לעיתים בוחרת נשמה במעבר חיים מסוים להיוולד עם תנאים מגבילים; כפיגור שכלי, תסמונת דאון, נכות או מחלה כרונית כלשהי, מבלי שיש לנו מודעות שיש לכך מטרה וסיבה וזו אינה מקריות.
יצא לי לפגוש כמה פעמים בחיים באנשים כאלה ובזכותם למדתי ולימדתי את הסיבות שמאחורי המצב/הבחירה.
לידה לכדור הארץ מחברת אותנו לרבדים הפיזי, הרגשי, המנטאלי והרוחני קרי, לכל 4 הרבדים, על מנת לאפשר מיצוי מלא דרך חווית עצמנו דרכם. לאורך הדרך קורה שאנו נשענים ושמים דגש על רובד אחד או שניים, כמו למשל בזן בודהיזם שההישענות היא על הרובד הרוחני והמנטאלי. על מנת להגיע להארה, הם מכניעים את הצרכים הפיזיים והרגשיים. דוגמה נוספת היא תקופת רומי העתיקה בה הדגש היה על הרובד הפיזי על כל צורותיו, עד כדי הקצנה.
כתוצאה, פעמים רבות מופר האיזון וההרגל לטפח ולשים דגש על רובד מסוים יכול להימשך אצל אנשים מסוימים, לאורך גלגולים.
אתן לכך שתי דוגמאות, אחת של הבחירה בתסמונת דאון: נשמה שלאורך ההיסטוריה העוגן שלה היה השכל, האינטליגנציה, המחקר, השאיפה להבין את החיים והיקום דרך מתמטיקה, פיזיקה ואסטרופיזיקה. היו לה כמה וכמה מעברי חיים, גלגולים, של מדען, חוקר, מגלה עולמות וכדומה. בדרך היא איבדה את הקשר לרגשות, לחיבוק, לדברים הכי בסיסיים שלשמם אנו נולדים לכדור הארץ וחיה על פי מסקנות כגון: "זה לא הגיוני להרגיש, זה טיפשי ולא לעניין צריך עכשיו לחקור, לעשות. למצוא סימוכין הגיוניים לכל דבר ומה שאני מרגיש אינו חשוב".
נשמה זו בחרה לעשות שינוי, דרך גלגול של ילד עם תסמונת דאון, ילד עם חיוך של אלוהים על הפרצוף, שרק מחבק ומנשק את כולם, אוהבים אותו אהבת נפש, אך הקוגניציה נשארה כשל ילד, וכך הוא חווה את חייו דרך רגשות. כיום הוא כבר בן למעלה משלושים, עושה טוב, מחבק אנשים, משרה אהבה, הלך לקיצוניות ההפוכה.
את אימו פגשתי כשבאה להתייעץ איתי וכל הסיפור/ההסבר לבחירה עלה. היא הייתה המומה מלהבין שיש שם נשמה עם חוכמה בלתי רגילה, ידע בלתי רגיל ולאט, לאט, ככל שגדל, היא התחילה ללמד אותו כל מה שקשור לפיזיקה, לטריגונומטריה, דברים שונים שניתן להמחישם ונדהמה איך הוא התחבר לזה. זוהי אנטיתזה מוחלטת, מצד אחד פיגור ומצד שני גאון – חלק שמבין בדיוק על מה מדובר.
דוגמה נוספת היא של סבתא לילד אוטיסט אשר סיפרה שהדרך היחידה שהיא מצליחה להגיע לילד היא בכך שהיא לוקחת אותו לשיעורי רכיבה על סוס.
זהו המקום היחיד שהוא יוצר קשר בכלל ועם בעל חיים בפרט. הוא רוכב נפלא, ממש למרחקים ונהנה מזה. מתחבר גם לסבתא שלו, אבל מכל השאר הוא פשוט מנותק, כשגם עם ההורים שלו בקושי יש תקשורת. הסבתא גרה ליד הבת והילד גדל אצלה.
היא הגיעה לייעוץ בשל קושי להבין ולקבל את האנטגוניזם החברתי. לדבריה, הילד חכם ואינטליגנט באופן יוצא דופן, אך מבחינה חברתית, ניתוק.
תוך כדי התקשור הסתבר שזאת נשמה שרוב גלגוליה פעלה וחיה רק למען הכלל, שכחה שיש לה גם קיום משל עצמה, שאיבדה באיזשהו מקום את החיבור לאני שלה, כך גלגולים רבים.
בהקשר לכך היו לה שני גלגולים מאוד משמעותיים, אחד שהנשמה הייתה בתפקיד מרפאה ומיילדת שאף פעם לא התחתנה, לא הביאה ילדים לעולם, הקדישה את חייה בקיצוניות למען הכלל, פעם אחר פעם, אחר פעם ושחזרה התפישה ש"אני התפקיד, עלי להשתטח לאורך ולרוחב לעולם ועד למען האחר, אין לי קיום עצמאי".
השחזור, הרבה פעמים נחוץ, כיוון שאנו זקוקים לגבול שבתוכו אנו חווים את עצמנו. במעבר החיים הנוכחי בחרה הנשמה ליצור ניתוק מהעולם, כדי להתחבר לעצמיותה. כשהאדם מנותק מהעולם, יש לו המון זמן לחשוב, הרבה זמן להיות עם עצמו, הוא מוכרח, בשל הנסיבות, למצוא לו את העולם שלו בכדי שהוא יוכל לחיות כאוטיסט, כשהעולם הפנימי שלו כלל אינו מנותק, יש לו עולם משלו. כשבגר מעט הוא גילה אהבה למתמטיקה דרך כך הוא הסכים ליצור קשר עם מורה מתאים כך שמתאפשר לו לחיות שלא דרך אנשים, ולא דרך החברה, כחברה.
דרך הבנת הבחירות טעמן ומשמעותן לנשמה הבוחרת ולסביבתה, ניתן להבין כיצד מגיעים למסקנות ומחליטים להמציא את עצמנו מחדש ברמה שתגרום לנו לעמוד בנסיבות המגבילות ולצמוח דרכן.
תקופת הקורונה, מחייבת אותנו להמציא את עצמנו מחדש בתחומים רבים בשל הנסיבות.
הדוגמאות המובאות נועדו מבחינתי להביא למודעות שניתן לבדוק את סיבות, מטרות ומשמעות הבחירות של כולנו. כשאנו מבינים את הסיבות אנו מבינים טוב יותר את עצמנו ואת האדם העומד מולנו ולומדים כיצד לנהוג. חשוב לדעת שקיימת לנו היכולת לעלות על עקבות של בחירותנו ושל אחרים על מנת לעזור לעצמנו ולהם, דרך השימוש המודע בחושים העל-חושיים הקולטים מעבר לתבניות חשיבה ארציות לעזור לאחרים, על ידי שימוש באינטואיציה וביכולת התקשור.