אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת, שעוד לא הייתה כמותה בכדור הארץ.
הישויות המדריכות מדברות על מעבר משליטת האגו בו אנו שרויים מאז קיום האנושות, אל ההשתחררות מהאגו. עבורנו, זו תקופת מעבר של הסרת מסכים בינינו לבין התודעה הרוחנית שלנו. אנשים רבים שואלים שאלות על משמעות החיים ומחפשים תשובות בדת, במיסטיקה ובכיוונים אחרים, על מנת למצוא את הקשר ל"מהות האור", הבורא שבהם.
רבים מאיתנו בחרו הפעם להיוולד לגוף הפיזי לא רק על מנת לעשות את ההשלמות והתיקונים האישיים שלנו (להתגבר על משהו, להיפרד ממשהו וכיוצא באלה), אלא גם בכדי לקחת חלק פעיל בשינוי התוכנה האנושית – בביצוע המעבר לשוויון ערך מתוך זיכרון היותנו נשמות בתלבושת אנושית לצורך. לשם כך, עלינו לגלות ולאמץ לעצמנו תבניות חשיבה חדשות.
תפישות צדקניות עתיקות ימים של "טוב ורע" של "מותר ואסור", של "עליונות ונחיתות" מיצו את עצמן, אבל הן עדיין יושבות על בסיס איתן של אמונות מקובעות ש"ככה זה" והמחזיקים בהן, הם חלק מאנשי דת, מראשי כתות ממנהיגים פוליטיים ואחרים, המתחפרים מאחוריהן על מנת לשמור על מקומם בראש הפירמידה והם עדיין נתמכים על ידי חלק גדול מצאן מרעיתם, שהולך אחריהם.
עם זאת, תבניות ישנות מתחילות להיסדק ולאבד אחיזה ותבניות חדשות שנובעות מ"מהות האור" קרי, מהמודעות לכך שכל אחד מאתנו ניצוץ אלוהה ממעל שווה ערך, שייך, חשוב, אהוב מבלעדיו הפאזל אינו שלם, מנסות לתפוס את מקומן. יותר ויותר תפישות ישנות ומאובנות מתחילות לפנות מקום לתפישות נאורות וסובלניות יותר בכל תחום.
המטרה של כל יצור נברא באשר הוא, היא הגשמה עצמית דרך חוויה והתנסות באמצעות האנשים המקיפים אותו, באמצעות הנופים, הצבעים והצלילים הסובבים אותו, באמצעות כל מה שהמגוון העשיר של החיים על פני כדור הארץ יכול להציע. דעה מקובעת לגבי מה "טוב" (ועל כן נכון ומותר) ומה "רע" (ועל כן לא נכון ואסור), כל דעה מקובעת כזאת בהכרח תוחמת, שמה גבול לטווח ההתנסויות שלנו ונחוצה כל עוד לא מוצתה.
התבניות החדשות אינן מנסות למגר את ה"רע" ולבנות את החיים על טהרת ה"טוב". גם הגישה של חמלה אינסופית וטוב לב חסר גבולות ("אני אהיה מאוד, מאוד טובה ואתגבר על כל הדברים הרעים שלי"), גם הגישה הזאת שייכת לאנרגיה הישנה, מפאת הקיצוניות שלה, ואינה מתיישבת עם התפישה החדשה.
האנרגיה החדשה לא תופנה למיגור ה"רע" אלא להכלתו כחלק מהתפישה הלינארית בכדור הארץ שכתוצאה ממנה אנו נחשפים למגוון ומנעד רגשות עצום ("תמצית מוכלת", לדברי הישויות המדריכות). כלומר, מה שנחשב ל"רע" קיים ויש לו סיבה ומטרה בדיוק כמו ל"טוב". הניסיונות למגר אותו יהיו כרוכים בקנאות, בשנאה או אפילו באלימות…ובסופו של עניין, לא רק שלא יצלחו, אלא אף יחזקו את ה"רע".
על כן יש להכיל את כל הרגשות האנושיים, ה"טובים והרעים", לקבל את עובדת קיומם כחלק מההיוולדות לכדור הארץ ולהתמודד עמם בסבלנות, בסובלנות, בחוכמה ובסלחנות, מתוך ההכרה שהם יצירות לצורך הגשמה ומיצוי. מעצם זה שנקבלם, נפסיק לאחוז בהם, הם יהפכו לחלק מהניסיון המצטבר והידע שלנו, אך לא ינהלו אותנו עוד.
אנחנו נשתמש בהם במקום שהם ישתמשו בנו.