דפוס היחסים עם העצמי והאחר משתנה

"עת להרפות מאשליית הישרדות האגו, קודם לכל שינוי".

בר-אל הוא אחד מחברי "ספיראלת האור" אח נשמה אהוב, שלעיתים "נכנס לביקור" ומאיר את עיני. בתקשור הבא המדבר על דפוסים משתנים ביחסים תוך כדי הדגשה שאנו חווים עדיין שחזור של תגובות כשמטרתו של השחזור מודעות לכך ושינוי כתוצאה.
לקראת סוף דבריו מדבר בר-אל על תמימות ולוקח אותי כדוגמה אישית, אותה אני בוחרת להביא משום שנראה לי שיתאים גם לאחרים.

אך קודם רקע קצר: אחד הדברים המאפיינים אותי מילדות זו תמימות מאוד גדולה. אני מאמינה אינסטינקטיבית. זו תמימות של ילד: לבוא ממקום תמים, להגיד דברים ממקום תמים, לגעת ממקום תמים. 
הרבה פעמים התמימות שלי גרמה לי לא להיות מחושבת מספיק ובעצם לא לקחת בחשבון את חוקי העולם אליו נולדתי. למשל, כשהייתי בת שנה ורבע עמדתי בלול בחצר והזמנתי הביתה כל מי שעבר ברחוב… לאט, לאט, ""בעידודה"" של אימי, שנבהלה מהאמון המופרז שלי לדעתה, (ויש עוד המון דוגמאות), הפסקתי להאמין בעצמי.
כשהתחלתי לפתח מודעות, לתקשר ולגלות תוך כדי כך עולם שלם בפנים ובחוץ השבתי לעצמי את האמון בעצמי.

בר-אל: "דפוס היחסים עם העצמי והאחר משתנה. לכן חשים אתם בלבול. דפוסים ישנים מוכרים, מבקשים מקומם ודפוסים חדשים גם כן. כבר נאמר, שכולנו בונים דפוסים חדשים ברקע, שיאפשרו ליחסים להיות מספקים גם במיפתח ראייה של כדור הארץ. לשם כך ירדתם (בין השאר) לחיים הנוכחיים. לשם כך עוברים אתם כעת בהוויה העכשווית, את כל דפוסי האנוש, בדיוק לשם כך, על מנת לשנות.

אל תאבקו, כאב הוא תוצאה של מאבק. במקום זאת חפשו.

אתם כבר יודעים שהתחושה נתונה בתחושת אושר, שובע וסיפוק, ללא כל תחליפים.
אתם כבר יודעים שהרווחה האישית היא המוקד שכתוצאה ממנו מתאפשרת רווחה סביבתית מפני ש"אני" מהדהד ל"אנחנו" משום המגנוט וההתמגנטות.
אתם כבר יודעים את כוחו של ההדהוד ומודעים לו, שלכם, של הסובב אליכם ובכלל. אלו כלים לשינוי.

מנקודת מבטנו כל מה שקשור לנאמנות, למסירות, ליחד, להתחשבות הוא בעצמי ובאחר באותה המידה.
מבחינתו יחסים פירושם יחסי גומלין, היענות ומענה לעצמנו ולסובב אותנו. בכדור הארץ החוקים אינם באמת שונים, אך נתפסים אחרת דרך פריזמה של הישרדות.

ברגע שיכולים אתם להרפות מההישרדות של האני ופשוט להיות בכל רגע נתון, (נוכחות), אתם יכולים לזרום בחופשיות משום שאינכם עוסקים בהישרדות של האגו.
ההישרדות של האגו קשורה לכל הדפוסים האנושיים, שאינם מקושרים לתחושת ערך מעצם ההיות, אלא מקושרים לתנאים חיצוניים שבהתקיימותם כביכול, נותנים אישור ערך.
אישור ערך מתבקש על כן כל העת, ויוצר תלות בכל מה שמעלה את הערך.
כשערככם נתון מעצם ההיות, אינו תלוי בגורמים חיצוניים, אינכם עסוקים בהישרדות האגו. לכן מדברים אנו על הפניית מבט פנימה אל מי שאתם, אל מה שאתם, אל הייחוד המופלא שלכם ושל האחר.

