על החשיבות לערוך מדי פעם טיהור הבית
טיהור של בית יש לעשות מידי פעם כשמרגישים צורך. אני בדרך כלל ממליצה לעשותו פעם בשנה, אך הפעם בשל הקורונה אני ממש ממליצה לעשותו. טיהור הוא חיטוי אנרגטי, מחשבתי ורגשי ויש דרכים רבות לעשותו. אציין רק כמה מהם.
חשוב להבין שכל דפוסי המחשבה שלנו משתקפים בכל מקום שאנו נמצאים בו ובוודאי בביתנו; מצבורים של כעס, תבניות שגורמות למריבות קשות, תבניות של פחד, חרדה, חשש, מישהו מאוד חולה, בית של אבלים והאבל נמשך הרבה מאוד זמן. כל אלה מצטברים באווירה של הבית כגבישי אנרגיה.
מדובר באנרגיה הקורמת עור וגידים, יומיום, שעה שעה. אנרגיה היא דינאמית, ממגנטת אליה דומה ומשלים כך, שמצבור של כעס מושך כעס
במיוחד בבית שלנו, כי זה המקום שאנו נמצאים בו הכי הרבה זמן, או בכל מקום אחר שאנשים נמצאים בו ברצף, כמו מקום עבודה וכד' .
כשיש פחד המלווה את האדם לאורך חייו, הפחד קורם עור וגידים כמו התגבשויות של אנרגיה באוויר. ברגע שהתגבשה אנרגיה של פחד, כמו כל אנרגיה היא "מבקשת" הזנה וקוראת ל"חברים" שלה: "דומה מושך דומה ומשלים". ברגע שהפחד מוקרן החוצה ומגשים את עצמו, הוא חופשי וממגנט אליו אנרגיות דומות ומשלימות. בית שיש בו הרבה כעסים, מריבות, צעקות, יש בו התגבשויות של כעס באוויר ומי שרגיש לאווירה ויכנס לבית יאמר: "האווירה פה לא טובה, אני רוצה ללכת מכאן".
האנרגיות האלה "נדבקות לקירות" וכדאי לשחרר אותן, בודאי אם הן קשות. אם נשחרר אותן בבית של אנשים שממשיכים לריב ולצעוק אחד על השני, זה יעזור לזמן מה, מפני שניקינו אנרגיה שלחצה על בני הבית ויש סיכוי שהם יכעסו הרבה פחות, עד שזה יצטבר עוד פעם. לכן רצוי שיהיה שתוף פעולה בין מי שמטהר לבין מי שחי בבית שטוהר. ברגע שהחלפנו את האנרגיה בבית שלנו מתחלפת האווירה משום שפוגגנו אותה. אם אפשר, רצוי שבעל הבית יטהר את ביתו בעצמו אפילו בעזרת אחר , העיקר שיהיה שותף ויעשה שינוי.
לטיהור יש שני שלבים מאוד חשובים בעיני:
1. לפוגג או לנער כמו שמנערים מפה או שטיח. מאווררים את האנרגיה בבית.
2. להכניס את מה שאנחנו רוצים, להכניס תפילה.
איננו מסלקים אנרגיות שליליות מפני שזה עובד הפוך על הפוך. ברגע שאנו נלחמים/נאבקים, אנו מחזקים . מדובר על שינוי של תפיסה וגישה. אני מנערת, מטהרת כמו שאני מנגבת אבק, פותחת חלונות, מאווררת את הבית.
בשלב השני אני מתמלאת בשפע. אותו אני משדרת לבית, למקום וכו' כדאי לעשות את זה במצב מדיטטיבי. אפשר לקחת פסוק מהתפילה ולחזור עליו. אפשר לשיר כמו שהכוהנות היו שרות, לשדר, לדבר וכו'. במחשבה אנחנו מכניסים לבית את מה שאנו רוצים שיהיה בו: שמחה, שפע, אווירה טובה, אהבה, חיבוק, חום, בית מזמין שהרבה אנשים יבואו אליו בשמחה ובכיף.
הדגש: להכניס, למגנט את הרצוי, לא על סילוק הבלתי רצוי. סילוק אנרגיות שליליות, שייך בעיני לגישה ישנה, זו אנרגיה ישנה.
כשאני מאווררת ומטהרת את הבית אני לא מתעסקת באנרגיות שליליות, ובאותה מידה אני לא מתעלמת מזה שישנן אנרגיות קשות ומאפשרת להן באהבה גדולה, להשתחרר.
הדגש הוא על השחרור ועל זה שאנו מאפשרים לאנרגיה חדשה להיכנס: בחיוך, בקלות, ללא מאבקים ומלחמות.
