תקשורי מדריכים
המידע הזה הגיע בעקבות אדם שבא להתיעץ איתי, מטפל, פסיכולוג חינוכי, שעובד עם אנשים, שאמר לי שהוא מרגיש מאוד, מאוד בודד מפני שהוא מוצא עצמו מקשיב כל הזמן לאחרים, עוזר להם למצוא פתרונות, שקוע כל כולו בטיפול באחרים ומוצא עצמו בודד ומרוקן. הוא בקש לדעת אם גם אני מרגישה בודדה, שהרי אני עובדת עם אנשים למעלה משלושים שנה. תשובתי הייתה: "ממש לא!" התעצבתי בשבילו והשבתי שאני צוחקת עם אנשים, בוכה איתם, משתתפת איתם ומרגישה הכי מחוברת בעולם, לאנשים ולמדריכים.
כשאני נפגשת עם אנשים באופן אישי, או כשאנשים מעלים דברים בקבוצות, הרבה פעמים אני הולכת עם השאלות שלהם. אני תוהה. מאוד חמלתי עליו. הוא כל כך מצליח בעבודתו, הוא אדם חביב ונעים ואוהבים אותו, אבל בפנים הוא מרגיש מנותק. בעצם זה הניתוק מעצמו.
מעבר לעבודה שעשיתי אתו בפגישה ובעקבות המפגש אתו, ביקשתי את התיחסות המדריכים בכלל לגבי בדידות מול התבודדות והרי היא לפניכם:
על בדידות מול התבודדות
מדריכים: " השלום, האהבה, הברכה ואור היקרות הנוגה לך נשמה אהובה, כאן יהושפט עזרה וחברי ספיראלת האור מבקשים לחבק את השתקפותך הארצית וללמדך הלכה למעשה שאינכם לבד ו/או בודדים, שבדידות היא תפיסת עולם, מצב תודעה סובייקטיבי שקיים אך ורק בתודעה האישית של השתקפות אנושית, או דחוסה, ברגע נתון של זמן.
בדידות נחוצה לעתים על מנת לגלות את היפוכה.
אכן, תקופות התבודדות הנזיריים ככלל לאורך ההיסטוריה האנושית, מנהגי שתיקה, התרחקות, היטהרות נועדו למען התחברות, אומנם שונה, אך התחברות שתאפשר יחסי גומלין שוויוניים עם הסובב מתוך תחושת האחדות שאמורה להיות תוצר של התבודדות כוהנית (של הכוהנים) מכוונת, אך בדידות כמוה ככלא ששם לעצמו אדם מפני שהקשר עם הסובב אותו אכזבו עד לרמה של תחושת בדידות, או עם רצון לבדידות.
בדידות תמיד קשורה עם ניתוק, תמיד קשורה עם ניכור, עם כאב הגורמים להתרחקות. תמיד קשורה עם פגיעות.
התבודדות לעומת זאת היא בחירה מודעת למען היטהרות, התחברות לאלוהות כזו או אחרת, ובעצם (וזאת הזכרנו קודם לכן), יוצרת חיבור שונה בחיים עצמם, כתוצאה מההתבודדות שהביאה לאחדות, לחוויית "חלק מ"…
לא כן בדידות, הקשורה עם ניתוק, ניתוץ, התרחקות, שבירת כלים, אי שיתוף פעולה מפני שהחיים/האנשים, אינם עומדים בציפיות, בקריטריונים המיוחלים. כפי שאמרנו, היא תוצר של היפגעות.
ומדוע כל אלה נאמרים כעת? היות ומתאפשר תיקון מהותי.
דורית: המדריכים, שהעבירו גם מידע על מהות כוכבי מערכת השמש ומהלכה של הנשמה בכוכבים אלו, הזכירו בהמשכו של תקשור זה, את כוכב נגה/ונוס. על מנת יהא קל למי שאינו מצוי במשמעויות אסביר: ונוס הוא כוכב במערכת השמש שכדור הארץ חלק ממנה, שמיוחסות לה תכונות של הדדיות, נשיות, חיבור לעצמנו, להדדיות עם עצמנו ועם העולם הסובב אותנו, למגוון העצום הקיים בתוכנו, ונוס מחברת לשפע במובן הזה, ליופי, לאסתטיקה, ועוד. המדריכים הזכירו את הונוס כאמצעי להתגברות על תחושת הבדידות היות ומי שסוחב בדידות, בעצם אינו מחובר לעצמו. כשאנו מחוברים לעצמנו איננו בודדים, היות והחיבור לעצמנו מעצם היותנו ניצוץ אלוה ממעל, חלק מהכלל כפי שהכלל חלק מאתנו, הבדידות היא אשליה, מצב תודעתי.
מדריכים: "ונוס מאפשרת תיקון מהותי, הכיצד? עצם החיבור אליה מהווה ניתוק מכל דבר חיצוני או החיצון. קרי, חל ניתוק ממערכת יחסי הגומלין החיצונית מעצם הנסיבות: ערפל, טשטוש, מדבר צייה, אי גירוי חיצוני כלשהו המאלצים את יחסי הגומלין הפנימיים, את גילוי האור הפנימי דרכו, בעזרתו, אתו מתארעים יחסי הגומלין עם החוץ כך שאין חוץ, יש רק פנים – פנים אינספור הנוצרות חדשות לבקרים עקב יחסי הגומלין התמידיים כמו שאיפה, נשיפה. כך נוצר הדהוד הולך וגדל, ככל שגדלה רמת המודעות להדהוד ,גדל הקשר עם הסובב, או שמא נאמר, מתחרז (מלשון חרוז), הקול האישי עם הקולות האחרים ונוצרת סימפוניה מופלאה של "קולות" המתנגנת, ונוצרת תוך כדי הנגינה ב"אחדות ניגודים הרמוניה שלמה".
מבקשים אנו כי תשימו לב לפנים שיוביל אתכם לפנים רב גוניות, מתחדשות. הקשיבו לפנים ולהדהודו בתוככם, כך תתחברו לחלק אינטגראלי בהוויה של היקום ביקום ותגלו שפנים וחוץ חד המה = חיבור לשפע האינסופי שכולנו חלק ממנו ולא תחסרו דבר לעולם."