על מנת שהנשמה תוכל לממש את הפוטנציאל שלה נחוצה לה מסגרת שתאפשר זאת; מבנה, גוף, המתואם לעולם אליו היא נולדת/משתקפת.
על מנת להיוולד לכדור הארץ, יש צורך בחיבור בין הדליל קרי האנרגיה הנשמתית, לבין הדחוס קרי, החומר, נחוץ מתווך/גוף, המהווה כתלבושת האסטרונאוט בלעדיה לא יוכל לשהות בחלל.
המבנה עליו מדברות הישויות מורכב מ-4 גופים המסתנכרנים אחד עם השני = הנשמה, הגוף והמוח האתרי, הנפש והגוף הפיזי. לכל חלק יש מבנה ספציפי ייחודי המאפשר את ההגשמה.
ארבעת האיכויות המאפשרות הגשמה בכדור הארץ
1. הנשמה היא פוטנציאל, כאשר בתוך הפוטנציאל הזה גלומות כל הדרכים שיאפשרו לה לממש אותו. קיימות מכלול אופציות מימוש, כל אופציה כזאת היא בחירה המהווה שביל דרכו/בעזרתו, הנשמה תגשים את עצמה דרך חוויה.
היא מכונה השתקפות, גלגול חיים, או "תלבושת" המהווה רעיון, בחירה, דרך מימוש של הנשמה את עצמה = ביטוי של הפוטנציאל הנשמתי הלכה למעשה.
קרי, בכל נשמה אנרגיית חיים כמו בכול יצור נברא בכול העולמות, שמטרתו מיצוי הפוטנציאל = הגשמה דרך חוויה. ניתן לומר שזה הישרדותי, כיוון שכפי שהגוף הפיזי אין באפשרותו להתקיים ללא מזון, כך כל אנרגיה מקבלת הזנה דרך ההגשמה של עצמה, לכן זה הישרדותי.
כל נשמה זקוקה לתשתית, רקע, עולם, תרבות, חינוך, אירועים, אנשים, נשמות אחרות וכיוצא באלה, על מנת יבוא הפוטנציאל לידי ממש. כל רקע כזה מכונה בפי הישויות המדריכות "גבול הוויה" המהווה שביל מימוש.
הפוטנציאל הנשמתי או בכינויו קוד/צופן הנשמה, מכיל את כל רעיונות המימוש וההגשמה של הנשמה את עצמה = חיים.
במילים אחרות מטבע ההיות הנשמה, כמטפורה, מתנהלת כמו שמש המקרינה עצמה לכל העולמות והדרכים המאפשרים את מיצויה המיטבי, בו זמנית ובסדר אקראי מופתי. אין הדבר פרי תכנון: יש פוטנציאל והוא מתממש.
כלומר, אין תכנון להשגת המטרה כפי שאנחנו רגילים בעולמנו, אלא שמטבע ההיות מתרחש מגנוט אוטומטי, של התגשמות.
הכוונה היא שיש פוטנציאל של תכונות, יכולות ואיכויות שיבואו לידי ביטוי בהתאם לסביבה, כל סביבה, כל עולם, כשמעצם ההיות יממש הקוד את עצמו, הוא לא יכול אחרת.
אולי ניתן לראות זאת כהולוגרמה של כל אחד מאתנו, המתקיימת כביטוי למימוש הקוד.
הישויות המדריכות משתמשות בביטוי "גבול הוויה" לתאר את הגבול בתוכו הנשמה יכולה להגשים את עצמה; האישיות של כל אחד מאיתנו היא "גבול הוויה" המכילה תכונות מסוימות… כישורים מסוימים שבאים לידי ביטוי במעבר חיים מסוים… שבשלו נולדנו בתקופה מסוימת… לעם מסוים… וכן הלאה.
החיים בכדור הארץ = "גבול ההוויה" לצורך הגלגולים האנושיים.
בכל מעבר חיים (גלגול), יתממש הפוטנציאל ויתבטאו הדברים בהתאם לתנאים מסביב ובהתאם "לגבול ההוויה" = הרקע הנבחר.
2. הגוף והמוח האתרי הוא "גבול ההוויה" של הנשמה במעבר חיים מסוים, קרן השמש. הגוף האתרי הוא תוכנית אב לגלגול נתון, המכיל את כל פרטי הפרטים של אפשרויות המימוש כולל צורה פיזית למעבר נתון.
בכל עולם אליו הנשמה נולדת יש גוף אתרי, בן שזה עולם פיזי או אנרגטי. המקום היחיד שבו הנשמה יכולה להיות בלי "תלבושת" זו "אנרגיית האם" – חיק הבורא. שם אין הפרדות, כולנו "אחד". ברגע שהנשמה נולדת נוצרת הפרדה לצורך הגשמתה.
בכל מעבר חיים הגוף האתרי משתנה מכיוון שבכל פעם חלק אחר של הפוטנציאל בא לידי ביטוי, = "גבול ההוויה" = האופציות שנממש במעבר חיים מסוים.
בכל מעבר חיים הנשמה מבטאת חלקים אחרים מתוכה, נקודות מבט אחרות שמתאפשרות דרך החברה, הסביבה, המשפחה, התקופה, התרבות, הזמן, הדת… כלומר, הרקע שבעזרתו יתאפשר מימוש הפוטנציאל נבחר בקפידה רבה.
ניתן לדמות את הגוף האתרי ל"מחשבת הנשמה" לגלגול מסוים, דימוי שנועד להדגיש את הדלילות; זו מחשבה, עדיין לא חומר.
