על מנת לייצר מעבר מתוכנת חשיבה המתנהלת בכדור הארץ מזה עידנים, לתכנות חשיבה חדשה, נוצרות אינספור דרכים בשמיים וארץ המסייעות לנו לעשות זאת.
תכנת החשיבה שלנו מאד מושרשת ומוטבעת, קשורה להישרדות וקיום, לאמונות, דעות, קביעות, דרכי התנהלות, גבולות חשיבה וכיוצא באלה ומכאן שהאתגר לשנות הוא ענק. המטרה היא לעבור לתוכנת חשיבה חדשה, המבוססת על הזיכרון שבמהותנו כולנו "אחד", על רגישות של האני לאחר, על שוויון ערך, על ערכים שונים לגמרי מהערכים שהורגלנו לחיות על פיהם בעולם הלינארי של "טוב ורע עליון ונחות". המעבר אינו פשוט, יש ליצור אותו.
כדי שנוכל להיזכר שכל אחד מאתנו נשמה נצחית שמטרתה לממש את הפוטנציאל שלה, דרך הגלגולים/"התלבושות" השונות שאנו בוחרים לגלם, הישויות המדריכות עוזרות לנו לתפוש את עצמנו, את החיים וההבנות שלנו מנקודת מבט רחבה הרבה יותר שקיימים מעבר לחמשת החושים.
המעבר קשור בהכרה מחודשת עם טעם ומטרת החיים האנושיים והתפקיד שיש לכל אחד מאתנו, המשפיע על הכלל, שמבלי הכרה זו, אנחנו ממשיכים לחיות על פי פרדיגמה ישנה ומשחזרים. דבר זה בולט במיוחד בשנים אלה, בהן אנו חווים חוויית אבסורד של אלימות קשה, מחלות, התנגדויות למקובל, כל זאת על מנת שיחול שינוי. שינוי שיאפשר לנו ליצור ולייצר דרכי התנהלות והתנהגות חדשות המבוססות על שוויון ערך, על ערכים שונים לגמרי מהערכים שהורגלנו לחיות על פיהם ולהפסיק להתנהל מתוך תגובות אוטומטיות המוטבעות באנושות מדורי דורות.
כאמור, המעבר אינו פשוט, יש ליצור אותו.
הישויות המדריכות עוזרות לנו לגלות את החלק הנצחי שלנו שלעולם אינו מתכלה, זה שנותן חיים לגוף על מנת לממש עצמו.
מידע זה לאט, לאט, מסייע לנו לתפוש, להבין, לקבל, את עצמנו, את הסובב ואת החיים מפרספקטיבה משנה חיים, המשרה ביטחון, תחושת ערך מעצם ההיות. מזכירה לנו שדרך החיבור לנצחי אנו מתחברים להבנות שונות לגבי החיים והתפקיד שלנו בתוכם. החיים הם ים של התנסויות שבאנו להתנסות בהם ולשנות דרכם את תפישת העולם.
כל עוד תפישת העולם הרווחת בכדור הארץ אינה משתנה לא יהיה שינוי בפועל. התגובות תהיינה אותן תגובות, המערכת האוטומטית תעבוד. השינוי הוא בכך שאנו יוצאים מהמערכת האוטומטית ובונים תפישה חדשה. זה מביא אותנו לחוויית האבסורד המאפשרת לנו להתיר.
|
קשה לנו לשנות כל עוד אין לנו משענת חדשה להישען עליה לא נוכל להיפרד מהמשענת הישנה. כלומר, אנו מפתחים במודע משענת חדשה שלעולם אינה מתכלה כי היא משענת הנצח = המהות הנשמתית היא הנצח.
יש לנו D.N.A גנטי שבא מההורים ו- D.N.A נשמתי. ה D.N.A הנשמתי מתחבר להשתקפות שלו והוא הבסיס לזה שבא מההורים. כיום המודעות ההכרתית שלנו נזכרת אט, אט, בקיומו. הוא סופג ומושך, "דומה מושך דומה ומשלים", את מה שנכון לו מההורים ונוצרת תשלובת המאפשרת ל D.N.A הנשמתי ההשתקפותי, של "התלבושת", להתבטא בגלגול מסוים ברגע נתון של זמן.
אך, בפועל מה שהכי משפיע מבחינת המודעות ההכרתית שלנו הוא עדיין האנושי, התורשתי. למעשה ילד שנולד מושפע מההורים על פי הגנטיקה הנשמתית שלו. מי שמשפיע הכי הרבה זו הגנטיקה הנשמתית; התפקיד לחיים מסוימים, דרך ההתפתחות המסוימת.
