על מהות הדמיון – חלק ב' – 19.11.2020

בתקשור הקודם, שנשלח ונמצא באתר, דברו הישויות על מהותו של הדמיון ותועלת השימוש בו. הפעם בחרתי להביא את שאלות התלמידים בנושא  ותשובות הישויות, להנאתכם.

שאלה: למה אמרתם שאנחנו לא משתמשים בדמיון?

ספיראלת האור: "לא נאמר שאינכם משתמשים. מדובר על שיתוף הפעולה בין הדמיון להוצאה מן הכוח אל הפועל הלכה למעשה בגוף הפיזי, כשאתם בגוף פיזי, לעומת הפרדה.
הדמיון הוא כלי שמביא מידע, שמאפשר לחוות מציאויות אחרות, שמאפשר לגלות דברים שמעבר לזמן ומקום בכל התחומים הנחוצים לכם, שמאפשר להתחבר לתכונות, ליכולות, לכוחות.
זה עדיין לא אומר שהחיבור הזה, גם אם וכאשר קיים בפוטנציה, גורם להוצאה מן הכוח אל הפועל, הלכה למעשה. הדגש הוא על התנסות בפועל, על כל ארבעת הרבדים; קרי, הדמיון משתמש קודם כל, במישור הרוחני, במישור הרגשי, במישור המנטאלי, והכל אמור לעבור דרך המישור הפיזי.

ובכן, כשהדברים לא באים לידי ממש על כל ארבעת הרבדים, אינכם מוזנים עד הסוף, אתם בחסר. זה אומר שכל תמונת מציאות שיש לכם, שאתם שואפים אליה, שמוצאת חן בעיניכם, עליכם להגשים משום שכל תמונת מציאות כזאת מאפשרת לבטא יותר, לממש יותר מהפוטנציאל שהבאתם עמכם לכדור הארץ”.

שאלה:  אנחנו משתמשים בדמיון, לפעמים אנחנו מדמים וזה לא מגיע. אולי זה גם משהו של המוכנות שלנו?

ספיראלת האור: "רק! לזה בדיוק כיוונו כשדיברנו על הקשר בין דמיון להוצאה מן הכוח אל הפועל, למציאות. כשאין שורשים במציאות, קרי, עולה פחד, עולה חרדה, עולה חשש, עולה התנגדות, לא משנה מה, הדמיון הזה, קרי, פיסת המציאות הזאת, לא יכולה להעשיר את החיים הלכה למעשה, מפני שהיא נשארת בגדר דמיון.
לכן שוב, דמיון הוא כלי מדהים, יוצא מן הכלל, חשוב ממדרגה ראשונה. הוא כלי, אך זה לא מספיק לדמיין, יש צורך להוציא מן הכוח אל הפועל בעשר אצבעות, בשתי רגליים דרך כל חמשת החושים".

שאלה: האם זה כולל גם את החיבור להשתקפויות (הגלגולים)?

ספיראלת האור: "בוודאי, הזכרנו את ההשתקפויות של הנשמה. השתקפויות פירושו גם נקודת ראות סובייקטיבית מצומצמת של הסובייקט. הסובייקט זה הקוד הנשמתי לצורך העניין, וכל השתקפות, או תת השתקפות, או תת, תת השתקפות, זה לא משנה, העיקרון הוא אותו עיקרון, זו נקודת ראות סובייקטיבית של הסובייקט. כלומר, זו תת נקודת ראות. על כך דיברנו כשהתייחסנו לגוף הפיזי, שמיפתח הזיכרון בכדור הארץ קטן, איננו מחובר לכל המידע המודע שנמצא בתת המודע של הנשמה, ולכן הדמיון הוא המוליך מהמודע לתת המודע, מתת המודע למודע. זה נכון בכל עולם ובכל השתקפות גם כזו שנקודת הראות הסובייקטיבית יותר גדולה, עדיין זו נקודת ראות סובייקטיבית ויש צורך בדמיון.

