הישויות המדריכות דיברו בזמנו על קבוצת ישויות ואנשים שבחרו להפסיק לשחזר את הישן ולייצר שינוי של תפישה וחיים, (שכנראה כל מי שקורא ומתחבר להסבר הוא חלק מהם), ולצורך הבנה השתמשו הישויות בדימויים מעולמנו, מהטבע, שיסייעו לנו להבין את תפקידנו ובחירתנו כ"אנשי המאסה הקריטית לשינוי תודעה", שמתחיל מהאחריות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו. שינוי לא יכול להתרחש ולהשתרש, אלא אם כן הופנם בתוכנו כאמת. אנשי המאסה הקריטית לשינוי מצויים בכדור הארץ ובעולמות נוספים.
זוהי קבוצה שאני בזמנו כיניתי אנשי המילואים, (אבל זה לכתבה אחרת), והיא מחולקת לשלוש קבוצות עיקריות.
1. אנשי הסיקול, החריש והזריעה.
אלה המסקלים את אבני השכחה, הבורות, מהשטח, מהשביל. הם עוברים בעצמם תהליך של סילוק אבני הבורות והשכחה מחוסר הזיכרון, של היותם ניצוץ אלוה ממעל בתלבושת אנושית. עוברים תהליך של הרפיית אחיזה בתפישות ואמונות מגבילות, על מנת לייצר תפישות חדשות, הרלוונטיות לזמן ומקום, במקום אלה שנשענות על זיכרונות עבר ופג תוקפן. הם בחרו לחרוש את השביל החדש כדי שאפשר יהיה לזרוע בו רעיונות, דרכים ודברים חדשים.
השכחה של מקורנו נועדה כדי לחוות את תכנת החיים הלינארית, את הקיטוב האופייני לחיים האנושיים על כל הטוב והרע. על מנת כך, היה עלינו לשכוח מי אנחנו באמת, והשכחה לאורך גלגולים הייתה כל כך גדולה, שפינתה את מקומה לתבנית ההישרדות והקיום, שהפכה חזקה ומושרשת, כאילו זו האמת ואין בלתה. כל פעם שנולדנו לכדור הארץ התבניות הישנות התעוררו, כיוון שהיה עלינו להתמודד ולהסתדר פה עלי אדמות, להגשים את מהותנו.
הפעם בחרנו לסקל את אבני הבערות. זה ממש ביאור בערות. היינו נבערים מבחינת המודעות ההכרתית, במטרה לחוות את עולם ארץ, כשהפעם בחרנו לייצר שביל של הזכרות מודעת במקורנו האחדותי מעצם ההיות, ומתוך כך בשלום על עצמנו והסובב דרך הבנה, תפישה, וראייה חדשה.
בחרנו בשביל של הזכרות במי אנחנו באמת, מתחת לתלבושת, כשכל אחד מאיתנו בחר לעשות את זה באופן אישי, ומתוך זה שכל אחד מאיתנו עושה את זה באופן אישי, הוא מהדהד לסביבה שלו. מעורר עוד אנשים שזאת הבחירה שלהם, גם מי שלא בחר ללמד כמונו, זה לא משנה, כל אחד עושה את זה בדרכים שלו. זאת אומרת כל אחד מאיתנו, אנשי החריש נקרא לנו בקיצור, היינו צריכים להיזכר, ולסקל את האבנים מהשטח. לחרוש את השטח הזה כדי שנוכל לזרוע זרעים חדשים = מודעות חדשה המבוססת על זיכרון מהותנו הנשמתית.
2. אנשי השתילה והטיפוח.
אנשי השתילה והטיפוח הם אלה הלוקחים את הזרעים שפיזרו אני החריש ומעבירים אותם לשדות המתאימים לצמיחתם. יש זרעים שצריכים לצמוח בצל, יש כאלה שצריכים להיות בחום, יש כאלה שצריכים קור. אני בכוונה לוקחת את זה לאקלימים שונים, כי זה יכול להסביר לנו שבעצם כל אחד מפתח את המודעות שלו על פי השפה שלו, על פי התרבות שלו, על פי העולם שאליו הוא נולד ובחר ללמוד לדבר את השפה, כדי להשתמש בה.
אי אפשר לשתול רעיונות בסין מבלי להכיר את התרבות הסינית. יש להכיר את התרבות ואת השפה כדי להעביר את הרעיונות הלאה, בשביל לדעת לדבר אליהם, לצורך העניין.
אז בעצם אנחנו מדברים על אנשים שכבר נולדו לתוך המודעות החדשה בכדור הארץ, והם לוקחים את הזרעים האלה ושותלים אותם, כמו למשל במקצועות בהם הם בוחרים לעסוק. אני נזכרת בשנים בהם צצו שיטות ריפוי אלטרנטיביות, ישנות וחדשות הילינג, רייקי, רפואה סינית, יפנית ועוד שיטות שצצו חדשות לבקרים, שהפכו חלק משיטות ריפוי, שכבר מקובלות היום אפילו דרך המערכות הקונבנציונאליות.
הנצו המון, המון, המון, כלים = השתילים שדרכם בעצם אפשר היה להביא מודעות אחרת. זאת אומרת שאנשי השתילה, הם קבוצת אנשים שהסכימה, שהעזה, לדבר שפה שלא הייתה מקובלת אז ולהיות (כדוגמה), ההילרים של העולם הזה. או הממציאים בתחומי הרפואה, המדע, אלה המחפשים כוכבים בשמיים כי הם יודעים שהם קיימים מעבר לנגלה, שהמציאו את לוויין הצילום האבל שהביא תמונות והוכחות על הקיים מעבר לנגלה מכדור הארץ.
כל אנשי השתילה בכל הרמות הם אלה שהעזו ומעזים ללכת עם משהו שדחף אותם לגלות דברים שמעבר ודרך כך מביאים הוכחות, כלים, שגורמים לשינוי תפישה ותודעה.
חלק מאנשי החריש גם הופכים להיות אנשי שתילה.
נולדו כאנשי חריש, ועברו לחיות כאנשי שתילה.
אנחנו בהחלט שותלים את הרעיונות האלה בכל הסיפורים שאנחנו מספרים, בכל הדרכים, בתפישה שלנו, בביטי שלנו במשפחה, בסובב, בעולם. אנחנו מעבירים את זה במיליון דרכים בלי כותרות, מעצם היותנו. מעצם האמונה שלנו.
הזרע הפך לשתיל והשתיל הזה מתי שהוא נושא פרי, ואלה הקוטפים את הפירות הם חברי הקבוצה השלישית המכונה אנשי הקציר שינהיגו אותנו בעוד כ-50 שנה.
הישויות המדריכות מבקשות מאיתנו להבין ולהפנים שמתרחש תהליך עד שאנשי החריש יוכלו להפוך להיות אנשי השתילה ואז מגיע תורם של אנשי השתילה והטיפוח, שעובר לאנשי הקציר וזהו תהליך שייקח כנראה עד סוף שנות השביעים של המאה ה-21. הן מדגישות;
ישויות ספיראלת האור:
"תפסיקו לצפות ולספור את השנים, תתמקדו בעכשיו ותדעו שהתהליך מתרחש בדיוק כמו שנחוץ ונכון. תתחברו לתהליך ותחיו אותו.
תיתנו לעולם את כל מה שאתם יכולים לתת כל זמן שאתם פה בתפקיד עלי אדמות.
והתפקידים שלכם ממשיכים גם בעולמות אחרים וגם בכדור לימוד בו זמנית. אתם שותפים כולכם לתהליך של שינוי מימד, מוחלט כך שהממדים הישנים התפישות הישנות ה'טוב, הרע, העליונות, נחיתות' ייספגו בספריית הידע יהפכו להיות זיכרון של חוויה אך לא יהיה בהם שום צורך".
הישויות ביקשו להראות לנו את התהליך ולאפשר לנו להתחבר לצניעות ולאמונה שאנחנו בתהליך והוא מתרחש ולוקח את הזמן שלו, כשכל אחד מאיתנו עובר את התהליך בתוך עצמו, ולאט לאט אנחנו מתחברים אנשי המאסה הקריטית ועוברים את התהליך ביחד.
תקשור על אנשי החריש והזריעה, השתילה והקציר והשינויים הבאים עלינו לטובה- 23.6.2008
ישויות ספיראלת האור:
"הסכיתי וכתבי, מתוך התסכול וחוויית האבסורד מתאפשרת פריצה.
'בכדור לימוד', כל עוד אתם מצויים על מי מנוחות אינכם משנים, אלא פועלים בכוח האינרציה. השינוי מתחולל אך ורק כשכוח פנימי של אי שביעות רצון, (למשל), מוציא את בני האדם מהסחף האינרטי שהיה מאוד נחוץ לחוויית עולם החומר ומהווה כוח חזק וממגנט המבקש, מזמין, את כל בני האדם להיסחף בתוכו, אליו.
