מגמת הישויות המדריכות היא לסייע לנו להרחיב את המודעות למהותנו הנצחית, לגילוי עולמות, תפקידים, שמעבר לזמן ומקום, בזמן ומקום.
למשל, אחד הדברים הוא הגילוי שישנה ביקום ובקיום "קבוצות התפקיד" המורכבת מנשמות רבות מקבוצות שונות ביקום ובכדור הארץ גם יחד, המשתפות פעולה לצורך השינוי התודעתי בכדור הארץ.
חיבור זה של "קבוצות התפקיד", רחב, גדול, מקיף, הרבה מעבר להשתקפות הנוכחית, קרי, לדמות הנוכחית שאנו. זהו חיבור מהדמות העכשווית למקור, קרי, לניצוץ האלוהי שבנו וממנו ל"קבוצות התפקיד" ולספירלה ההולכת וגדלה של חיבורים = חיבור לרשת היקומית, לפעימת האחדות.
גיליתי לעיני רוחי שקיים מרכז בינגלקטי שקיימים בו הרבה מאד ערוצים, של למידה ועשייה המחברת את כל "קבוצות התפקיד" יחד.
אחד הדברים הכי מרגשים שקרו לי זה היכולת שלי להתחבר, בהבנה האנושית, למקומי במרכז הזה שכולל את כל ההשתקפויות שלי מבלי שראיתי אותן בהכרח, הידיעה שהחיבור שלי שם זה החיבור לנשמה דרך הסובייקט של דורית כי כרגע הסובייקט הזה בחר להרחיב את המודעות שלו ולעזור לאנשים אחרים לעשות את אותו הדבר.
במילים אחרות, התחושה הזו ש"אני הנשמה", פועלת בו זמנית כמו תמנון עם הרבה מאד זרועות בכל העולמות וכל הזרועות האלה של כל השתקפות והתפצלות בכדור הארץ ובעולמות אחרים פועלת ביחד ועם "קבוצת תפקיד" שפועלת ביחד עם "קבוצות תפקיד" נוספות, אשר מהוות גרעין שינוי = המרכז הבינגלקטי.
החוויה בפועל הייתה ועודנה חוויה מכוננת מבחינתי שהורידה את כל המחיצות, כולל התחושה שאני לבד, שאין קשר ועוד.
מדובר במערך של חוטי קשר ותקשורת שנפרש לאט, לאט למודע האנושי. כשנולדנו לכדור הארץ הפעם, בחרנו להיפרד מתוכנת חשיבה ותפישה ישנה, להיפרד מההרגלים שלנו מקדמת דנא, מהתפישה הלינארית, המקוטבת והמקטבת. תוכנה זו המנהלת את חיינו, כל עוד איננו זוכרים שיש מעבר לה.
כל זאת על מנת להרחיב את מודעותנו ליצירת תוכנה חדשה המבוססת על מה שהישויות המדריכות מכנות:
"זיכרון ההיות" המוביל לשוויון ערך, לשיתוף לאחדות ניגודים הרמוניה שלמה, כמהות יוצרנו".
במילים אחרות, תפישת עולם המבוססת על זיכרון גדול יותר של מקור הנשמה וגלגוליה, הטעם והמשמעות של מה שחווינו עד כה וההבנה שכל מה שחווינו מוצה ומסיים את תפקידו מחוסר רלבנטיות. לדוגמה, כל הכאוס אותו אנו חווים בשנים אלה בארצנו ובעולם, מהווה מראה של מה "כבר לא" המכוון, לעיתים בכורח, לחפש תשובות אחרות ולהפסיק לשחזר, אמונות דעות, קביעות וכתוצאה מנהגים והתנהלויות. שזו מטרת הכאוס כיוון שקשה לנו להרפות אחיזה מהמוכר והידוע.
הישויות המדריכות מבקשות ממני להתבונן ולהכיר בכך שקיימת תמונה רחבה יותר:
מדריכי ספיראלת האור: "נסביר לך איך הדברים עובדים ואת תעבירי זאת לאנשים נוספים שיקלטו שהנשמה שלהם היא ניצוץ של אור שאינו משתנה, תמיד בוהק ניצוץ של אור ייחודי בעל מורכבות מסוימת וחלק מכלל באותה המידה.
