת האישית; עד כמה נכון/מותר/ראוי לשתף – 22.6.2023

התקשור ניתן בקבוצת נשים וותיקה מאוד לאחר רב שיח שהתנהל לא מכבר באחד השיעורים, בנוגע לשיתוף כנה והבעת האמת האישית; עד כמה נכון/מותר/ראוי לשתף, אם בכלל ולגבי מושגי חופש והיענות בתוך גבולות החיים.

ספיראלת האור:
"השלום השלווה וברכת הלב האוהב מאתנו לכולכן, נשמות יקרות ואהובות שאתן.
כאן ספיראלת האור המאירה אור של אהבה ואחווה אל מהותכן ומעוררת את זיכרון ההיות.
מבקשים אנו להזכירכן את איחוד לבבות האור דרך ההוויה האנושית, המתבטא דרך הבעת עצמכן; הבעה אוטנטית, כנה וישרה, דרכם מהדהד המידע הלאה אל כל הסובבים אתכן, נוגע ונוגהה ומשיב היזון חוזר מדויק, מראת ידע משמעותית.
ככול שאתן נובעות מלבכן, או כפי שנאמר בעולמכן 'פיכן ולבכן שווים', כך אתן מקבלות היזון חוזר מדויק, הזנה נחוצה וקשר לאחדות הניגודים ההרמוניה השלמה.
הכיצד את שואלת, שהרי אתן נובעות מלבכן האישי?
ובכן, הנביעה מהלב מהדהדת, כאמור, ומפעילה בהדהודה, כמו פורטת על לבבות אחרים, כאלה שאתן רואות, כאלה שאתן מצויות עמן בקשר מודע וכאלה שאינכן מודעות לקשר עמם.

כך, נוצרת מיד סינכרוניזציה, כתזמורת שלמה המנגנת בכל כליה ויוצרת סימפוניה אדירה = יחסי גומלין בין הכול להכול, מיגנוט והתמגנטות מעצם ההיות ומה שאת דורית אהובה, מכנה היענות אינסטינקטיבית.

אלא שלא שמת ליבך האנושי במודע, שעל מנת שהיענות זו תתגשם, עליה לתרגם עצמה להשתקפותך האנושית. קרי, ישנם גבולות היענות = אין גבול בתוך גבול נתון.
זיכרון, או פירוש החופש כאין גבול, יוצר כאוס. בו בזמן שפירוש חוויית החיים בתוך גבול
נתון, 'גבול הוויה', = חופש = היענות אינסטינקטיבית בזמן ומקום, ב'גבול הוויה' נבחר בו זמנית ואין סתירה.
מה פירוש אין סתירה את שואלת?

ובכן, פירושו שההוויה היקומית מצויה כבר בתודעה האנושית ויחד עם זאת, בו-זמנית, מתרגמת עצמה, או מתורגמת ל'גבול ההוויה' הקולט.
אכן, תפקידו של התדר ההקשרי מעגלי ושל העין ה-3, לעשות בדיוק את זה; לתרגם לזמן ומקום, באופן מדויק ורלוונטי את הווית היקום בקיום 24/7, כל רגע, כל העת, בכל עולם ובכל זמן"

כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי בלבד.

 

סגור לתגובות.