"מוות קליני" פירושו שאדם "מת לרגע" וחוזר לחיים. קרי, הלב מפסיק לפעום אך המוח עובד. תופעה זו יכולה להתרחש בעקבות ניתוחים, תאונות, אובדן הכרה וכד’. "מוות קליני" מאפשר התעוררות עם מודעות חדשה. ברגע של "מוות קליני" הנשמה יוצאת מן הגוף, נפגשת עם המדריכים שלה או עם אנשים אחרים שכבר נפטרו,…
שיריאל: "לפני כשבועיים קראו לי לבית חולים להיפרד מסבתי. היא הייתה חולה בסרטן ובחודש האחרון לחייה הייתה מאושפזת אחרי אירועים מוחיים בבית החולים, כשכולם ממתינים לפרידה ואילו היא כאילו ‘מסרבת’ להיפרד. אחרי כל אירוע היא הייתה מתייצבת חזרה ונשארת מרותקת למיטתה חצי בהכרה, סובלת, כשכולנו סביבה. כשקראו לי להיפרד, היה…
בגדול יש שני סוגי מדיטציות. סוג אחד של מדיטציה זה Mindfulness ראש ריק, רגיעה. אנחנו נמצאים בתוך ריק כייפי, שקט מוחלט, שלווה מוחלטת. הזן עובד על הסוג הזה של המדיטציות. זה משהו שהוא מאוד חשוב אבל זה פאן אחד. זו לא הדרך היחידה להיות במדיטציה. הסוג השני: מדיטציות הפעילות הנחלקות…
מגמת הישויות המדריכות היא לסייע לנו להרחיב את המודעות למהותנו הנצחית, לגילוי עולמות, תפקידים, שמעבר לזמן ומקום, בזמן ומקום. למשל, אחד הדברים הוא הגילוי שישנה ביקום ובקיום "קבוצות התפקיד" המורכבת מנשמות רבות מקבוצות שונות ביקום ובכדור הארץ גם יחד, המשתפות פעולה לצורך השינוי התודעתי בכדור הארץ. חיבור זה של "קבוצות…
הרבה מאתנו נושאים בתחושה, בהרגשה, בכמיהה, חוויה שיש משהו שהוא מעבר למה שמתקיים בחיינו בפועל בתחומים שונים. התחושה של "מה, זה כל מה שיש"? תוקפת לעיתים. משהו כאילו כל הזמן מחפש את האלוהים, את החיבוק והחיבור. כיום אני מבינה שהפעם בחרנו להתחבר למקדש הפנימי, לאלוהים שבפנים. בחרנו לוותר על כל…
שימו לב להפוך את הכתוב לאפיון, גורל, הקארמה של המדינה ולקשר את הדברים למה שעבר העם היהודי עד שהקים את מדינתו ומאז ועד היום. נחשב למיקום קשה. החיים הקודמים עמדו בסימן תהפוכות וניתוקים פלוטוניים ועולמו היה במצב של התמוטטות מתמדת. הטענה היא שהראש דרקון בשור מצביע לא רק על הגלגול…
הרבה מאיתנו נולדו עם הידיעה שיש מעבר למה שאנו רואים, גם אם איננו זוכרים. זאת אחת מסיבות החיפוש לאורך שנים, למשל דרך פיתוח ויישום של מודעות רוחנית. קרי, קיימת בנו ידיעה פנימית, שאינה מוגדרת, שאנו יותר ממה שמספרים לנו, שיש לנו את היכולת לעשות דברים ותפקידים נוספים, שאיננו זוכרים אותם…
כוח האינרציה מאפשר לנו לעשות עוד מאותו דבר. הוא מאפשר לנו לרוץ כשאנחנו רצים, הוא מאפשר לנו לשבת כשאנחנו יושבים. הוא מסמל בעצם את החיים האנושיים שלנו במובן שאנחנו מסתובבים באותם המעגלים שוב ושוב, שוב, ושוב וחווים את אותן התבניות ואת אותה צורת התנהלות והתנהגות, כל עוד לא מיצינו אותם….
אחד הדברים הכי משמעותיים מבחינתי, מבחינת ההתפתחות האישית שלי הוא שינוי התפישה. ככול שאני רואה, מבינה את עצמי, בני האדם והעולם מנקודת מבט שונה מזו על בירכיה חונכתי, משנה נקודת המבט שלי, שינוי המאפשר לי לגלות ולהתנסות בדברים שקודם לא התאפשרו לי הרעיון האנושי שהאופציות מוגבלות למה הגיוני ומה לא…
פירגון בעיני קשור עם נדיבות. באזורים בהם איננו נדיבים כלפי עצמנו איננו נדיבים עם הסביבה. זו קבלה, הכלה, נדיבות ורשות, "מה שיגידו השכנים" זה בסדר גמור, מותר להם להגיד מה שבא להם, אנו נקשיב, כי השכנים חשובים לנו, נכבד דעות של אחרים אך בידנו הבחירה למה להיענות ולמה לא. מהישויות…