ייחוד הוא ייחוד, אינו סותר ייחוד אחר, או מתנגד לו, באמת. זוהי אשליה אנושית שפג תוקפה. לו תוכלו לראות זאת ייתמו ימי הכאב, התסכול, מה שיאפשר להמציא בנחת ובשמחה דפוסים חדשים המתאימים למימד התשיעי = דפוסים המקושרים עם ערך נתון, עם שוויון ערך.

במילים אחרות, זוהי עת להרפות מאשליית הישרדות האגו, קודם לכל שינוי.

על מנת כך, רכזו את כל התכוונותכם בגילוי ערככם הנתון מעצם היותכם, שאינו תלוי באיש, בדבר, נתון מעצם היותכם בכל מקום ובכל זמן שתהוו.

לא בכדי אומרים אנו שוב ושוב, בדרכים שונות, לשים לב לעובדה שרגשותיכם הם שלכם, שהיצירתיות שלכם, שלכם, שטוב לבכם ויכולת ההיענות שלכם, שלכם, שאומץ לבכם שלכם, שנאמנותכם שלכם, ועוד, ועוד, ועוד. זה אמור להוות מקור ההישענות.

מציאת הערך הנתון היא זו המאפשרת שחרור מאשליית הישרדות האגו.

את מבינה, דורית, אין על מה להגן, אין על מה לשמור, ועל כן אפשר פשוט לזרום, להיות אתם בכל רגע נתון של זמן תוך שינוי וזרימה. אתם לא מבקשים דבר, לא מצפים לדבר משום שמיקוד תשומת הלב בהווה, ב"יש", במציאות הנחווית.
ציפיות יוצרות הסחה, הפרדה בין הווה לבין הוויה, בין מציאות שהייתה למציאות שהווה. הסחה זו אינה מאפשרת זרימת יחסי גומלין מלאה.

אחת מתכונותייך החזקות היא התמימות, האמון והאינסטינקט, המאפשרים לך להיענות באופן מלא ללא מחשבה.
היענות מלאה, שאת כל כך הרבה פעמים מבקרת ושופטת, מפני שאינה עולה בקנה אחד עם הסובבים אותך.
עלייך להבין שזו מתנתך לעולם. זה ייחודך המופלא המלמד אחרים לשוב למקור, כך מעצם היותך! ראי בתכונות אלה מתת נפלא שקיים בך מעצם ההיות והני ממנו הנאה מלאה. אל תעסקי בהלימה עם הסובב. הרבה פעמים לא תהיה הלימה בתחילה, ואחר כך, לאחר זמן, כל אחד בקצב שלו יתחבר.
זו תמימות הנובעת מזיכרון ההיות, ממהות האור, עטורה בניסיון מצטבר והבנה אינסטינקטיבית של סיבה ומסובב, מתובלת בתלי תלים של טוב לב אמיתי ונכונות לסייע.
תמימות המבחינה בין טפל ועיקר, בין אמת לאשליה.

מבקשים אנו שתתבונני במושג תמימות מחדש, על מנת תוכלי לשנות נקודת מבטך לגביה ולהבין מהותה.  

את מקשרת תמימות עם בורות, עם טיפשות, עם נאיביות, אך זה איננו נכון כלל וכלל. תמימות נובעת מטוהר בסיסי המשקף עצמו אל העולם. תמימות נובעת מחכמת הלב הקוסמי. תמימות היא נשקו החזק ביותר של הלוחם הרוחני.
את המומה? אכן. ראי, כשאת זורמת עם תמימות הלב והידיעה, דבר אינו יכול להזיז אותך אל דפוסי אנוש שאין בהם שמץ של תמימות. ברגע שאת מדחיקה אותה, את מתמגנטת ישירות אל דפוסי הסבל והכאב.
תמימות מגנה מפני טשטוש ראייה ודרך.
חשבי על כך, נדבר מאוחר יותר". 

סגור לתגובות.