מהתחלת הקשר שלי עם הישויות המדריכות באפריל 1986, הן מציעות שינוי שפה למשל; במקום קושי, להתחבר למונח אתגר, במקום הערה להתחבר להארה ועוד.
גם עכשיו בתקשור שקיבלתי על מהות סליחה הצעת הישויות קשורה לוויתור על אחיזה בפירוש שנתנו למושגים שונים ובמקום זאת למצוא מילים וביטויים חדשים, המתקשרים עם ההבנה הרחבה, החדשה, המתחדשת, הולמים ומסונכרנים איתה.
עוד מסבירות הישויות שכל שביל התנסות שמוצה הופך לחלק אינטגרלי מהניסיון המצטבר ואין צורך לחוות שוב את אותם הדברים שמיצינו, כעומדים בפני עצמם.
הם מסבירים ש"שבילים שכוסו, כוסו, נפרש עליהם מעבה ואין עליהם מעבר נוסף" למשל, אם הכלתי חרדה מסוימת אין לי צורך לחוות אותה שוב, כיוון שהיא הפכה לחלק מרפרטואר עצום של רגשות שקיימים במאגר הניסיון המצטבר.
הישויות המדריכות מזכירות לנו ומלמדות אותנו שבכל עולם קיימת תבנית חשיבה, מצע חוויה, המיועד להגשמת הנשמה עצמה דרך ההשתקפויות (הגלגולים) שלה, בעולם אליו היא בוחרת להשתקף.
הם אומרים שלמעשה כל צורות החשיבה והתפישה הן "יצירות לצורך" כלשונן ואין בהן אמת נצחית.
הן מהוות נקודות מבט, מצעי צמיחה, למידה, התפתחות, דרך התנסות, למען הגשמת הפוטנציאל הנשמתי – ההזנה של הנשמה, "האוכל והמים" של הנשמות, הן החוויות שלהן המאפשרות התגשמותן.
ישויות ספיראלת האור: "מהות סליחה = מהות אהבה חובקת כל.
השלום הברכה ואורות האהבה לכם, כאן ספיראלת האור מבקשים להרחיב התבוננות ומידע על המונח סליחה, הכל כך תקף בעולם ארץ, מהעדר 'זיכרון ההיות', במודע ההכרתי.
למעשה סליחה היא תוצאה ואינה עומדת בפני עצמה = תוצאה של קבלת והכלת הפרט/הייחוד, כל פרט, את עצמו ואת החברה, הסביבה והעולם אליו נולד, ומתוך כך קבלת השונה.
שהרי 'אחדות ניגודים ההרמוניה השלמה' היא מקור כולנו ומטרת כל הנשמות לחוותה בתוך עצמן ומתוך עצמן, בסובב. חוויה המאפשרת את קבלת השונות, קבלת הסובייקטיביות מעצם ההיות, קבלת ה'אחת יחידה ומיוחדת', מבחינת הנשמה את עצמה בכל השתקפויותיה, ובו-זמנית קבלת ה'אחת יחדיה ומיוחדת' של כל נשמה ונשמה באשר היא, כהשתקפות מלמדת, המאפשרת את ביטויו של כל פרט במלוא – הגשמתו דרך חוויה, דרך היותו מקבל שרות ונותן שרות מעצם היותו, מעצם היות כל אחד מאתנו באשר אנו.
כשכך, אין צורך בסליחה כיוון שהיא תוצר של קבלה והכלה, תוצר הנובע מהחיבור ל'מהות האור' השלמה, המשלימה עצמה כל הזמן דרך השתקפויותיה בעזרת ודרך כל הנשמות האחרות, דרך כל יצור נברא, דרך כל העולמות, החוויות, דרך כל התלבושות (הגלגולים).
ברצוננו להניח את ההבדל בין המונח סליחה למען השימוש בו; כמו השימוש על ידי האוטוריטות השונות, לצרכי שליטה ובין המונח המתקשר לחמלה, לקבלת עצמכם והאחר כמות שאתם בכל רגע נתון, עם היכולת ללמוד, להפיק מכל ניסיון את המיטב והמירב. קרי, במובן הזה מושג הסליחה ניתן לשרות ריכוך חוקי הקיום, כפי שנתפשו בתבניות החשיבה האנושיות, לאורך דרך ההגשמה ב'כדור לימוד'; סליחה מתקשרת עם חמלה ותקווה שדרך עצם הסליחה, תתאפשרנה כלפי האדם לאחר, כלפי השבט, הקבוצה, העם, וכלפי האדם לעצמו, שחרור מחרטות, אשמות, ושחזור, כשהתהליך נעשה מהלב בכוונה מלאה.
המחילה המתבקשת על ידי הכמרים בנצרות, או המחילה המתבקשת עבור השבט שהאמין שקיבל את ענשו על כך שלא השביע את רצון האלים והעונש משום כך שלא ירד גשם כמה שנים ועל מנת לבקש מהם מחילה התחילה הקרבת קורבנות וכיוצא באלה. אינספור דוגמאות מתקיימות עדיין בעולמכם, הקשורות לריצוי והשבעת רצון שליט אם בכוח, או מרצון חופשי כמנהיגי כתות למיניהם.
לאט, לאט, ברבות שנות ארץ והתעבות התבנית החשיבתית האנושית, הפך מושג זה לשבט הצלפה והלקאה, כיוון שרגשות האשם, החרטה, הכעס, ההתנגדות ורגשות דומים אחרים, גברו, בפרט ובכלל.
כך הפכה הסליחה א). למושא, ציפייה וכמיהה.
ב). למקור של שליטה דרך הענשה ותשלום מחירים שיביאו לסליחה כתוצאה.
סליחה נתפשה כדרך שיבה למוטב, לדרך קבלת החברה או האחר, של ה'סורר', שהרי ביקש סליחה.
אלו כאמור דוגמאות מעטות לשימוש שנעשה במושג זב ולפירושים הרבים שניתנו לו לאורך הדרך.
במעבר חיים זה מתאפשר חיבור מודע ל'מהות האור' שאתם, למושלם המשלים עצמו כל הזמן, דרך כל השבילים שכוסו ואינם מצריכים עוד מעבר נוסף, רק התעוררות של זיכרון קיומם של אינספור שבילי התגשמות (אכן, חדר המראות כמטאפורה), כשעצם המודעות לקיומם, מאפשרת חוויית מודעות הכרתית בניסיון מצטבר, ידע, מודעות, כוחות ויכולות שכולם, כולם מהווים ביטוי של המהות באינספור צורות ועולמות.
מודעות מכילה מאפשרת קבלה, הכלה ומחילה, חסד וחמלה כשהכרת התבנית האנושית ותבניות חשיבה אחרות, כמו של הרטיקולרים, הסיריאנים קרי, נשמת העל, הפליאדות וכיוצא באלה, מאפשרת הכרה בתבנית כיצירה, כמצע חוויה ומעבר מהזדהות להזדהות ללא הזדהות המאפשרת התרחבות מודעת מכילה של הלב היודע ואין עוד צורך בסליחה.
כששאלתי את הישויות איך אני סולחת לעצמי הן ענו לי:
ישויות ספיראלת האור:
"פשוט, תוותרי על סליחה וקבלי את כל תכונות האנוש והאחרות ביקום ובקיום העכשווי כיצירות לצורך. נקודה.!!! נשמח להרחיב אוהבים אותך, חבריך לספיראלה.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי.