אחד הדברים הכי משמעותיים מבחינתי, מבחינת ההתפתחות האישית שלי הוא שינוי התפישה. ככול שאני רואה, מבינה את עצמי, בני האדם והעולם מנקודת מבט שונה מזו על בירכיה חונכתי, משנה נקודת המבט שלי, שינוי המאפשר לי לגלות ולהתנסות בדברים שקודם לא התאפשרו לי
הרעיון האנושי שהאופציות מוגבלות למה הגיוני ומה לא הגיוני, לחינוך ותפישות עולם מקובלות, בניגוד להבנה שבכל רגע נתון מתקיים ריבוי אופציות שאיננו בהכרח במסגרת המוכר או הידוע ועלינו לגלותן ויש לנו בחירה באיזו מהן להשתמש.
ניקח כדוגמה את המושג שחזור; שחזור הוא דבר נחוץ כדרך התפתחות, כל עוד והוא נחוץ. זה אומר שמה שאיננו צריכים לשחזר, קרי מה שכבר מיצינו לא נשחזר. כמו למשל למדנו בכיתה א' קרא וכתוב ואין לנו צורך לחזור לכיתה א' כיוון שמה שנלמד כבר הפך לחלק מהידע מהניסיון שלנו.
כמו שאמר אלברט איינשטיין שזה לא הגיוני לעשות כל פעם את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות… וכשמיצינו, אנחנו מגיעים למבוי סתום שמאלץ אותנו לחפש תובנות והבנות חדשות, כדי להגיע לתוצאות חדשות/אחרות.
כמו גם מה שקורה בעולמנו למשל לגבי הקורונה ותוצאות חווייתה בעולם בכלל ובארץ בפרט, המכריח אותנו למצוא פתרונות חדשים.
חשוב לי להדגיש שנולדנו לכדור הארץ לעולם תהליכי ושאנו לומדים ומתפתחים כתוצאה מכך. על כן, כל מה שאנו משחזרים נחוץ, על מנת ללמוד, להסיק מסקנות ולשחרר את מה שגורם לשחזור. השחזור מדגיש את הסאה בבחינת "הגיעו מים עד נפש" ומאפשר לנו לבדוק מנקודת מבט אחרת, את השרות של אותו דפוס למשל, מה אנו מגלים על עצמנו כתוצאה ממנו, מהו מתאפשר, מה לקחנו על עצמנו ללמוד, להתגבר והאם באמת נחוץ לנו העניין או שאנו פועלים מתוך הרגל שנחרט, שניתן לשחררו = תהליך ההתפתחות המביא למודעות רחבה יותר.
מדובר בהשבת אמון מלא במהות הנשמתית שממגנטת אליה דרך ההשתקפות/ה"תלבושת"/הגוף, את מה שהא צריכה באותו הרגע ונענית למה שנכון באותו הרגע דרך ההתנסויות. זהו סוג של אמון שעדיין לא קיים במלואו בתודעה האנושית המודעת ביום יום, שבא לידי ביטוי למשל, באופן שבו אנו מתאמנים בהוויה נוכחות קרי בנוכחות מודעת ולאט, לאט אנו מפסיקים להפנות את האנרגיה לדאגות, חששות או לפחדים מן העתיד לבוא.
האמון, כי כל מה שעלינו לחוות ולעבור, כל מה שקורה, קורה עבורנו לטובתנו העליונה, למען השלמת מעגל החוויה בכדור הארץ, שהכל בסדר, בסדר שלו, שאינו תמיד מובן לנו באותו הרגע, אך הכל בבחינת הזדמנויות למידה והתפתחות לטובתנו העליונה והמידית. דבר המאפשר לנו לחיות הרבה יותר קשובים לעצמנו ולסביבה, הרבה יותר נוכחים, נענים להזדמנויות ומבטאים את מהותנו.
היכולת להבין שקימות אין ספור אפשרויות לכל אחד מאתנו בכל רגע נתון של זמן, שבידנו לבחור את האפשרות שנחוצה לנו, הממגנטת למציאות בדיוק את מה שנכון לנו על מנת להתפתח; את האנשים, המקצועות, האירועים, הצבעים, הריחות, כל מה שצריך מתמגנט אלינו. כך מתאפשרים חיים של חיבור להקשבה חובקת ולהיענות רלוונטית, המשוללת אחיזה בפירושים, דעות, אמונות וקביעות שאבד עליהן הכלח.
כך ניתן לחוות נוכחות המחבקת עבר הווה ועתיד בהווה מתמשך. קרי, פירושי העבר אינם מנהלים את חיינו והחיבור שלנו הוא להקשבה כוללת שאינה מותנית בהיאחזות דרך חלון הסתכלות אחד = שינוי תודעתי מאתגר וגדול.