לכל אחד מאתנו קיימת בחירה ראשיתית מה שבקבלה מכנים "לידת הלידות" והישויות המדריכות מכנות "ראשית ההתחלות". הכוונה לכותרת בחירת הנשמה בפריצה מבורא עולם לדרכה האישית, צופן דרכו אנו מממשים את עצמנו כנשמה דרך הגלגולים. מטרת כל הגלגולים להגשים ולמצות את הבחירה הראשיתית. לכל נשמה/מהות אור, בחירה ייחודית, גם אם קיים דמיון בניסוחה.
בחירות המיצוי הנשמתיות של כולנו הן מכוונות הדרך, מצע הצמיחה והמימוש בעולמות שונים וחווייתן מתאפשרת דרך ניסוי ותעייה = למידה, הגשמה דרך חוויה! לא טעות, תעייה, התנסות….
בזו הפעם בחרתי/נו להתחבר לתמונה הרחבה ובהשבת האמון בעצמי/נו הקשורה עם ההבנה שהבחירות שלנו מתבצעות כנדרש ומכוונת אותי/נו ללמידה מעמיקה בכלל ובחיים הנוכחיים בפרט.
בתקשור זה מצביעות על הקושי שבשינויי הדחיסות, על הצורך להתחבר להרגשת הידיעה ולהנhח לציפיות ונותנות תרגילים שיאפשרו לנו לזהותה.
שהישויות אומרות "אכן", זה אומר שהן מאשרות את מה שעבר במוחי, בדרך כלל אפילו מבלי שמודעותי הערה שמה לב לכך.
ישויות ספיראלת האור: "מיצויו של הפוטנציאל הנשמתי זקוק להרבה 'גבולות הוויה' בזמנים ובעולמות שונים ומכאן שמושג האחדות מתבטא בדרכים שונות.
התבונני ב'כדור לימוד' וראי שלאורך ההיסטוריה האנושית נוצרו תשתיות חוויה רבות המורכבות מזמן + מקום + תפיסת ותפישת עולם + אקלים + רקע תרבותי, הכולל חוקי התנהלות וחינוך + נשמות אחיות וחברות לדרך, המאפשרות את מיצוי הבחירה, שהרי איש אינו מתפתח בחלל ריק. הכל מראות סביבתיות המעוררות את פוטנציאל מתרדמתו ומפעילות אותו.
החיבורים בזו הפעם אינם קלים להוויה הפיזית הדחוסה הנשענת על מיפתח זיכרון קטן מאוד, יחסית לידע ולניסיון המצטבר הטמון בכל נשמה שהשתקפה כבן או כבת אנוש.
הכובד שאת, ונכון לומר, שאתם חשים, הוא תוצר של חילופי התוכנות. תוצר של התפרקות אחיזות בתפישות ותנאי חיים, מבלי שתחושת הבסיס מעצם ההיות הווה, מתרחשת, בפועל ביומיום. קרי, עדיין אין מתקיימת הישענות על 'מהות האור' (הניצוץ הנשמתי), במלא האמון וזיכרון שמחת ההיות.
על מנת להקל עליכם את התהליך ברצוננו לתת מספר הדרכות ובסופן להזכירכם את החיבור המתבקש ל'הרגשת הידיעה', במקום לציפייה ותקווה. ובכן:
הרשו לתחושות ההתערבלות והתחושות המתחלפות להוות, קבלו אותן ככאלה, חלק ממנעד עצום של רגשות אנושיים המשמשים אתכם.
בדיוק כפי שאתם מתבוננים בשמים וחווים את העננים נעים ברכות ומחליפים צורה, כך התבוננו במחשבות, חושו את הרגשות ואפשרו להן לנוע הלאה ולשנות צורה.
אנו יודעים כבר שמשפטים כמו 'אתם בנויים לעמוד בכל מה שלקחתם על עצמכם ולפוגג את כל מערכת האמונות ובתוך כך את הקארמות', אינם משפטים שבאמת מעודדים, עד שמופנמים, אם כי הם מדויקים. אך מבחינת החוויה בפועל יש לחלק הפיזי האנושי עדיין צורך בהוכחות לביטחונו מבחינת התנהלות החיים, בין שזהו ביטחון כלכלי כלשהו, בריאותי, או אחר, הקשור בשליטה בחיים.