הדמיון מחבר לספריית הידע, הדמיון מחבר לנשמות אחרות, נקודות ראות אחרות, הדמיון מחבר לתת השתקפויות אחרות, וכן הלאה וכן הלאה".
שאלה: האם לכול אחד יש דמיון?

ספיראלת האור: "בוודאי. אין חיים בלי הדמיון, זה חלק מהחיים. למשל, כל ילד קטן שמצייר משתמש בדמיון."

שאלה: האם יש הבדל בין חלום לדמיון?"

ספיראלת האור: "אין הבדל. החלום הוא חלון למציאויות אחרות, חלק מהדמיון. אלא מה, לחלום יש פונקציות נוספות, אבל זה הכל תת יכולויות או תת אפשרויות של הדמיון. למשל, אחד הדברים שהחלום אחראי עליו זה שחרור הגוף הפיזי והבאתו לידי איזון מחדש, כל יום מחדש. זה ערוץ של הדמיון. החלימה, עצם החלימה זה שימוש בדמיון."

שאלה: לא הבנתי איפה השליטה – השליטה שלנו בדמיון, השליטה של הדמיון עלינו?

ספיראלת האור: "דיברנו על כך שדמיון מאפשר להנהיג את המציאות ולוותר על שליטה. ושוב, נשתמש בדוגמה שאנו משתמשים בה פעמים רבות – ההגה של המכונית, כשאתם הישובים מאחוריו. אתם מכוונים את ההגה על פי המציאות, על פי מה שאתם מוצאים, אותו דבר הדמיון. האם ההקבלה ברורה?"

שאלה: אנחנו מכוונים את הדמיון, או הדמיון הוא הגה?
ספיראלת האור: "הנשמה מכוונת את הדמיון. הדמיון איננו הגה. הדמיון מאפשר להנהיג. דומה הדבר לפולי קפה. פולי קפה אינם כוס קפה הפוך המריח טוב, הם פולי קפה. את יכולה להפוך אותם לכוס קפה הפוך המריח טוב או אחר, לא משנה. האם הרעיון ברור?

שאלה: גם בדמיון וגם במציאות?.

ספיראלת האור: "בוודאי. לכן הדגשנו שוב את הרעיון שאנחנו מדברים עליו לאורך כל הדרך; שאין טעם במידע שלא משתמשים בו.
אין טעם במידע שלא משרת. אין טעם במידע שאיננו ברור מפני שכשהוא לא ברור הוא לא משרת. הדמיון משרת את היכולת להיכנס אל עולמות שמעבר לנגלה, משמש את היכולת לטייל בספריות הידע. מה עושים עם זה – לא קשור לדמיון. גם כשאתם עושים תרגילים בדמיון מודרך, כפי שאתם קוראים לזה, להתגבר על איזו עכבה, קושי, או פחד, זה שימוש בדמיון, זה לא תכונות הדמיון. אתם משתמשים בדמיון שיאפשר לכם  לראות את המציאות הזאת שהגוף הפיזי, המוח הפיזי יסכים להכיר בה ולהכיל אותה, ויוכל להיעשות בה שימוש. אם לא נעשה בה שימוש אין התגברות על הפחד, וזוהי רק דוגמה. האם זה ברור והאם יש שאלות נוספות?"

שאלה:  כדי שהדמיון יהפוך למציאות בעולם שלנו אנחנו צריכים לעשות משהו, לעשות פעולות מסוימות, כמו פולי הקפה. כדי שהם ייהפכו להיות קפה הפוך צריך לעשות משהו שזה יקרה?

ספיראלת האור: "כן, אלא שזאת מטאפורה שמבקשת להדגיש שהדמיון הוא כלי בידי הרבדים הפיזי, הרגשי, המנטאלי והרוחני. אם וכאשר הדמיון איננו מפעיל את ארבעת הרבדים האלה, הוא איננו יוצא מן הכוח אל הפועל".

שאלה: הוא הדלק?

ספיראלת האור: "הוא יכול להיות הדלק, הוא יכול להיות הכוח המניע, אבל הוא הכלי שמאפשר לפגוש  מציאויות אחרות."