המוח האתרי הוא עדיין לא חומר במובן הפיזי של המילה. מבחינתנו זו אנרגיה בלתי מוכרת ובלתי נראית והרבה פעמים בלתי קיימת במודעות ההכרתית.
יש צורך בחוליה מקשרת בין הנשמה לגוף האתרי ולמוח האתרי והחוליה המגשרת זו הנפש.
הגוף האתרי כולל בתוכו את כל האופציות שייפתחו לנשמה בגלגול הספציפי. כמו תמונה אחת בקלידוסקופ; איך היא תיראה, איך ייראה הגוף, האם זה יהיה גבר או אישה, איזה גודל ואיזה צורה יהיה לגוף, מה צבע העיניים וכן הלאה.
הוא מכיל גם את תבנית תפישת העולם, האמונות, הדעות הקביעות איתם באנו להתמודד, כמו כן את איך אנחנו תופסים את עצמנו ואת העולם.
3. הנפש היא אנרגיה המאפשרת תקשורת בין דחיסויות – בין הנשמה לגוף.
היא ציוד הכרחי כדי שיהיה דבק בין הכלי/הגוף, לבין שאר הרוח/הנשמה.
היא משמשת כשנאי/טרנספורמטור, המתרגמת ומתאמת את הדליל לדחוס ואת הדחוס לדליל. היא משמשת כמעביר חוויות ומידע מהגוף הפיזי לגוף האתרי ולנשמה ומהגוף האתרי ומהנשמה אל הגוף הפיזי.
היא המאפשרת ליצור גבולות הוויה ברי קיימא בתוכם הנשמה יכולה לחיות כאדם בגוף פיזי, לחשוב כאדם ולתפקד כאדם. אלה הגבולות שנוצרים על ידי הנפש, דרכם ובעזרתם הפוטנציאל יכול לבוא לידי ממש.
הנפש היא אנרגיה ניטראלית, המתחדשת תדיר וכול נשמה הזקוקה לה, דולה אותה.
הרגשות לא נמצאים בנפש, הנפש רק מעבירה. היא לא "טוב" ולא "רע", היא לא כואבת ולא עצובה, היא לא שמחה ולא עליזה.
הנפש היא אנרגיה המאפשרת לנו לחיות את טווח השנים שבחרנו ובדרך החיים אותם בחרנו. יש כמויות שונות של נפש לכל בחירה.
כאמור, הנשמה זקוקה למתווך, לבלם זעזועים, לאנרגיה שתתווך בין הדחיסות הגדולה של החומר לבין הדלילות של הגוף האתרי והנשמה.
הישויות המדריכות תיארו את הנפש בהומור כאילו היא אנרגיה המצויה בתוך גיגית גדולה וכל אחד בא ולוקח את כמות הנפש שהוא צריך.
כמות הנפש והדחיסות שלה קשורה למימוש הפוטנציאל באותו מעבר חיים ובהתאם לאורכו ולתפקיד שלקחנו על עצמנו.
אם, למשל, נשמה בחרה לחיות פה עשרים שנה, כמות הנפש שהיא תזדקק לה תהיה שונה מזו של נשמה שבחרה לחיות פה שמונים. כלומר, אדם שבחר לחיות בכדור הארץ עשרים שנה יש לו כמות מסוימת של נפש + (תמיד יש אקסטרה), שתאפשר לו לסיים את המעבר בשלום.
כמות הנפש והדחיסות קשורים גם לתפקיד; למתאבק סומו תהיה כמות נפש שונה מאשר לסופר.
אנרגיה זו משתחררת כשהאדם נפטר. כלומר, היא נחוצה כל עוד אנו חיים בגוף פיזי. היא לא נחוצה כשמשתחררים מהגוף הפיזי.
4. הגוף הוא מבנה המתוכנן ומותאם לעולם אליו נולדת הנשמה, הכלי המאפשר את מימושה. כפי שבונים סוגים שונים של כלי רכב בתקופות שונות, נבנים גופים שונית במעברים שונים. נשמות שאמורות להיוולד מחוץ לכדור הארץ מתכננות גוף שונה. לאורך ההיסטוריה האנושית נולדים אנשים בתקופות שונות עם גוף שהוא קצת שונה.
אין באפשרותה של האנרגיה הנשמתית המתחברת לכדור הארץ, להתחבר לגוף הדחוס הפיזי, לכלי, רק בעזרת הגוף האתרי והנפש עליה להתחבר לגוף שיאפשר ביטוי ומימוש.
הגוף הפיזי הוא מנגנון שהנשמה משתמשת בו, אין לו חיים משל עצמו. הוא מקבל חיים ברגע שהנשמה מתעברת בו. הוא נוצר מהשילוב בין הזרע והביצית כוללת את הגנים של ההורים. הנשמה מתעברת/מתחברת לתוך המאסה הזאת עד כארבעים יום מרגע ההתעברות, והיא המגדלת את הגוף.
כאמור, הנשמה מתחברת לגוף דרך המתווכים, המוח והגוף האתרי, התוכנית שלה לחיים מסוימים, ההשתקפות ודרך האנרגיה של הנפש = השנאי.
לוקח כארבעים יום עד שהזרע והביצית מתחלקים, ומשמשים מצע אליו הנשמה יכולה להתחבר ולגדל את הגוף, מתוך בחירת המצע שייתן את המענה המקסימאלי למימוש תוכניתה.