אולם, ברגע נתון של זמן יש לנו מסכת של אמונות, דעות וקביעות, הרחוקות מרחק של שנות אור מהאמת, שיצרו הטבעה כתוצאה מפחד או כל גורם אחר וברגע שנהיה מודעים לכך נוכל להתיר זאת. זו אינה אמת אוניברסלית. זו יצירה לצורך, הקשורה לאני זמני אך לא נצחי.
השינוי המאד גדול הוא בכך שיש לנו את היכולת להבין ולתפוש זאת, להבין שאלו סיפורים שהמטרה שלהם היא הגנה ועדיין מנהלים אותנו.
אין באפשרותנו לשנות את צורת החשיבה הזאת אם איננו מודעים לכך שכל אוסף הדעות, האמונות והקביעות הם דברים שאימצנו לעצמנו באיזשהו מקום בדרך ההגשמה, תוצר של נקודת מבט מסוימת ברגע נתון ולא אמת אוניברסלית. יש ביכולתנו לשנות זאת דרך המודעות עד שיתמוסס המרחק בין ההבנה לבין יישומה.
בעצם מדובר בהחלטה, שכל אחד אם הוא רוצה יכול לקבל אותה, לעשות שינוי. אחד הדברים שהכי קשים לנו זה לזוז מאזור הנוחות שלנו גם אם הוא אינו נעים. בדרך כלל אנו עושים שינויים כאשר "מגיעים מים עד נפש", בין שזה מתוכנו ובין שזה בא מבחוץ.
כאשר אנו מכירים את מבנה הנשמה שלנו ומאפשרים לעצמנו להקשיב להרגשת הידיעה, ללב, לאינטואיציה ולהרחיב מידע על עצמנו העולם והסובב. האינטואיציה היא הכלי המאפשר נגישות לעל ותת המודע מעבר לזמן ומקום בזמן ומקום. היא כספרן בספריה המכוונת אותנו לקבלת תשובות, רעיונות, הבנות ותובנות נחוצות. הדרך שלנו להבין שאנחנו מקבלים תשובות דרך הארה, תחושה, שאינן קשורות לחשיבה הרגילה שלנו ואפילו איננו יודעים מאיפה ומהיכן ידענו, היא תחושתית אינטואיטיבית. מי שלא מודע לה ומפתח אותה לא תמיד יקשיב לה, או ייקח אותה ברצינות במיוחד כאשר היא מתנגשת עם תפישת העולם הישנה על בירכיה גדלנו.
כשיודעים, אפשר להתחיל לשים לב, להתאמן וליישם; לגלות את צירופי המקרים, לעשות חיבורים ולקבל מידע להוריד את ההארות לחיי היומיום. אם הידע אינו מתחבר לקרקע לא יצמחו צמחים חדשים. כשמביאים את הידע להכרה המודעת נפתח עולם שלם.
הדרך של הישויות המדריכות לסייע לנו לחשוף את הצופן הנצחי והמושלם שלנו, הפועל כמכונה מושלמת ומופלאה שאינה קשורה עם איך אנו מתנהגים, מתנהלים, האם אנו בסדר או לא בסדר, על פי קריטריון תרבותי חברתי כזה או אחר.
אנו מפתחים דרך לראות, להכיר, את עצמנו לא רק על פי המדדים הרגילים, מתוך הבנה והכרה ש"אני = אנחנו". להכיר שאיש אינו לבד בעולם, שהכול לטובתנו, לשרותנו, כפי שאנו לשרות האחר מעצם היותנו.
כשאנו פועלים כבר מתוך אינטרס חברתי רחב, מתוך מחשבה גם על העולם שאנו חלק ממנו. איננו פועלים עוד מתוך אגואיזם ואגוצנטריות, אלא מתוך כך שאנו מפתחים את הכרת ההדהוד של הדברים; שלכל מבט, התייחסות, עשיה, יש גלים, הדהוד, השפעה, (מודעת ובלי מודעת), כאבן שזורקים על פני המים היוצרת אדוות.
כשאנו מתחילים להכיר את מהותנו הנצחית, עולות יכולות ואיכויות שלא שיערנו את קיומם, המחזירים את תחושת הביטחון והערך. השאיפה היא לחוות את עצמנו מתוך אהבה מכל הלב והנשמה, בצניעות מלאה ובחיוך של אהבה, לחוש ש'אנחנו שמחים להיות אנחנו' ממקום של שקט, מבלי שיש לנו צורך אגו כלשהו.
היום אנו יכולים להתחבר לנצח במודעות הכרתית ולתרגם זאת לשפה מובנת זו קפיצה תודעתית קוונטית ענקית.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי
.