מחשבות רודפות ורודפות….
זוהי תקופה המאלצת אותנו למצוא דרכים חדשות, מחשבות חדשות, על מנת להפסיק לאחוז במחשבות הישנות ולתת להן לשלוט, לנהל את חיינו, ובמקום זאת לאפשר לתפישה אחרת להיכנס לתודעתנו ולשימושנו היום יומי.
אני מוצאת שלהסיט את הטחינה הבלתי פוסקת של המחשבות, היא אחת המשימות הכי אתגריות ועם זאת חשובות ומשמעותיות, כיוון שכל עוד נמשיך לחשוב אותן, נמשיך לחוות עוד מאותו הדבר, נחרוט את אותם מעגלים, מבלי שייווצר שינוי.
המחשבות קשורות לאמונות, דעות וקביעות שנוצרו לאורך דרכנו כתוצאה מחינוך וחוויות החיים, כשחלק גדול מהם אולי אפילו לא מודע לנו וגורם לנו לתגובות אוטומטיות, לגבי עצמו והאחרים.
אנו מצויים בתקופה בה החשיבה והתפישה הלינארית משתבשות Nonstop בעולמנו, בממשלתנו, בסובבים אותנו ובחיינו האישים. השטיח נמשך מתחת רגלי תפישות העולם מקדמת דנן, מבחינת מה נכון, מה אפשרי, מה מוסרי, מה חשוב וכדומה ועלינו להתמודד עם מציאות כשרבים מהתכנונים שאנו עושים, אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל מסיבות שונות.
כל אלה מעלים חוסר ביטחון, חששות, פחדים, המביאים לפתחנו התמודדות עם מציאות שאינה ידועה מראש, אינה ברורה ובטוחה. התמודדות עם הדבר הכי קבוע ביקום ובקיום = השינוי!!
כל זאת אמנם מביא אותנו להתעמת ולהתאמת מול ועם פחדנו, אך מאפשר לנו לפתח גמישות ויצירתיות למציאת פתרונות חדשים, ליצירת בסיס נתונים חדש במקום להמשיך לייצר את "אותה הגברת בשינוי אדרת".
מצב זה מייצר הזדמנות שלא תסולא בפז להתאמן בלזוז או להזיז את המחשבות, במקום להמשיך להישען עליהן. כביכול משימה פשוטה, אך כל כך מסובכת ומאתגרת ליישום; להסיט במודע את המחשבות למקום אחר, להפסיק להיות המחשבה או לתפוס אותה כאמת בלבדית, להימנע מלהכניס עצמנו לסרטים שהמחשבות יוצרות…
כאמור, אתגר ענק אל מול הרגלים שעלינו לעשות משהו כל הזמן, להתחבר להתרחשויות, שדבר א' יוצר תוצאה ב' וכד', שאינם מקלים.
עבורי הכלי בה' הידיעה הוא הדמיון, בעזרתו אני יכולה להסיט את המחשבות דרך אימון ופיתוח הקליטה, התקשורת, שמעבר לחמשת החושים, מעבר למידע/למודע, שכבר קיים בתודעתי ; המחשבה היא כשעון עצר על דבר מסוים המסתיר את מרחב האפשרויות וההתרחשויות שמעבר לה.
* האימון בקליטת מרחב אפשרויות, קרי השימוש בדמיון לקליטה ותרגום מידע, מאווררת ומשחררת את ההצמדות למחשבות או לדרך חשיבה מסוימות, מכניסה דברים לפרופורציות ומעלה פתרונות והבנות שלעיתים אפילו לא שיערנו את קיומם.
* אימון בשימוש בדמיון מאפשר להתחבר דרך דימויים לרגיעה, ריפוי, שלווה מרחיבת לב וכיוצא באלה, ממש משחרר מאחיזה במחשבות.
* דימוי המחשבות כעננים חולפים, פרפרים עפים, ציפורים מתעופפות, משחרר מאחיזה בהן ומלהתעכב עליהן.
* כמובן שחיבור לריק, למצב של אין מחשבות הוא נפלא ומאזן מאין כמוהו, אלא שאני מוצאת שזהו אימון שלהרבה אנשים אינו זמין בתחילת האימון במדיטציה ובוודאי שלא פשוט לחוות מצב של אין מחשבות לאורך זמן; הראש כל הזמן מייצר מחשבות ולהיכנס למצב של שקט, של ריק הוא ממש מאתגר.
זאת אחת הסיבות לכך שאני מלמדת להשתמש בדמיון מודרך ככלי המתאים בכלל ובפרט למי שאינו מיומן עדיין בחיבור לריק.
דמיון מודרך יכול להוביל אותנו כאמור, למקומות של רגיעה גילוי וריפוי, לגילוי רעיונות והבנות שמעבר לזמן ומקום, בזמן ומקום.
אנחנו אמנם בגוף פיזי אך אנו בעלי ראשויות שונות: ראשות הרוח, ראשות הרגש, ראשות המחשבה וראשות הגוף, שמבלעדי החיבור והסנכרון השוויוני ביניהם, נמשיך לעשות עוד מאותו דבר; מספיק שהבנתי דבר מה, אך הלכה למעשה איני מיישמת את שהבנתי (ואיני נכנסת כרגע לסיבה), זוהי רק דוגמה לאי יצירת שוויון בין כל 4 הראשויות.
לשנות הרגלים, שכל כך חרוטים בסלע המציאות האנושית שממש קשה לזוז מהם מפחד, בלתי מודע לעיתים, מי נהיה בלעדיהם; מי נהיה בלי האגו האנושי, ללא ההגנות, ללא המחשבות, ההרגלים, השיפוט, הביקורת וכיוצא באלה.
ובכלל, מהו הדמיון הזה בו מדובר, האם יכול להיות שהוא זה שיעזור לנו להסיט את המחשבות, לשנות את המציאות ??? …..
ובכן כן, שהרי כל דבר נוצר פעמיים פעם בדמיון ואחר כך במציאות, הלכה למעשה. הדמיון הוא המאפשר לנו לזוז מחריטת מעגלים של הרגלים להרפות מלעשות עוד מאותו הדבר, לייצר שינוי בחיינו על ידי גילוי בסיס נתונים חדש לגבי עצמנו והחיים.