הישויות המדריכות בתקשור זה מציעות לנו להתחבר לחוויית נוכחות מלאה בכאן ועכשיו, היוצרת אט, אט, הפרדה מתגובות הנובעות מאחיזה בדעות, אמונות וקביעות עבר.
הם עושים כל שביכולתם להראות לנו ששינוי אפשרי וזמין כשאנו פתוחים למתרחש ללא שיפוט או ביקורת. קרי, כשאנו מצרפים לחיינו הלכה למעשה את החלק הצופה, המתבונן שלנו, שרואה דברים בפרופורציות רחבות, ער להשפעות, להדהודם של דברים ואינו נובע מדעה, אמונה, או קביעה.
ישויות ספיראלת האור:
"השלום הברכה ואורות האהבה ושלוות ההיות הרוחשת תדיר, בתנועה ותנודה מתמדת, כאן ספיראלת האור. שואלת את מה מבקשים אנו להדגיש בזה הזמן ובכן, חלופות העיתים מתחלפות, חולפות, מכניסות להילוך גבוה את המודעות להשתנות התמידית המתרחשת מעצם ההיות. תנועה המתארעת לכל ובכל הכיוונים בו זמנית, הלכה למעשה.
יותר ויותר ניכרת ההתרחשות המתמדת כלפי חוץ ומפסיקה להפתיע ואפילו הופכת לצפייה לשינוי, מגדילה את הרגישות ותשומת הלב להתרחשות. קרי, מהווה תשתית להוויית וחוויית חיים מתוך נוכחות.
יום, יום, שעה, שעה, רגע, רגע, ובכל רגע, מתחוללת סערה קוונטית מערבולתית הממגנטת אנשים למרכזה. דימוי זה של אנרגיה סוחפת וממגנטת נוגע ממש בשאיבת האחיזה בתבנית הישנה, כמו משחררת את צבתות האחיזה ומותירה חלל, מרחב חדש המתהווה במוח האנושי ומחולל שינוי אישי ומתוכו כללי.
המיקוד בנוכחות מאפשר שחרור מתוכנה ישנה הנשענת על תוצאה. התוצאה קשורה לציפייה, לחלום וחזון המושתתים על צורת חשיבה מסוימת. במקרה שלכם, התוכנה הישנה.
המיקוד בנוכחות בלבד כשבכל פעם, שהמחשבות מסיטות, או עולות ציפיות, מעביר את המיקוד לנוכחות בלבד, לעכשיו!!
כל מה שקיים הוא ׳הווה מתמשך׳ ועל מנת להתחבר להוויה זו של נוכחות בפועל יש להתמקד בה במודע; לחיות בחוויית נוכחות הלכה למעשה; עכשיו הוא כל מה שקיים כשהעבר מוכל בו והעתיד גם כן, מכאן שיש רק עכשיו.
ככול שתתאמנו בהסטת המחשבה למיקוד בעכשיו, כך 'שריר הנוכחות' יגדל ויתעצם וייווצר מעבר משוטטות במחשבות להוויה נוכחת. במילים אחרות, ספריית העבר ודפוסי התפישה יתחברו ל'אוקיאנוס הרגש' למנעד העצום של חוויות הרגש האנושיות שיהפכו
לאחד ולא יעמדו עוד בנפרד. קרי, ההפרדה נפרדה מעצמה, אין בה צורך עוד ומערכות ההגנה ייעלמו אף הן.
תארו לכם שכל הניסיון האנושי יתחבר, (בשלב ראשון של הגדלת התשתית המודעת/יודעת), לערוץ התוכנה האנושית, שמעצם כך יתחברו הזיכרונות לכדי רשת אדירה של נקודות מבט, היבטי חיים, התנסויות, תחומים, כישרונות והבנות. מדובר בתשתית המוח ההופכת פעילה ב- 50% יותר מאשר כיום, מבחינת המודע ההכרתי.
לשאלתך, בשלב השני חובר, הערוץ האנושי, הספרייה האנושית, לספריות נוספות של ערוצים אחרים קרי, ספריות החוויה של הנשמה בתוכנות חשיבה פליאדיות, אוריוניות ועוד. אכן, התיאור של הנשמה שניתן כאור המקרין עצמו לערוצי מיצוי ככדור הארץ ועולמות אחרים, שככול שמוצתה חוויית תוכנה ספציפית, כך עולה האור וכמו סופג את הערוץ אל תוכו ולאט, לאט עולה האור על הכול = הכול מוכל בספריה אחת אין צורך יותר בהפרדה לספריות. זה התהליך המתארע בעת זו״