הבחירה הפרטית של כל אחד ואחד מאתנו, מתבססת על בחירה אוניברסאלית, אינסטינקטיבית. ומה פירוש? היא מבוססת על דפוס ההשתנות אם ניתן לומר כך:
מ'האין' דפוס ההגשמה דרך חוויה מבוסס על דחף מיצוי. במילים אחרות, כל תבנית כשממצה עצמה מתפוגגת אל 'אוקיאנוס הידע' כשהניסיון המצטבר נספג ואין יותר צורך לחוותו. אין יותר צורך בדפוס, בתוכנה, כיוון שמוצו והפכו חלק מספריית המיצוי ואינם עומדים עוד בפני עצמם כמהות שיש לחוותה.
כך, כולנו חווים עצמנו דרך ההשתקפויות מגרעין הנשמה, כשכל ההשתקפויות מתחברות, או נכון יותר לומר, מתכנסות אל מהות האור, אל אוקיאנוס הידע ואין למהות, לנשמה, צורך לפעול בהפרדה. כל עצמה ועצמתה משתפים פעולה עם נשמות אחרות, לצורך הגשמה משותפת, אך עדיין ממקום של אני = אנחנו. כלומר, ה'אני' (הנשמה, חלק הנצח), חווה עצמו עם ודרך הקבוצה במודע, כשהאינטרס החברתי, משרת את האינטרס האישי ולהפך; האינטרס האישי של הגשמה דרך חוויה, משרת את זה החברתי.
כך ניתן לתאר גם את ההשתנות המתארעת בין תוכנות חשיבה וחוויה ביקום שמיצו עצמן ומשום כך 'פותחות את שעריהן' הלכה למעשה לתוכנות אחרות ונוצרת 'אחדות ניגודים הרמוניה שלמה'.
התהליך שונה מעולם לעולם, אך שימו לב היטב, אין אפשרות לנשמה להיפרד מההפרדה, אלא אם כן היא מכילה את השתקפויותיה. קרי, הזרועות/הקרניים, הופכות להיות לאחד ומתקיימת האמירה 'השלם גדול מסך הכול חלקיו'. אכן, מתארעת התרחשות מתמדת בכל פרט ובקשר שלו לכלל. מתארעת התרחשות מתמדת של סגירת מעגלים ספיראליים הממשיכים להיפתח, להתבטא. הכול קורה בו-זמנית מנקודת ראות האור.
החוויה בפועל היא של חלופות העיתים בהתלפפות והתחלפות שיא, כשאנרגיות יקומיות מפעילות את תדר האיזון, המשמר איזון יקומי גלובלי, ליצירת איזון משתנה ומתחלף, במהירות שיא. ומדוע משתמשים אנו במושג מהירות? מכיוון שמבקשים אנו להביא מושגים ערטילאיים מבחינת ההבנה האנושית, להבנה תכליתית ומהירות וקצב הם מושגים קיימים בכדור הארץ.
ובכן, המהירות משתנה כשאורכי הגל הארוכים ביקום נכנסים לפעולה בכדור לימוד, מה שמאט את הקצב ומגביר אותו אלף אלפי מונים כאילו במשיכת גל אחת, מתכנסים הרבה יותר אירועים ולכן האטה.
הארכת גל והגברת קצב ומהירות המתאפשרת בעקבות כך = התפישה, הרגישות, ההבנה, יכולת ההכלה (אכן שאקרת הלב), גדלים לאין שיעור וברגע אחד כל החיים עוברים ביעף ובסך.
ברגע אחד כל העולם הרגשי עולה ומתאפשרת יצירת איזון בין רגשות, תחושות, פירושים וכיוצא באלה.
ברגע אחד, או כהרף עין, מתחלפת מסקנה, מתאדים ומתפוגגים פירושים, מתאדות אחזקות.
כלומר, ברגע אחד מוכל בהווה נתון עולם ומלואו = נוכחות הווה כוללת, חובקת.
לכן למשל, הזכרנו לא אחת את החלפת כרטיס הזיכרון במוח קרי, את המעבר מחשיבה לינארית להקשרית מעגלית = השינוי בשליפת הנתונים המשפיעה על שכחה, כך עד להתחברות להקשבה לאינטואיציה ולתפישה ההקשרית מעגלית.
כל אלה קשורים לגלים הארוכים הנשזרים בכדור לימוד, מאטים ומאיצים ואין סתירה = מהות השינוי. הארכת הגלים יוצרת שינויים פיזיולוגיים הלכה למעשה. יוצרת שינוי במערכות היחסים בין האיברים בגוף, יוצרת שינוי במערכת היחסים בין הידוע ללא ידוע ומפוגגת את הידוע, או משנה את מיקומו במערך התפישה. כך למשל, שדברים ברורים ומובנים, הופכים ללא רלוונטיים בעליל. מה שיוצר בלבול, חוסר תשובות, מתערערת תשתית החשיבה והתפישה בכלל ובפרט. בכלל: כל מה שלמדתם וידעתם מחוויר לעומת הלא ידוע, התופש את מקומו בגאון ומותיר התמודדות עם אימת אבדן השליטה, עם תחושה שהכול נשמט וכבר לא ברור מה באמת חשוב, נחוץ ורלוונטי ומה לא בתחומי חיים שונים, לעיתים בכולם. כל אלה מעט דוגמאות לתהליך השינוי היקומי בקיום והקיומי ביקום."