על מהות הדמיון – חלק א' – 12.11.2020

ישויות ספיראלת האור:

על דמיון ביקשתם לדבר ועל כן נאמר כך: דמיון, מבחינתכם, הוא בדרך כלל עולם שאיננו נראה, איננו ידוע, איננו מוכר הלכה למעשה. כלומר, דמיון הוא סמל להפרדה ממציאות חמשת החושים. מציאות חמשת החושים נקראת מציאות, מפני שזה מה שאתם מוצאים: העיניים רואות, האף מריח, הידיים נוגעות, וכן הלאה, שהרי באמת אין אפשר למצוא מה שלא נמצא… אם הוא לא נמצא הוא לא נמצא.

ובכן, לאחר שהובהר שדמיון זו מציאות אחרת, או נאמר, מציאויות שמעבר לנתפש בחמשת החושים הארציים, מציאות שקשורה לעין השלישית, לרגישות הקולטת, אינטואיציה, בוודאי ליכולת התקשור. קרי, דמיון הוא כלי המאפשר לגלות מציאויות נוספות, לקבל נקודות מבט נוספות (ואנו מדברים כרגע רק מנקודת המבט הארצית). ובכן, דמיון הוא כלי המאפשר להוויה הפיזית בכדור הארץ לקבל מידע שמעבר לחמשת החושים, מעבר לזמן ומקום בזמן ומקום.

דמיון הוא כלי המאפשר ליצור את המציאות ולגלות במציאות הפיזית חלקים שנמצאו בדמיון. לזה אתם קוראים נס, כשאתם רואים משהו לעיני הרוח והוא מופיע בחומר, זה נחשב נס.

דמיון הוא כלי של כוח המחשבה, העוצמה היחידה, הטהורה והגדולה ביותר שקיימת ביקום כולו מן "האין" = הראשית, עוצמת המחשבה.

מהירות המחשבה היא המהירות הגבוהה ביותר הקיימת, ואין מדובר על מחשבה אנושית. מחשבה אנושית היא מחשבה שנוצרה כתוצאה מעולם חמשת החושים. מחשבה יקומית, (ולזו הכוונה), יצרה את היקום כולו. מחשבה מהדהדת מקצה היקום ועד קצהו, ולכן מדובר ביצירת מציאות, ולכן מדובר במושג – "מחשבה בוראת מציאות".

כעת, הדמיון הוא הכלי של המחשבה. בהתייחס להשתקפויות ולתת ההשתקפויות של הנשמה, אין יכולה תת השתקפות להכיל במודע ההכרתי שלה את כל תת ההשתקפויות האחרות של עצמה, (שלא לדבר על של אחרים), עד שאיננה מגיעה למצב התפתחות המאפשר זאת,
כך שמהתחלה נוצרת הפרדה.
הדמיון הוא הכלי המאפשר חיבור, כלומר, כשנשמה מתעברת בגוף פיזי, מיפתח הזיכרון שלה הנבחר, המכוון, מתאים לעולם הפיזי. אין  לה אפשרות במיפתח הזיכרון הזה, אלא בעזרת הדמיון, לעבור מעבר לו. אם היא לא משתמשת בדמיון היא נשארת במיפתח בזיכרון הנבחר ואיננה מתחברת מעבר לו.

הדמיון הוא כלי מגשר ומחבר בין מציאויות, ובעצם אפשר לומר שהוא מאפשר לתת המודע לבוא אל מודע.

בנוסף, משרת הדמיון, בגוף פיזי במיוחד, את יכולת הנהגת המציאות לא רק את יצירתה. אנחנו עושים הבחנה לרגע בין יצירת המציאות והנהגת המציאות, אלו שני דברים שונים. אתם יכולים ליצור מציאות ולחלוטין לא להיות בהנהגה שלה, ואפילו לצעוק על יצירתה.

ובכן, הנהגת המציאות מתאפשרת דרך הדמיון, דרך השימוש בדמיון, נכון יותר.

מדברים אנו על התמרת אנרגיות, (מלשון תמורה), על כל הרמות: פיזית, רגשית, מנטאלית ורוחנית, שהרי היכולת להשתמש בדמיון על מנת לחוש ביטחון במרחבי אינסוף, או בכל מקום אחר, יוצרת רגיעה פיזית. היכולת להשתמש בדמיון על מנת להתגבר על איזשהו קושי יוצרת את האפשרות להתגבר עליו בפועל, משנה את מצב הרוח, משנה את התפישה, משנה את הגישה, מוכיחה יכולת, וכיוצא באלה.

כשלומדים אתם להשתמש בדמיון ככלי שמנהיג את המציאות, אתם לחלוטין מוותרים על שליטה ומתחברים להנהגה.

כאמור, הדמיון הוא גשר, כלי מגשר בין היגיון לרגש, בין מיפתח זיכרון קטן למיפתח זיכרון גדול, הכל אותו דבר. אלו רק דוגמאות מפני שאמרנו את הכל כשאמרנו שזהו כלי מגשר בין מציאויות, אך אנחנו יודעים שיש צורך להרחיב הבנות ולכן אנו מפרטים.

ובכן, הדמיון מאפשר להעשיר את החיים הפיזיים, להתרגע, להתרגש, לגלות. מאפשר להגיע להבנות ותובנות שמעבר לזמן ומקום, ומאפשר יצירה בקנה מידה גדול, ובעצם הוא הכלי המאפשר את שינוי התבנית.

אם וכאשר אתם מתרגלים את שינוי תבניות החשיבה, ההתנהלות וההתנהגות בדמיון מספיק זמן, זה קורה הלכה למעשה במישור הפיזי. כל מה שלא קורה הלכה למעשה במישור הפיזי איננו באמת מאפשר מיצוי נשמה בגוף פיזי, על כל ארבעת הרבדים כשהדמיון הוא הכלי המתווך, המאפשר לנשמה להגשים את עצמה בגוף פיזי. הוא הכלי שייצר סופרלטיבים כתקווה, כאור בקצה המנהרה, כשאיפה לעולם טוב יותר, אחדותי יותר, הרמוני יותר, וכן הלאה, מפני שהדמיון מוביל למציאויות שאינן נגלות לעיני המסתכל בכדור הארץ, אלא אם כן הוא משתמש בחוש השישי.

למעשה, מבחינתכם הדמיון הוא הכלי שמאפשר את המעבר למימד התשיעי, מימד שוויון הערך המאפשר שחרור מתוכנה ישנה משום שאפשר לדמות את הדמיון כמשפט הרווח בעולמכם –'על כנפי הדמיון'; כזוג כנפיים ענקיות שאין להן גבול ומגבלה באשר למרחק, לרמת דחיסות. זוג כנפיים ענקיות שיכולות לשאת אתכם לכל מקום, לכל עולם בכל רגע ובכל זמן כל הזמן, גם בלי זמן.
זוג כנפיים ענקיות המאפשרות להכיל מתחת הכנפיים האלה (שוב מטאפורה), כמו אימא תרנגולת את כל הידע הנחוץ להגשמה דרך חוויה בגוף הפיזי.

הדמיון הוא זה שמאפשר לכם לשבוע, המהווה מגשר, גשר, בין העולם המטפיזי לעולם הפיזי, השליח המביא את הדברים למודעות ההכרתית אך יש לעשות בכל שימוש. אם הבנה מסוימת או תובנה מסוימת באה על/עם כנפי הדמיון ואינכם משתמשים בה, אינכם מאפשרים לגשר להיווצר. ולכן הקפדנו לומר שוב ושוב שדמיון הוא כלי."

הארה: עד כאן דברי הישויות המדריכות בפרק הבא נביא שאלות ותשובות בנושא דמיון.

 

על מהות הדמיון – חלק ב' 19.11.2020

סגור לתגובות.