האם יש לכם לעיתים הרגשה שמישהו שומר עליכם, מכוון אתכם "מלמעלה? האם יש לכם תחושה שדברים לא קורים סתם כך? האם קיימות בכלל ישויות מדריכות והאם הן נמצאות איתנו בעולם הגשמי, או שמא "למעלה" בעולם הרוחני? ואולי גם וגם? המידע על הישויות מדריכות, או כפי שהם מכונים גם, מדריכים רוחניים, בא על רקע ההסבר שאף אחד אינו באמת לבד, שכולם לומדים מכולם, שיש מטרות שמשרתות את הישויות ואותנו, ולכן אנו בוחרים בהן והן בנו; שאין מצב שמישהו אינו נמצא בקשר, אך יש מצב שאנחנו לא יודעים שאנו בקשר – אין מצב שבו איננו לומדים זה מזה ומזינים זה את זה כיוון שמעצם ההיות, מתקיימים יחסי גומלין בין הכול לכול.
דבר איננו עומד בפני עצמו גם כשנדמה לנו שכך, כולנו חלק מהמארג היקומי, חוטים ברשת יקומית אדירה. לא פשוט לנו להבין זאת בתפישה האנושית המקובלת עדיין, שהרי אם אני לא בשום סוג של קשר מודע עם מישהו באפריקה, איך אדע שיש בינינו תקשורת? שלא לדבר על תקשורת תחושתית אינטואיטיבית עם אנרגיות מעולם אחר .
המוח האנושי מכוון להוויה הפיזית וקולט את ההוויה הרוחנית במשורה, אם בכלל. כל עוד אין הכרה מודעת להוויה הרוחנית, דרך האינטואיציה, ההארות, התחושות והרגשת הידיעה ,המוח האנושי אינו מתכוונן אליה. ברגע שיתכוונן, יקלוט ותתאפשר הרחבת המודעות.
בבחירה להיוולד לגוף פיזי בכדור הארץ, אנו "שמים בכספת" – בתת ובעל המודע, את הידע ,את הזיכרונות, את הכוחות ואת היכולות שאין להם קשר ישיר עם החיים שאליהם נולדנו ,דבר הבא לידי ביטוי כ"מיפתח זיכרון קטן ."
כל מה שנחוץ לנו עולה לפני השטח דרך גירוי המפעיל את הזיכרון כמו צליל, ריח, צבע, אירוע ,נסיבות חיים, או אדם .
נוכל להבין טוב יותר מה פירוש "מיפתח זיכרון" קטן, אם נדמה לעצמנו חדר המואר בנורה של חמישה עשר וואט, שבו ניתן להבחין במעט מאוד באור החלשלוש. זוהי מטאפורה לכמות הזיכרון שהמוח האנושי נושא כרגע במודע ההכרתי, לגבי מי אנחנו באמת, מעבר לגוף הזה. במילים אחרות, מתוך מאה אחוז "זיכרון נשמתי" אנו מחוברים בהכרה המודעת בערך לחמישה אחוזים, כשיכולת הקליטה האינטואיטיבית שלנו נסמכת על מה שחמשת החושים הפיזיים וההיגיון האנושי מאפשרים או מאשרים .
כל עוד איננו מפתחים מודעות רוחנית, איננו קולטים במודע הכרתי את רוב העולם המצוי מעבר לחמשת החושים. מכאן, שגם איננו מצויים בקשר מודע ובלתי אמצעי עמו וכך גם עם הישויות המדריכות שלנו, אלא אם כן התחברנו במודע לחוש השישי.
התפישה האנושית מבוססת על "מיפתח זיכרון" קטן מאוד ומכאן שמסתירה מאיתנו את החיבור לרשת היקומית והקיומית גם יחד, כל זאת בבחירה מכוונת כדי שניתן יהא לחוות את החיים האנושיים מתוך ודרך חמשת החושים המודעים. כך עד שנמצה. היום, מאחר שהתפישה האנושית כפי שהיוותה מיליוני שנים מוצתה, יש ביכולתנו להתחבר במודעות הכרתית להרבה מעבר למודע ולמוכר עד כה, בזכות החיבור לתגליות מדעיות ואחרות ובזכות החיבור למודעות רוחנית ולחוש השישי.