עזרה, אחד ממדריכיי האישיים מ"ישויות ספיראלת האור", מדבר על שני שלבים משמעותיים להתפתחות ושינוי: שלב אחד, להרשות לרגשות האנושיים שלנו להתקיים, להרגיש אותם על מנת להכילם, כחלק ממנעד עצום של רגשות שניתן לחוות דרכם ובעזרתם את החיים האנושיים.
ושלב שני בהכרה והכלת הרצון, כיוון ש"רצון הוא זכותו של כל יצור נברא". התקשור על הרצון בהמשך.
קבלת והכלת הרגשות הוא שלב משמעותי להיפרדות מאחיזה ברגשות אשם, בושה, פחד וכיוצא באלה, כיוון שהתוצאה של הכלתם כחלק ממנעד הרגשות הקיים בכולנו, תאפשר לייצר את השינוי בפועל.
עזרה נתן לי דימוי של "פיילה" ענקית שבתוכה שוחים כל הרגשות "הטובים והרעים". הוא ביקש ממני להתבונן במגוון, תוך כדי שהוא מסב את תשומת לבי כאומר: "פה שוחים להם בנחת כעס וגועל נפש, ביקורת, רוע, רצון להרוג, צורך בשליטה, התנגדות, רודנות, שמחה ונחת, התרגשות, התפעמות, התפעלות, שמחת לב, רכות, עונג, רגישות, אהבה חובקת כל, חמלה ואכפתיות… אוצר עצום של רגשות המתקיימים בכדור הארץ".
עזרה (כרופא נשמה, לכן עזרה בה' ולא בא'), יעץ לי להיכנס פנימה ולהכיל את כל הרגשות האלה ולהכיר בכך שכולם מהווים חלק מרפרטואר הרגשות שלי ושל כל בני האנוש. הוא הדגיש שעד שאנו לא מקבלים ומכילים את הרגשות ועסוקים בהתנגדות אליהם, בכעס עליהם, ברצון להדחיק אותם ובבושה מעצמנו, אנחנו בעצם מעצימים ומחזקים אותם, בבחינת נותנים אוכל למה שאיננו רוצים לאפשר לו לגדול.
עוד ציין עזרה שאנו כבר נמצאים במקום בו אנו מכירים בערך שלנו ועשינו שינויים בחיים ובתפישות שלנו. אנו כבר מכירים בכישורים שלנו והקומה שלנו כבר זקופה. לכן ומכאן שעלינו להכיר ברגשות האנושיים ולתת להם מקום, על מנת שהרוח תנהיג את החומר, במקום שנשתמש בהבנה הרחבה לשפוט ולבקר את עצמנו וגם בכך נחזק את התפישה הישנה ונשחזר במקום לשנות ולהשתנות.
בתקשור הבא מקדיש עזרה את הדברים לשלב השני, כוח הרצון לחיבור והכרה ברצון האמתי שלנו, להרשות לעצמנו לרצות.
להלן התקשור:
עזרה מחברי ספיראלת האור: אל תשתמשי בראייה הרחבה לשפוט ולבקר את עצמך שהרי לא לכך היא מיועדת. היא מיועדת על מנת לחמול על התפישה האנושית, לחבקה ולשנותה.
היא מיועדת על מנת שתשוחחי עימנו. היא מיועדת לגישור על תפישה ארצית מצומצמת וחיבור ל'רוח הכל'.
הכבל האחרון בקושי השינוי נתון ברשות להתחבר לכוח הרצון הפנימי לעלות ולהתוודע אל המודע. בשל תכנת 'כדור לימוד' שהותאמה למיפתח זיכרון קטן, חוויתם הישרדות וקיום, שליטה של מסגרות שונות, כולל דת וכוח הרצון הודחק והוגבל, קרי, אסור לרצות שלא במסגרת המותר. שהרי לרצות פירושו היה להתאכזב, שהרי 'לא מגיע לכם, אינכם באמת ראויים, לא מספיק, אהבה = סבל וכאב', וכן הלאה.
כל אלה הם נחלת העבר. אתם כבר 'מספיק', מגיע לכם באמת, ועל כן הגיע תורו של הרצון להתגלות. הגיעה העת שתרשו לעצמכם לרצות, כך פשוט, בתום, כילדים טהורים. אל תאפשרו לדבר לפגוע בעצם הרצון.
הבינו, עצם הרשות לרצות, האפשור, מתן המקום לכוח הרצון, מאפשר לכם לבחון אותו מחדש! רצון כן אמיתי ללא סייגים, ללא סימני שאלה, ללא שיפוט או ביקורת.
הסכימו עם הרצון, אפשרו לו לחיות בתחושותיכם הפיזיות, הרגשיות, המנטאליות והרוחניות.
רצון הוא זכותו של כל יצור נברא.
רצון מהווה כלי מכוון, קולו של תדר ההנעה; הדחף למצות, לחוות, להוות, קולה של הבחירה המתבטא ברצון עלי אדמות. זהו דחף מניע שסגירתו מכווצת ל"חור מנעול" צר, דחוס ומאכזב שאינו מאפשר לכם להוות את החיים על כל מה שיש להם להציע, שאינו מאפשר לכם לתת ביטוי מלא לעצמכם להגשים עצמכם דרך חוויה.
לרצון משמעות עצומה ואתם הורגלתם להדחיקו, לסגור אותו, לוותר עליו. הרצון מהווה מפתח המשחרר מ'חור המנעול' משום שכשאתם רוצים ומאפשרים לעצמכם ללכת עם הרצון, אתם מתרגמים את החלום למציאות. כל עוד הרצון מודחק אין אפשר לתרגם את החלום.
כשאתם מדחיקים את הרצון, אתם מחזקים ומשמרים את הפער בין רצוי למצוי. "יש" כל כך הרבה תירוצים מדוע אי אפשר, לא נכון, לא כדאי לרצות דבר כזה או אחר, ומיד צועדות להן בסך כל המסקנות הקשורות לסוגיות הגרעיניות – הטבעות מסקנות הלידה, ומחזקות את הדחקתו. כשאתם מרשים לעצמכם לרצות המציאות מתבהרת, הפלא ופלא, משום שהרשות לרצות פותחת אופציות מימוש.
דבר נוסף, כשאתם מרשים לעצמכם לרצות, אתם זורמים בכל ישותכם על כל הרבדים בזרימה של חופש. כשאינכם מרשים לעצמכם לרצות, אתם אסורים/אסירים, בידי התבניות המגבילות ששמתם לעצמכם בעזרת הסביבה.
במקום ליצור כוונה פשוט תרשו לעצמכם לרצות.
הכירו ברצון, כבדו את הרצון, וצרו בעזרתו מציאות. הכוונה מולכת דרך הרצון מבחינתכם. כוונה שאין מאחוריה רצון כן, אמיתי וחופשי אינה מתממשת. לכן, כל ברכה שאתם מברכים בה את עצמכם, רצו אותה, הרגישו שאתם רוצים כסף, מעמד, בן זוג. שימו דגש על מה שאתם רוצים בכל התחומים.
מבקשים אנו לעזור לכם להתחבר הלכה למעשה לטבע האינסטינקטואלי שלכם. לפעול באופן אינסטינקטיבי כשהרצון מניע אתכם לפעול. החושים שלכם ערים ומפותחים. כשאתם רוצים, זה בדיוק מה שעליכם לעשות.
הרצון הוא כלי, כלי שמביא את ההכוונות הפנימיות למודע.
על מנת להראותך כמה זה פשוט: כשאת רוצה להתחבר אלינו את עושה זאת"…