יש לעשות את הטיהור כשאין איש בבית מלבד המטהר/המטהרים.
יש הרבה שיטות לטהר בית. אני משתמשת בשתיים. כל אחד יכול להמציא את הדבר שמתאים לו.
השיטה המקובלת היא זו המשתמשת ב-4 האלמנטים: אש, אדמה, אוויר ומים.
צדף – מסמל מים.
מרווה יבשה – מסמלת את הצומח, את האדמה.
גפרור– מסמל את האש.
נוצה– מסמלת את האוויר.
ארבעת האלמנטים האלה מצביעים על "אחדות הניגודים ההרמוניה השלמה", ארבעת הרבדים, ארבעת הכיוונים, כל האיכויות. במידה ואין בנמצא צדף גדול, אפשר בהחלט לקחת קערת חרס (אלמנט אדמה) ולהכניס לתוכה צדפים מן הים (אלמנט המים) ועליהם לשים את המרווה היבשה (אותה אפשר לרכוש בכל חנות טבע כתה צמחים). כעת לתהליך:
שמים את המרווה היבשה בתוך הצדף, מדליקים אותה עם גפרור ומנפנפים על זה עם הנוצה. הנפנוף יוצר עשן והעשן נחשב כמטהר.
(במאמר מוסגר אומר: שניתן להשתמש בכך בטהור האאורה לעצמנו ולאחר: להעביר את העשן מלמטה כלפי מעלה ולדמות שהעשן הולך גם לאחור. מלמטה למעלה ולהיפך.)
שלב א': עוברים לאורך כל הקירות של הבית ומתעכבים במיוחד בפינות. פינות הן מקומות של מצבורים אנרגטיים יותר חזקים מאשר לאורך הקירות. עוברים עם תפילה, עם שירה, עם הרגשה של אוורור. זה צריך להיעשות עם כוונה שלמה מהלב. תוך כדי זה אנחנו רואים, לעיני הרוח, את החדר המסוים או את כל הבית מאוורר, כאילו פתחנו את כל החלונות, אוויר צח נכנס לתוך הבית, כל האוויר התחלף.
שלב ב' : אישית אני עושה אותו עם קערה טיבטית או פעמון. מנגנת ומתפללת, מכניסה כל מה שרצוי לי. אפשר לעשות סבב שני עם העשן הכול על פי ההרגשה. מבחינתי, הכנסת אנרגיה מלווה בצליל.
בבית שהרבה זמן היה בו אבל, מריבות וכעס מאוד גדול, לפני שהולכים לטהר בית כזה כדאי לקנות ארבעה אבני קריסטל קוורץ שקוף, המכונים גם גנרטורים. (במידה וזה חדר אחד, אם זה כל הבית צריך יותר, לכל פינה בכל חדר.) אחרי הטיהור והתפילה ולאחר שהגנרטורים טוהרו, שמים גנרטור בכל פינה בצורה אופקית, כשהשפיץ שלו מופנה למרכז החדר.
טהור הקריסטלים:
1). שמים אותם למשך עשרים וארבע שעות במים ומלח, או במי ים.
2. שוטפים אותם מתחת לברז. תוך כדי השטיפה מטהרים ומשחררים במחשבה או בקול. אני אומרת "אני משחררת אתכם בזאת מכל מה שדבק בכם בדרך. אני מקדישה אתכם בזאת לכוחות האור בלבד. איש לא יוכל להשתמש בכם אלא לכוחות האור בלבד כולל אני עצמי". אני מוסיפה על פי מה שעולה לי, למשל, ידע וחוכמה, ריפוי, אהבה, כל מה שמתעורר בהרגשתי בעת השטיפה, בנוסף.
3.לשים למשך חצי שעה בשמש.
כששמים קריסטלים כאלה בבית שהוא מאוד מאוד טעון, כדאי לשים קריסטלים גדולים ולא קטנים ואחת לשבוע שוב לשטוף אותם מהאנרגיות (בלי מלח) ולשים לחצי שעה בשמש.
הקריסטלים סופגים לכן צריך לשחרר/לאוורר אותם ולאפשר להם לנשום.
אם אנחנו עושים זאת למישהו אחר, רצוי לשאול את האדם מה הוא רוצה שיהיה לו בבית ואיזו אווירה. יש להסביר לאנשים שאם הם מייחלים לדברים עליהם ליצור אותם משום שהם אלה המייצרים את המציאות שלהם. אם מישהו לא מאמין שהוא היוצר של המציאות שלו, הוא ימשיך "לרקוח" את אותה "מרקחת" כך שטיהור הבית לא ממש יעזור.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי