פירושו שמיצינו את כל האפשרויות ממצב מסוים, בתפישת עולם מסוימת והרגלים ובחירות מסוימות, שנוצרו כתוצאה מתפישת עולמנו, והגיע הזמן לגלות עולמות חדשים דרכם נוכל למצות את הפוטנציאל הנשמתי בדרכים נוספות ואחרות. במילים אחרות, לעבור הלאה במקום לשחזר.
במעבר החיים הנוכחי באנו להשלים מעגל במובן של חיבור, חיווט מחדש, של המוח האנושי לניצוץ שאנו, לנשמה. זוהי פריצת דרך ענקית שמעולם קודם לכן לא נחוותה בכדור הארץ.
המודעות למהות שאנו, מעבר לדעות, אמנות וקביעות, מאפשרת לנו להפיק ולבטא עצמנו בצורה מיטבית ומרבית, בחיי היומיום ולייצר תפישת עולם חדשה ולחיות כאדם חדש בתוך אותו הגוף = הנשמה שלנו, או כפי שהישויות המדריכות מכנות אותה "מהות האור", מהווה חלק ממהות גדולה של בורא עולם שכל אחד מאתנו השתקפות שלו, החווה עצמו דרך כל נשמה ונשמה. מדובר בהיזכרות במהות בסיסית טהורה, נקייה, אהובה ושייכת מעצם היותה, אחת יחידה ומיוחדת וחלק מהכלל באותה המידה, שיש לה מטרה להגשים עצמה דרך חוויה עם ודרך כולם.
כול החוויות וההתנסויות בכל העולמות, אלה שאנו מפרשים כטובות או רעות, נועדו בכדי שהמהות הנשמתית הזאת תביא את עצמה לידי ביטוי. במובן הזה, הגוף הוא יצירה של המהות, גוף שהנשמה משתקפת, נכנסת לתוכו, נותנת לו חיים, כדי שדרך הגוף הזה ודרך גבולות העולם; גבר/אישה, סביבה כזאת או אחרת, תוכל הנשמה, "מהות האור", לגלות את הפוטנציאל האצור בה, דרך מימושו. המטרה של כולנו, הנשמות, היא הגשמה דרך חוויה = הזנה. כפי שהגוף, הכלי הפיזי, זקוק לאיזשהו מינימום של מים ומזון כך הנשמה זקוקה לחוויותיה שהם האוכל והמים שלה.
לגבי השלמת המעגל: מושג זה מייצג מכלול חוויות/גלגולים בכדור הארץ. זה אומר שהיינו בכל המצבים האפשריים, מיצינו את כל יכולת היצירה, ההיגיון והריפוי, הגבריות והנשיות, הטוב והרע, העליון והנחות, כבני אנוש, בהתאם ועל פי התוכנה האנושית המתגלגלת.
בזו הפעם באנו לשנות את התוכנה ולייצר מימד תודעה חדש, תוכנה חדשה, על ידי כך שאנו מגלים שכבר היינו בכל הסיטואציות הכדור ארציות האפשריות וכי כל מה שחווינו אין עוד צורך לשחזרו.
כמטאפורה, באנו לאסוף את כל חוטי הידע, הניסיון המצטבר, החוויות, המסקנות, הדעות והקביעות לידי אריג אחד. כלומר אין לנו עוד צורך לחוות את חוויות העבר. בשפת הישויות: "שבילים שכוסו, כוסו, נפרש עליהם מעבה ואין עליהם מעבר נוסף".
מה שמתרחש בעולמנו היום = הצפת חוויות העבר, מהווה מה שהישויות מכנות "חוויית אבסורד" הדוחפת אותנו לחפש דרך חדשה, להיזכר במקורנו, לגלות ולשחרר את מה שכבר אינו רלוונטי עבורנו ולייצר משמעויות אחרות לחיינו, הנובעות מגילוי זה.
כבר הזכרתי לא אחת שעל מנת ש "מהות האור" " האנרגיה הנשמתית, תממש את הפוטנציאל שלה דרך חוויה, עליה להיוולד במקומות שונים ב"תלבושות" / בגוף שונה, לרקעים שונים, בכדור הארץ ובמקומות אחרים ביקום. כל מקום כזה הוא בעצם גבול, תבנית חיים למעבר/גלגול, שהישויות מכנות "גבול הוויה" מסוים, שבלעדיו לא תתאפשר הגשמה.
לאורך ההיסטוריה אנחנו הולכים עם הדפוסים, המסקנות, הדעות והאמונות שאספנו לאורך הגלגולים וחווים את חיינו דרכם, מבלי שהמודעות ההכרתית יודעת.
על מנת לחיות את החיים הקוטביים בכדור הארץ, איננו זוכרים או יודעים במודע, שכול הגלגולים הם יצירות שה"אני הנשמתי" יוצר למען הגשמתו.
כעת במעבר החיים הנוכחי, הגיע הזמן להכיר שאלו הן יצירות לצורך, כולל המסקנות, ו"אני-הנשמה כמו שאני, בסדר גמור גם כשאני לא בסדר של מישהו אחר", שאני כמו שאני, וכך כל אחד אחר, נזר הבריאה!! לכל אחד מאתנו מטרות מיצוי והגשמה ותפקידים, דרכם מתאפשר המיצוי. התפקידים האלה משרתים אותנו כפי שאנו משרתים את האחרים, בדיוק באותה המידה. דבר אינו קורה במקרה או מופיע על במת החיים אם לא היה בו צורך. כל מה שאין בו צורך מתפוגג ונעלם, נשאר רק מה שיש בו צורך, גם אם אנחנו לא אוהבים אותו, כל עוד לא הוכל ומוצה, יש בו צורך. כעת הוא זמן הכלה ומיצוי מודע.