שאלה: אם נדמיין את האביר על הסוס הלבן ונחלום עליו, אך לא נעשה שום פעולה במציאות כדי למצוא אותו  לא יקרה דבר. האם זו הכוונה?

ספיראלת האור: "התשובה היא לא. חיכינו עד שתעלה הנקודה שאם לא כן, היינו מעלים אותה בעצמנו.

ובכן כך, הדמיון הוא כלי ואת, כבר מדברת על השימוש בו. כלומר, הדמיון הוא כלי המאפשר נגישות לכל ספריות הידע, (אם נאמר את זה בצורה הכי מתומצתת וממוקדת), = לעולמות אחרים, לרבדים אחרים, לצורות חיים אחרות, למחשבות אחרות, למראה אחר, לכל ספריות הידע.

כעת, כשלמישהו יש כמיהה למשהו, זה יכול להיות 'לאביר על הסוס הלבן', זה יכול להיות למעמד, זה יכול להיות למראה חיצוני, לא משנה מה, גודל הכמיהה משפיע על המציאות. קרי, גודל הכמיהה מפעיל את הרובד המנטאלי, את הרובד הרגשי, את הרובד הפיזי, ונוצרת תופעה של מגנוט. זו כבר תוצאה של השימוש בדמיון, כשהשימוש בדמיון ממשיך, אבל זו כבר תוצאה בדיוק כפי שתדר ההנעה תפקידו להעיר (לפעמים להאיר, "האוריקה") וכל שאר הפעולות, או התופעות, הנגזרת של ההערה הזאת, כך גם הדמיון.

אם וכאשר הדמיון מפגיש אתכם עם מציאות רצויה, זכורה לטוב או לחילופין, עם מציאות בלתי רצויה, הסיוט ממנה מקבע אותה, בדיוק כמו הכמיהה אליה שממגנטת אותה למציאות. כוח הדמיון נובע אך ורק מההתקשרות אליו, מההתחברות אליו, מהעוצמה שאתם נותנים לו הלכה למעשה על כל הרבדים, אחרת אפשר לדמות את הדמיון כרוח; רוח שמנשבת, שחולפת בין הרבדים, בין עולמות, בין מהויות.

מה שנותן כוח לדמיון זה כל אחד מכם. קרי, המיקוד, על הנקלט הוא זה שנותן לו תוקף ומאפשר לו להתקיים בחיים היומיומיים, או לא. אחרת אפשר לעוף על כנפי הדמיון כל יום, כל השבוע, כל החודש, כל השנה. מספיק שיש נכונות מאוד גדולה לזוגיות ויש ידיעה מאוד ברורה מה אתם רוצים בכדי שתמגנטו אותה למציאות, היא תתמגנט למציאות בהתאם להרבה מאוד דברים; לבשלות, לנסיבות וכן הלאה. הכוח של המגנוט תלוי בחיבור של כל אחד מכם, או של בני האדם בכלל, לדמיון, לחזון.

החזון תוצר של דמיון. חשבתם על זה פעם? מפני שהדמיון מאפשר לחזון להידלק. הדמיון מאפשר להיזכר בבחירה. הדמיון מאפשר להיזכר ביכולות, בכוחות, באופציות.
מידת החיבור שלכם לדמיון קובעת את המגנוט, את כוח המגנוט למציאות שלכם, שהרי יש דעות ודעות סותרות, ובכדור הארץ מינוס ומינוס זה פלוס ופלוס ומינוס נשאר פלוס ומינוס. כלומר, אם יד אחת רוצה לתת ויד שנייה רוצה לקבל והן שוות, יש להניח שלא יינתן דבר ולא יתקבל דבר. תחשבו על זה!
אם יש מחשבה אחת, או צורך אחד, להיות מאוד מפורסמים, ויש מחשבה אחרת שזה מסוכן, מפחיד, מאיים וכד' לא ייווצר שינוי במצבכם".

על מהות הדמיון – חלק א' – 12.11.2020

פתוח