רבות נכתב על תקשור, על אינטואיציה ודרכים לקלוט מידע.
עשרות רבות של שנים אני מתאמנת, מאמנת ומלמדת לגלות במודע ולהשתמש ביכולת התקשורתית, בקליטה האינטואיטיבית הטבעית לכולנו.
הפעם ברצוני לשתף אתכם בכמה הרהורים ומסקנות שעולות לי כתוצאה מהאימון ההתנסות, הלמידה וההדרכה בנושא, שעל כול אחד מהם ניתן לכתוב לפחות חוברת הסבר אחת…
*** במעבר חיים זה (בגלגול הנוכחי), אנו מצויים בתהליך שינוי, הנובע מהארת הזיכרון שיש בנו ידע, ניסיון מצטבר, יכולות וכוחות, הטמונים בעל ובתת המודע האישי והיקומי, העולים למודעות ההכרתית.
עלינו להבין, להכיר, להוקיר, לקבל ולהפנים, שאנו מצויים בתהליך גילוי ש"אני" היא הנשמה הנותנת חיים לגוף, שהגוף הוא יצירה הנחוצה לה למען תתאפשר הגשמת מהותה ומימוש הפוטנציאל שלה, תוך הכרה מודעת להיותה בו-זמנית ייחודית וחלק מבורא עולם, בתלבושת אנושית.
להבנתי ומתוך ניסיון חיי, ברור לי שמה שעשה ועושה את חיי מגוונים, יצירתיים, עשירי תוכן ומאפשר לי לפתוח את הלב, לקבלת עצמי והסובב, לחמלה ואהבה היא מודעות זו של היותי נשמה בגוף פיזי.
*** עוד הבנתי שעל מנת להשתמש ביכולות העל-חושיות שלנו ישנו צורך ונכונות להסכים לתרגם למילים את שאנו קולטים באינטואיציה; דרך ההברקות, ההארות שעוברות בראשנו, דרך הרגשת ידיעה וכיוצא באלה ולהשתמש בשכל על מנת להביא למודע תכליתי את הנקלט, במקום להשתמש בו להתגונן מפני מה שאינו ידוע או מובן כרגע.
קרי, שעלינו לכתוב את מה שאנו קולטים מתוך פשטות, תמימות וכנות, מבלי לסנן ולעשות עריכה בשכל, מבלי להתעסק בשיפוט, בביקורת, בוויכוח עם מה שמתקבל.
להתחבר לסקרנות שמנחה אותנו כמו עליסה בארץ הפלאות ולהתאמן לרשום או לומר, את מה שנקלט נטו, גם אם לא הכול תכף ברור.
כשדבר מה אינו ברור לנו זו הזדמנות לבקש הבהרות. מניסיוני הרבה פעמים הדברים מתבהרים עם הזמן.
*** המוח האנושי קולט במשורה על פי בסיס הנתונים הזמין לו, גם אם איננו מודעים לכך. על מנת להיות בקשר עם יותר ערוצי מידע, עלינו להתאמן ולאפשר לאינטואיציה שלנו לתפוס מקום של כבוד בהכרה המודעת. ככול שאנו נעולים על דעות, אמונות וקביעות נשענים על פירושים כך ההקשבה לאינטואיציה תהיה מצומצמת בלשון המעטה.
אם את נמשיל את המוח האנושי לאדמה, לשדה הקולט שלנו הרי שקליטה ותרגום הנקלט מותנה בפוריות האדמה = במוכנות הקליטה, הצמחת הנשתל בה ותרגום הנקלט למידע.
הידיעה והמודעות לכך שזהו עניין של אחריות שלנו להתאמן ולהיפתח על מנת להרחיב את השדה הקולט משמעותית מאין כמוה. ככול שהאדמה מעובדת, מושקת מזובלת ומקולטרת, כך ניתן לשתול ולזרוע בה מגוון עצום של שתילים וזרעים שיניבו פרי.
במילים אחרות, ככול שהמודעות האנושית שלנו מתרחבת, בסיס הנתונים הקולט הולך וגדל, כך יותר חלקי פאזל נקלטים ומאפשרים תרגום לתמונה רחבה יותר; יש לנו יותר אופציות למצוא פתרונות, לחמול ולסלוח, לקבל את עצמנו והסובב, היצירתיות שלנו עולה, וכד'.
