אנו מצוידים בארגז כלים גדוש ומלא אך משתמשים במעט ממנו.
קיימת בנו הנטייה לחזור אל השימוש באותם כלים משכחת האלטרנטיבות או מהפחד מהן מסיבות שונות, שחלקן אם לא כולן קשור ברגשות ומסקנות שקשה לנו לקבל, להכיל. הכלים בהם אנו משתמשים הופכים להיות חלק מאוטומט התגובות.
היכולת לקבל את כל הרגשות ואת על מה שקורה/קרה לנו, מאפשר לשחרר את האוטומט.
לכל אחד מאתנו יש אוטומט של זיכרונות שיצרו תגובות אוטומטיות שאספנו לאורך מעברים, הקשורות בהתגוננות, בפחד, בכמיהות ומאוויים, בתחושות כישלון, שליטה ואובדנה בקצרה, במסקנות שהגענו אליהן לאורך הדרך.
במעבר החיים הנוכחי בחרנו בהתרת מערכת התגובות האוטומטית שלנו, קרי, להפסיק לשחזר, דרך מודעות ואומץ להכיר בכל מה שנחשב "טוב ורע" בעולמנו כדרכי מימוש ולא כאמת אוניברסלית.
דרכי מימוש פירושו שהנשמה יורדת לגוף פיזי על מנת למצות את הפוטנציאל שלה דרך התפקידים, התרבויות, דתות, המין שהיא בוחרת להיוולד דרכו, התקופה וכיוצא באלה. בכל תקופה/תרבות, אמונות מסוימות של "טוב ורע" שאינן בגדר אמת אוניברסאלית, אלא אמת לזמן ומקום מסוים, על פיו אנו שופטים ונשפטים.
ההבנה שכול ההתגשמויות הן דרכי מימוש ושמבחינה אוניברסאלית לא קיים טוב ורע", מאפשרת לאט, לאט, להיחלץ מאחיזה במסקנות "לטוב ולרע" להשתחרר ממושגי "גן עדן וגיהינום" שכול כך נחווים ושולטים עדיין בעולמנו.
המערכת האוטומטית היא תוצר של כל המסקנות לאורך הדרך. ההכרה והפנמתה ש"טוב ורע" הם דרכי מימוש, יצירות לצורך, מאפשרת קבלת "גן העדן והגיהינום" בתוכנו כחלק מחוויית המשחק האנושי, כחלק מדרך הגשמת הנשמה את עצמה בגוף פיזי בכדור הארץ.
כאשר אנו מקבלים את הרגשות והמסקנות האנושיות כחלק מדרך המיצוי בכדור הארץ, אנו מאפשרים את שחרורם מהמערכת האוטומטית, המפסיקה להפעיל אותנו. כל מתאפשר גילוי כלים כיוון שהמערכת האוטומטית כבר אינה מגינה עלינו מפניהם. למשל: איננו זקוקים לכעס ביכולתנו לומר מה אנו מרגישים, הכעס אינו משרת אותנו. איננו זקוקים להיות מסכנים או חולים על מנת לקבל תשומת לב, ולהיות נאהבים.
אני תמיד מספרת שאימא שלי הייתה גאון בקטע של שימוש במערכת האוטומטית של דעותיה הקשות על העולם והחיים. יכולתי ממש לראות כיצד היא יצרה לעצמה סרטן ריאות, משום שכל כך פחדה להישאר לבד, שהבעל שלה ילך לפניה והיא תישאר בחסות הבן שלו וכן הלאה.
אנו לומדים לאט, לאט להשתמש בארגז הכלים ברגע נתון של זמן ולשלוף מתוכו מה שנחוץ. זהו תהליך ארוך, ייקח עוד הרבה זמן עד שנהיה בו במאה אחוז, אך זה התהליך, אני כבר יכולה לראותו.
זה העולם החדש, העולם החדש הוא עולם שבו אנו מחוברים למודעות רחבה מהקיימת במודע האנושי מחוברים לעצמנו הייחודי, ללב, למרכז של עצמנו, מתוך ידיעה שכל אחד מהאנשים שאנו פוגשים הוא ניצוץ אלוהי כמונו בדיוק, בתלבושת אנושית המשרת אותנו בדיוק כמו שאנו משרתים אותם. שדבר אינו קורה סתם או במקרה, מתוך מודעות למיגנוט שנוצר דרך אחיזה ושחזור של מסקנות, אמונות, דעות ופירושים. ביכולתנו למגנט למציאות דברים אחרים ברגע שאנו משנים תפישה ומרפים מהאחיזות בדעות , אמונות וקביעות.
שהרי כל מה שבא לפתחנו, בא לפתחנו.