הבחירה שלך ושל כל 'אנשי המילואים', כלשונך, היא לצאת מהזרם האינרטי וליצור זרם תודעתי חדש שימגנט אליו עוד ועוד בני אדם שיתחברו ל'מהות האור' שלהם, ויחזקו את המימד התשיעי שניתן כדימוי להתחבר אליו: ערבות האור הלבן.
בכל מקרה, דורית, המימד התשיעי לא יהיה במעבר החיים הנוכחי מימד שליט (במובן של שליטה גורפת), אלא יהווה זרם גדל והולך שימגנט אליו עוד ועוד אנשים עד שיהפוך לעובדה מוגמרת.
את מבינה, מדובר בשינוי מערכים שלמים ש'בכדור לימוד' מתאפשר שינוי תפישה אך ורק דרך מאסה קריטית: שינוי גורף במערכות החינוך, הבריאות, האקולוגיה, השלטון, ועוד, ועוד.
ברור ומובן באופן מובהק שאין אפשר לראות ממיפתח הזיכרון 'בכדור לימוד' את מה שאפשר לראות, להבין ולעשות במיפתחי זיכרון גדולים יותר. ברור, מובן וחד משמעי.
כעת יקרה, את וחלוצים כמוך עוסקים בסיקול, תיחוח, זיבול וחריש עמוק המאפשרים את פריחת 'מהות האור' מבין ערפילי, מסכי התווך, המגנים מפני התודעה הרוחנית, על מנת יתאפשרו חיים במיפתח זיכרון קטן.
במילים אחרות, אתם הם אלה הגורמים למסכי השכחה להתפוגג כערפילי בוקר.
זהו תהליך שהולך ומתעצם, הולך ומתחזק עד כי יתאפשר לקבוצה הבאה לשתול שתילים חדשים של ידע ומודעות ולטפחם.
אתם אנשי החריש והזריעה והם אנשי השתילה והטיפוח. אחריהם יבואו אנשי הקציר.
אנשי החריש ימשיכו בעבודתם זו וזריעת הזרעים בחממות מיוחדות (הזרעים = אנשי מימד תשיעי פוטנציאליים) על מנת יהפכו לשתילים חזקים דיים אותם אפשר יהא לשתול בקרקע החיים, המציאות. מדובר ברעיון של חריש וזריעה בחממה, שתילה וטיפוח וקציר.
תקופת השתילה כוללת רעיונות חדשים בכל המערכות להטבת תנאי החיים 'בכדור לימוד': החינוך, הבריאות, דרך המצאות חדשות, תגליות מדעיות מרעישות, כולל עולמות חדשים שיאפשרו את שינוי התפישה בפועל אצל רבים מבני האדם. ורק לאחר מכן, כשהמאסה הקריטית תיווצר, תתאפשר תקופת הקציר שתכלול את המהפך בפועל במערכות החינוך, הבריאות, השלטון וכד', באופן גורף. קרי, שינוי של צורת חשיבה, ומכאן שינוי של דרך חיים, מנהגים והדגשים.
לשאלתך (האילמת) – תקופת הקציר פירושה קציר השלום, שוויון הערך והכבוד ההדדי, קבלת השונות ושיתוף הפעולה הגלובאלי לטובת הפרט והכלל. זהו סיום מעגל החוויה 'בכדור לימוד' כפי שנחווה מיליוני שנים.
זהו שינוי של תוכנות בכל העולמות מהיחיד ליחד = עידן חדש. עידן חדש הנבנה לאט ובטוח ע"י נשמות כמוך במשך שנים רבות, שנים הנדרשות בעולם של זמן לשינוי תודעה.
תקופת החריש עומדת בפני סיום, וכבר אפשר לומר שהחלה תקופת השתילה והטיפוח. אומנם עדיין בקטן, אבל בהחלט החלה, דרך יוזמות פרטיות בכל המערכות.
סיום תקופת החריש מבחינת זמן ארץ בעוד כשנתיים, וכוח ממשי של שתילה וטיפוח גורפים יהווה בעוד כעשר שנים ויחד עימו יתחיל תהליך (שוב בקטן) של קציר, ועד שתיכנס לתוקפה תקופה של קציר מבחינת זמן ארץ ידרשו עוד כחמש עשרות של שנים, כששיא הקציר יהא בעוד שמונה עשרות שנות ארץ."