ואתם הרי יודעים כבר היטב שהביטחון החיצוני אינו הפתרון, אלא הביטחון הפנימי מעצם ההיות שדבר לא יחסר לכם, גם אם אתם עוברים מצבי צמצום לעיתים, המחייבים וויתור אפשרו לעצמכם להתחבר לאמונה שלמה שמעולם לא תחסרו דבר ומצבכם הכלכלי (כדוגמה), תמיד יאפשר לכם את מה שנחוץ לכם.
שימו לב להבדל בין ידיעה הנובעת מנוכחות, לציפייה או תקווה, הבדל עצום, שתי מגמות שונות הנובעות מנקודות מבט שונות ב'הר המודעות'.
שימו לב להבדל ופעלו אך ורק על פי הרגשת הידיעה שהיא שקטה, קטנה ולפעמים כמעט בלתי מורגשת והפכו אותה לחזקה ומורגשת, כמהותכם הנשמתית.
מבקשים אנו להרחיב ולדבר על 'נוכחות הווה', על הרגשת ידיעה, על סנכרון חדש מבחינת המודע, לעומת ציפיות ותקוות ונציין רק שציפיות ותקוות קשורות לחוויית החיים דרך ערוץ הציפייה, במקום דרך נוכחות מלאה ברגע נתון. למשל הכמיהה או הציפייה מעצמכם, מחייכם או לחילופין לבת או בן זוג מסוים, מתבססת על זיכרון כלשהו מאיזה שהוא עבר בו התקיימו תנאים ראויים או התקיימה זוגיות נפלאה. במקום להתמקד בקיים, בעכשיו, המיקוד שפעמים בלתי מודע או מודע חלקית, מתבסס על הציפייה, על ההשוואה לבין הרצוי למצוי. דבר הגורר אחריו פעמים רבות שרשרת אכזבות המתארעות בהתאם, כיוון שדבר אינו זהה לתמונה הדמיונית, לכמיהה או לתקווה. וזוהי רק דוגמה.
וכעת לחוויית כאן ועכשיו, נוכחת הווה, הקשורה בהארכת גלי האנרגיה במודע. קרי, בנתינת מקום, רשות, לגלים ארוכים ועמוקים יותר, או שמא נאמר מכילים יותר, להיכנס למודע הכרתי. כניסת גלים ארוכים ל'כדור לימוד' גורמים להכלה גדולה יותר של זיכרון וידע, להגברת קצב ומהירות המרחיבים ומגדילים את התפישה, הרגישות, ההבנה, יכולת הקבלה וההכלה, הלכה למעשה"
* על כניסת גלים ארוכים בתקשור שהתפרסם באתר תחת הכותרת "הבחירה הפרטית של כל אחד ואחד מאתנו, מתבססת על בחירה אוניברסאלית"…
ישויות ספיראלת האור: "פירוש דבר שחלקים רדומים במוח מתעוררים לחיים הלכה למעשה, כך שמאגר הנתונים השמיש, שניתן להשתמש בו, גדל בכל תחומי החיים הנחוצים והחשובים לכם.
אכן, ניתן לדבר על התעוררות מרכזים במוח, סינפסות, המאפשרים הולכה עצבית גדולה יותר. במילים פשוטות, נוצר סנכרון בין ערוצי ידע רבים מאלה של ההשגה האנושית המודעת, המרחיבים אותה, אף זאת במודע. אם תרצי, נלקחים יותר דברים בחשבון; מרחב התשובות גדל, מרחב הפתרונות, ההבנות והתובנות גדל. ואכן, ניתן להשוות זאת להתבוננות מקצה/ראש, 'הר המודעות'. שכן, הנוף הנפרש 360 מעלות מסביב, מהווה את רשת האופציות הקיימות והנגלות.
כלומר, ניתן לראות או להתחבר נכון יותר, בו-זמנית למקור הנביעה ולמה שמתפתח, צומח, ממנו, כפי שניתן להתחבר למה יצמח ממנו – סנכרון כל האפשרויות על פי צורך, ברגע נתון של זמן, המתארע (מלשון אירוע), מאיליו.
הרגשת הידיעה היא זו המצביעה על הדרך, הפתרון, הכיוון, העניין, הרלוונטיים עבורנו בכל רגע נתון. היא זו המשמשת, כפי שציינו, כ- G.P.S שניתן להתחבר אליו במודע, בדרכים שונות; כהקשבה לסימנים בגוף, כהקשבה להארות החולפות במוחכם, כהקשבה ושימת לב להרגשה אינסטינקטיבית לגבי עניין, כהקשבה להכוונה למשל, מתי ואם לדבר, מתי ואם להרפות מדבר מה, מתי ואם להתקרב, להתרחק וכיוצא באלה.
אכן, היענות אינסטינקטיבית הלכה למעשה, ההולכת וגדלה מבחינת המודע ההכרתי עם אימון ורשות להכניס את גלי האורך הארוכים להכרה המודעת.
הרגשת הידיעה מעוררת מיד את ידיעת ההרגשה, כמו הנשימה; שאיפה ונשיפה לצורך העניין. השאיפה היא 'הרגשת הידיעה' המתארעת תדיר ותרגומה, הנשיפה, היא פועל יוצא ממנה.
למעשה, הגדרות אלו, מנקודת ראות קוסמית אפילו משעשעות, שהרי הכול מתארע בו-זמנית ואין באמת שאיפה ונשיפה מתקיימות בהפרדה. מתקיימת פעימה יקומית שהכול פועל על פיה, כשלכול מערכת שמש, כוכב או פרט, הפעימה הייחודית שלו.
את שואלת כיצד נתרגם מעשית 'הרגשת ידיעה' כך שכול בני האדם = הנשמות בתלבושת האנוש, יוכלו להתנהל על פיה?
אך קודם לתשובה על ידי תרגילי אימון, מבקשים אנו לתת הארה חשובה;
הפעימה הייחודית כמוה כמערכת של מיגנוט והתמגנטות בו-זמנית. קרי, מעצם הצופן של כל נברא, מתקיימת רשת של קשר ותקשורת, הדהוד, בינו לבין צפנים אחרים.
כפי שהסברנו בעבר, כל צופן פועל בסדר אקראי מופתי דרך התמגנטות ומיגנוט למימוש עצמו. אין כאן שאלה, חשיבה או תהייה. 'ככה זה וזהו זה', כפי שאת נוהגת לומר = זה המבנה, זו המהות, כך היא פועלת.
במילים אחרות, כל הנברא מהדהד אל כל הנברא ומגשים עצמו דרך הדהוד זה.
קרי, דרך מערכת יחסי הגומלין בין מהותו (בינו לבינו), לבין מהויות נבראות אחרות, כשהכול חי, רוטט, נענה, מתנהל ומגיב. כתוצאה.
בסדר אקראי מופתי מתנהלים להם יחסי הגומלין; קרי, רשת אופציות המימוש מתנהלת מאיליה, מצו החיים שבה = צו ההגשמה = הזנה.
כעת לשלוש אפשרויות אימון, זיהוי ושימוש בהרגשת הידיעה, כך שתהפוך לסמן הימני שלכם במודע:
1. הפנו את תשומת ליבכם בדמיונכם או במציאות, לפעימה כלשהי ועשו שווי צורה מתמשך עם הפעימה שבחרתם לחוש. חשוב לחזור על אימון זה לפחות חמש פעמים בשבוע למספר דקות, לפחות 10 דקות, עד שהפעימה תתחבר לפעימה שאתם, שלכם, ותחושו בה יומיום, שעה, שעה.
2. עקבו אחר התחושות שלכם כמה דקות בכל יום ורשמו אותן תוך כדי התחושה.
אפשרו לתחושות לתרגם עצמן למילים ומשפטים, גם אם בתחילת האימון יגיעו מילים או משפטים מקוטעים. עם אימון תקבלו 'סיפור מתורגם'.
במילים אחרות, 'הרגשת הידיעה' תתרגם עצמה דרך 'ידיעת ההרגשה', למידע קונקרטי ומובן.
ככול שתרבו התרגיל יום, יום, כמה דקות ותמשיכו להתאמן בהקשבה להרגשה, כך תהפוך היא למנחה ומובילה.
3. אפשרות אחרונה להפעם, האתגרית מבין כולן: קחו לעצמכם על בסיס יומיומי 15 דקות של 'אין מחשבה'. כל מחשבה שעולה, או הרגשה שעולה, התאמנו בלאפשר לה לחלוף ולהתפוגג, עד שתחוו שקט, ריק, שלווה רוחשת. אימון זה יאפשר לכם להכיר את רובד החיבור הפועם', מתוכו מתאפשרת גישה לידע שמעבר לזמן ומקום, בזמן ומקום.
נשמח להרחיב מידע.
זכרו כי אתם מוגנים, מחובקים, כשהכול הכול, לתועלתכם ולטובתכם כל רגע כל הזמן ואתם מצויים במצב יוצא מהכלל מבחינת יכולת להרפות מאחיזת התוכנה הישנה"
אני: תודה
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי בלבד.