בהנחה שמטרת הנשמה היא הגשמה דרך חוויה של מהותה, ניתן לדמות כל אחד מאיתנו לספריית ידע פוטנציאלי וממומש, האוצרת בתוכה ניסיון מצטבר, יכולות, תבונה וחוכמה מעצם ההיות, שיישמנו לאורך הדרכים.
בראשית ההתהוות הייתה זו ספרייה פוטנציאלית, עכשיו כבר יש בה הרבה "ספרים = "התנסויות, חוויות, כל מה שמימשנו לאורך הזמן .
כל הספריות של כולנו מהדהדות זו לזו, כך שאנו לא רק מחוברים לידע שלנו ,אלא גם, בלא מודע, לידע של הישויות המדריכות ושל קבוצת הנשמות שלנו = הבסיס ליחסי הגומלין בינינו לבינן, מתוך כך שכולנו חלק משדה מאוחד אחד. האינפורמציה עוברת מאחד לשני בהדהוד כמו קליטה טלפתית. כלומר ,הספריות פועלות על קליטה טלפתית שעוברת באופן אוטומטי מאחד לשני. לא תמיד אנו קולטים טלפתית במודע ולא תמיד מתרגמים לשכל האנושי את מה שאנו כן קולטים טלפתית, כך שהם אינם בחוויה המודעת מבחינתנו .
בחוויה שלי המשפט: "ידעתי, איך לא שמתי לב?!!!", היה פעם מאפיין את הרגשתי, אך עם השנים, עם פיתוח יכולת ההקשבה לאינטואיציה, הפך נדיר עד שנעלם .
בר־אל, אחת מהישויות המדריכות מתאר זאת מאוד יפה: הוא דימה את החיבורים לספרייה, בתוך ספרייה, בתוך ספרייה, בתוך ספרייה, כשכולן מהדהדות זו לזו, והדגיש שהידיעה שלנו כבני אדם איננה באמת מוגבלת, אלא שההגבלה נוצרת בהתאם לתבניות החשיבה של מה ביכולתנו ומה לא, מה אפשרי ומה לא, כשזו בעצם אשליה.
התשובות לכל מה שאנו צריכים נמצאות, איננו חסרים דבר. כל הידע קיים, כל מה שנחוץ כדי שידע זה יבוא למודעות ההכרתית שלנו, הוא הקשבה לחושים הקולטים ופתיחות לקלוט ולתרגם אותם. דבר הנותן תחושה מופלאה של ביטחון. אמון בעצמנו עם נכונות לסמוך על עצמנו, הוא תהליך שיוצר ומאפשר את השינוי בפועל. בכדור הארץ, בשל "מיפתח הזיכרון" הקטן יחסית, אנו זקוקים לעזרה גדולה הרבה יותר מהישויות המדריכות מזו שאנו זקוקים לה כשאנו ב"מיפתח ראייה "גדול יותר, שבו אנו ערים להדהוד, לתוצאות האפשריות ולאן הדברים מובילים. אנו כבני אדם, נוטים להחשיב כיחידי סגולה ומיוחדים, את בעלי יכולת החזון, אלה שיש להם את היכולת לראות לאן הדברים מובילים, איך ייראו בשטח, הרבה לפני שהם נראים בו הלכה למעשה.
לצורך העניין, לישויות המדריכות יכולת ראייה יותר גדולה, חזון, אינטליגנציה ויצירתיות יותר גדולה, בשל "מיפתח זיכרון" שונה .
חלק מהישויות המדריכות מצויות בקשר עם כדור הארץ דרכנו מטעמי משימה כפולה:
הדרכה אישית וסיוע בתהליך השינוי בכדור הארץ .
מכיוון שישויות מדריכות אישיות, הן על פי רוב אחים לנשמה, שייכים לאותה קבוצת נשמה. ההתפתחות של כולנו קשורה זו בזו, כשיש לנו ולהן אינטרס משותף – שכולנו נתפתח ונסייע לאחרים לעשות את אותו הדבר. מפני שאם מישהו מתעכב, הוא מעכב את כל השאר שהרי כולנו אחד, וכל מה שקורה לכל אחד מאיתנו משפיע על הכול, גם כשאיננו רואים זאת .
הישויות המדריכות מודעות לכך ומכאן יודעות, למשל, שאם כדור הארץ ייפגע, ייפגעו גם עולמות אחרים, יופר סדר ביקום ולכן הן "מתגייסות" לסייע. סיוע לנו, הוא גם סיוע לעצמן.
הישויות המדריכות מדברות איתנו על שינוי התפישה ועל הקושי שלנו להפנים תפישה חדשה בשל אמונות, דעות וקביעות משכבר הימים, על פיהן חונכנו וגדלנו. לאורך כל השנים מתחילת הקשר עימן מזכירות הישויות שאין מדובר בהריסת הישן, במאבק בו, אלא בהוספת חדש, בגילוי עוד נקודות מבט, הבנות ותובנות שבעטיים משתנה התפישה ממילא.