על המוח האנושי לעשות קפיצת קוונטית ולהתחבר למורכבות הנשמתית ולשם כך מעבירים אנו מידע והכוונה".
המטרה היא להביא לידי המודע האנושי כיצד המידע שהישויות המדריכות מעבירות לגבי המהות הנשמתית הנצחית, מתחבר הלכה למעשה לחיי היומיום.
כיצד הנשמה יכולה לפעול דרך הגוף שלה למרות כל העכבות הנובעות ממסקנות עבר ומזיכרון מועט לגבי התמונה הרחבה יותר, הנשמתית, מהותית. כמו "אני לא יודע, לא יכול, לא רואה, מפחד" ועוד הרבה לא, לא, לא, שפיתחנו לאורך הדרך כולל הפחד להישען על הדמיון ולאפשר למוח האנושי התבניתי לתרגם את מה שאנו קולטים למידע שימושי.
כך ניתן לתאר את הטרנספורמציה.
החיבור למודע האנושי מאד משמעותי וחשוב בכל ארבעת הרבדים: על כל דבר להחוות במישורים הפיזי, הרגשי, המנטאלי והרוחני בסנכרון. כל עוד המיידעים אינם מחוברים להכרה המודעת שלנו מבחינת ההבנה, ההרגשה, החוויה בפועל, חסר מרכיב "שיפיל לנו את האסימון", שיעזור לנו לעשות את השינוי.
מדריכי ספיראלת האור: חברים יקרים, הזמן עכשיו זה להתחבר במודע למהות האור שלכם, לכל ההשתקפויות, "קבוצות התפקיד", לתחושה שאתם מובילים את עצמכם וקשורים להמון נשמות אחרות המובילות את עצמן גם כן."
התפקיד של כל מי שבחר להרחיב את מודעותו האנושית דרך החיבור לרוח, לניצוץ האלוהי שאנו, הוא להתחבר להכרה הרחבה דרך הסובייקט ההשתקפותי שאנו עכשיו, (הגלגול הנוכחי), בכדי לאפשר לעצמנו ולאחרים לשחרר את כל הדעות, האמונות והקביעות ששייכות לתוכנה הישנה ולייצר יחדיו מימד תודעה חדש.
הכוונה לשינוי במימדים שאף פעם לא היה בשום עולם, שתודעת הנשמה באה להכרה מודעת ולהזכרות במהות שלנו תוך מודעות למהויות האחרות, נשמות אחרות המתגלגלות איתנו, ממקום של "יש", של קבלה והכלת השונות, ממקום שאין בו כבר שיפוט וביקורת.
עד שזה לא בחוויה האנושית אין לנו את הכלים לפרוץ את הביקורת הסובבת, את הרמת הגבה או האף של האנשים סביב כשאיננו מתנהלים כמוהם. התגובה של האנשים סביב משקפת את התגובות שעדיין קיימות אצלנו בפנים וכשהם לא יהיו בפנים הם גם לא יגיעו אלינו. מדובר בשינוי מדהים והמטרה של הישויות המדריכות, לעזור לנו להתחבר לזה בפועל שזה יהיה ככה זה וזהו זה!!!.
כל אחד מאתנו כדימוי, הוא נבל עם המון מייתרים אשר מופעלים על ידי מנגינות של אחרים והכי הרבה על ידי המנגינה הפנימית שלנו. כאשר משתנה המנגינה הפנימית משתנה ההדהוד. אנשים שומעים את הקול שלנו וקולטים.
לסיכום: אנו נמצאים בתהליך של התרחבות מודעת הולכת וגדלה המאפשרת לנו שינוי תכליתי בהתייחסות, במראות שאנו ממגנטים אלינו לחיים והחיים הם חיים; פה נשבר, מתקלקל, כמו בחיים. משהו בגישה ובנגישות לתפקיד שלקחנו על עצמנו לחלוטין משתנה. יש דרך ובה הולכים עם כבוד מלא לאחר ולמקום שבו הוא מצוי.
הניסיון המצטבר אינו הולך לאיבוד רק מפסיק לנהל אותנו, וניתן לשלוף משם מה שנחוץ לרגע נתון של זמן.