מקרה שמדגים זאת מזכיר לי שנשאלתי, ממש בראשית דרכי כמתקשרת, (כשהשדה הקולט המודע שלי עדיין היה קטן), אם המצב הבריאותי של בחורה שהחלימה מסרטן שחלות שפיר. שמחתי לומר שאני רואה שכן, אך אז, לא ידעתי שעלי להתבונן במצב בריאותה לטווח גדול יותר מאותו הרגע…
לצערי אחרי כחצי שנה הסרטן חזר… וכמובן שהיא כעסה עלי מאוד…
*** איפשור להרחבת טווח התשובות הנקלטות נכון לגבי כל שאלה.
על מנת להתחבר לטווח גדול של זמן עלינו להיות מודעים לכך:
א). שניתן לקלוט מעבר לזמן ומקום, בזמן ומקום.
ב. שיש לבקש לקבל זמני התרחשות כאלה ואחרים, כשמדובר בשאלה הקשורה לזמן. קרי, לבקש שיתרגמו את ההכוונה לזמן כדור הארץ, כיוון שיש הבדל בדחיסות האנרגיה בעולמות שונים ומכאן שנוצרים זמנים שונים.
הישויות המדריכות שלי הסבירו לי שישנם מקצועות שונים ביקום ואחד מהם הוא תרגום זמן בין עולמות.
תרגם זמן בין עולמות אומר שיש הרבה עולמות זמן על אף שבמהות לא קיים זמן בכלל, הכול בו-זמני, כפי שהשמש זורחת בו-זמנית לכל העולמות אך עד שהקרניים מתגלות "לוקח זמן".
כל חיי הצעירים חוויתי פער בין חזון/חלום, למציאות עצמה. תמיד הקדמתי את זמני. לא הייתי מודעת לכך שיש לקחת בחשבון את הבדלי הזמנים שבין כדור הארץ לבין מקורות המידע שמחוצה לו. שיש לתרגם את מה שאני קולטת לזמן ומקום, בזמן ומקום.
לפני עשרות שנים, עוד לפני שהייתי מודעת להבדלי הזמן, שאלה חברה את הישויות המדריכות מתי תהיה לה זוגיות. הישויות ענו לה שלא תדאג, שנכונה לה זוגיות "ממש בקרוב". לא עלה בדעתנו שיש לברר מה פירושו בקרוב מבחינת זמן…. הזוגיות אמנם התקיימה אך…. 7 שנים לאחר דבריהם….
*** מה שסייע לי לעבד את האדמה הקולטת שלי הוא שהסכמתי להסכים לא לדעת על מנת לדעת!! כך אני מרחיבה את ערוצי הקליטה, התרגום, ההבנה והתבונה!!
כול עוד המוח שלנו דורש לדעת ולהבין מראש (במודע או שלא במודע), בין שמחשש או מפחד לאבד שליטה, מחשש לטעות, או לא לקלוט נכון, להישמע מגוחך, מצורך להרשים, להיות צודק, או מיוחד על פי התפישה המולדת או זו שאימצנו, וכיוצ"ב, אנו קולטים ומתרגמים את הנקלט על אותו בסיס נתונים וכמעט שלא מתחדשים, או מחדשים.
על מנת להרחיב קליטה עלינו לאפשר לעצמנו לא לדעת על מנת לגלות, לדעת כילד תמים המתפעל מכול גילוי.
*** מטבע בריאתנו כל אחד אחד יחיד ומיוחד ומכאן שכולנו סובייקטיביים. מכאן שכל אחד קולט, גם אם את אותו נושא, זה יהיה מנקודת המבט הייחודית שלו/ה, המעשירה את העולם מעצם הפנים הנוספות המתגלות דרך סובייקטים שונים, דרך עולם דימויים שונה הייחודי לכל אחד, המעשירים את כול הנוגעים בדבר. במילים אחרות, כששני אנשים מקבלים מידע על דבר מסוים, הפרינציפ אמור להיות זהה אך הדרך, הסגנון שהמידע מגיע יהיה שונה. שהרי, אין דרך אחת לומר דברים.