היקום מונע על ידי פעימה = שאיפה ונשיפה. במילים אחרות, קיימת ביקום היענות אינסטינקטיבית = אהבה אוניברסאלית חובקת כל. כל מה שמונע (לא מאפשר), בחיים הפיזיים ב"כדור לימוד" ובעולמות דחוסים אחרים אהבה אוניברסאלית חובקת כל, הם הדעות, האמונות, הקביעות, הפחדים, החששות, החרדות, וכיוצא באלה, שמעכבים, משבשים, את ההיענות האינסטינקטיבית לכל יצור נברא, בראש וראשונה לכל אחד מכם.
אם תתבוננה, תגלנה מיד כיצד אימפולס הצורך, הרצון, ההארה, עולה, ומיד; שיפוט, ביקורת, עולים מעל, מדחיקים, ממיסים, את אותו צורך, את אותו רצון, את אותו אינסטינקט, את אותה היענות. ואיננו אומרים זאת מתוך מקום של האשמה, ביקורת, וכיוצא באלה, אלא כעובדה, שהרי תוכנת האנוש נמצאת במצב מכוון של בחירה, מראש, של מיפתח זיכרון קטן. במילים אחרות, אומר הדבר שאין יכולת לראות מעבר למיפתח הזיכרון, הזה עד שלא נוצרת היכולת. על מנת להוות עולם חמשת חושים, יש צורך במיפתח זיכרון קטן. התהליך של הנשמה שבאה ל"כדור לימוד" לחוות מיפתח זיכרון קטן, (קרי, את עולם חמשת החושים), מתהפך כעת, ומהמקום של סגירת ערוצים, באה פתיחת ערוצים.
כלומר, אתם נפתחים כעת לעולם הנשמה, למעבר לחמשת החושים, למהות נצחית. עצם ההיפתחות שלכם קשורה ברשות מפני שכל עוד הדעות או האמונות, מורות ש"זה אסור וההוא לא בסדר וזה מסוכן", לא ייפתחו ערוצים. האומץ להתגבר, או לגבור, נכון יותר, על אותן הוראות אוטומטיות של "מה מותר ומה אסור" וללכת אל מעבר ל"מותר ולאסור", גם אם יש כאב בטן ארצי. ההתנסות שמביאה עימה תוצאה מאפשרת רשות להתנסות שוב. אנו מדברים על תהליך. זה תהליך שאתן מכירות היטב מכיוון שאתן כבר שנים רבות מתאמנות בלחצות גבולות; של הביזרי, המשונה, הבלתי אפשרי. שנים רבות מתאמנות בשימוש בדמיון, במקום במוח. המוח האנושי, הכוונה, הופך למתורגמן של הדמיון. זה תפקידו וזו מהותו.
נתינת רשות כרוכה בביטחון. ביטחון מוחלט שמתן הרשות הספציפי לפתוח ערוץ א' או ערוץ ב' הוא בטוח, הוא לא מסוכן. התהליך הוא של התגברות על דעות, אמונות, קביעות רווחות, בהיסטוריה האנושית של 'מה מוסרי ומה לא מוסרי, מה אפשרי ומה לא אפשרי' והיינו אומרים עוד דבר מה, האנושות בודקת מחדש את מושגי האחריות – מה פירושה אחריות? בתוכנה הישנה זה מאוד ברור, והאחריות היא בד"כ לאחר. האחריות בתוכנה החדשה היא כלפי עצמכם למצות את המיטב והמרב מהאישיות הנבחרת, (ותסלחו לנו על גסות הדיבור), מפני שאין זמן, ובחרתם להשלים מעגל.
רשות מבחינת התודעה האנושית היא דבר מורכב ביותר שבסיסו בביטחון שזה בסדר להרשות. אצל כל אחת מכן ה"בסדר להרשות" נוגע בתחומים מסוימים בקלות ובתחומים מסוימים בקושי רב. בכל אותם תחומים שיש קושי, קיימת אחיזה בדעה, אמונה וקביעה ומה שאתן יכולות לעשות בקלות היום זה להתבונן במקום שאינכן נותנות רשות למרות שאתן נורא רוצות, ולצלול לתוכו ולגלות את האמונה, הדעה, הקביעה, הפחד, אי הביטחון, שמונע מכן את הרשות. בכלים שיש לכן היום זה פשוט ביותר. נחוץ דבר אחד מעבר לרשות, או בתוספת לרשות: יושר. נכונות להציץ פנימה, נכונות לכל מה שיתגלה ללא שיפוט וביקורת.
נשמח להרחיב בנושא מפני שהוא רחב, רק נאמר כרגע שנתינת רשות, או נטילת רשות, שזו הגדרה נכונה יותר בעיננו – נטילת רשות, מפני שמדובר באחריות ומדובר על לקיחת המושכות לידיים שלכן. אתן נוטלות את הרשות להפליג בדמיון, להביא מידע ולהשתמש בו. אתן נוטלות את הרשות להרחיק מעבר לתוכנה האנושית,להתבונן על דברים ממבט אחר, מפרופורציות אחרות ולהביא את השינוי אל התוכנה האנושית כדי שהיא תוכל להשתנות. זה בעצם התהליך. האם עד כאן הדברים ברורים?
קבוצה: כן.
מדריכים: דבר אחרון, ונשמח כאמור להרחיב, רשות זו זכות שיש לכל אחת ואחת מכן ולכל הנשמות באשר הן. רשות זו זכות כשמדובר בעולמות חומר דחוסים. מבחינת ההסתכלות היקומית רשות לא קיימת מפני שבהיענות אינסטינקטיבית אין רשות. הרשות נתונה בתוך ההיענות האינסטינקטיבית, איננה עומדת בפני עצמה.כלומר, אין צורך ברשות. ההיענות האינסטינקטיבית היא לעצם היותכן, לעצם גרעין הנשמה, לעצם הגשמה דרך חוויה, שהיא צורך הישרדותי, ואפילו זו איננה הגדרה נכונה. היא עובדה. הגשמה דרך חוויה חלה על כולנו, על היקום כולו, מן "האין" על כל ההתפתחויות האפשרויות. כולנו חלק מהנצח, וכחלק מהנצח כל חלק מגשים את מהותו דרך חוויה. קרי, הופך פוטנציאל לממש, הופך ידע למודעות. זו עובדה. וככל שב"כדור לימוד" הרשות היא זכות, ואתן נוטלות אותה, כך אתן ממצות יותר מעצמכן, ומכיוון שכולנו "אחד" בהוויה הזו, ברמת השיחה הזאת, אין שום סיכוי שמישהו ייפגע מאיתנו, או יחסר, מפני שנטלנו רשות להיות אנחנו ומדוע? מפני ש"הרשות להיות אני", מזינה את כל ה"אני" האחרים שמבלעדי הרשות הזאת הם לא ניזונים. כלומר, הפגיעה בכלל נובעת מאי נטילת רשות להיות אני. "אני" במובן של המהות הנשמתית, לא האני, האגו, אלא המהות הנשמתית החווה עצמה דרך אישיות x במעבר נתון. אף אחד מאיתנו איננו מתפתח ללא כול האחרים. הבדידות זו אשליה אנושית שאיננה קיימת באמת.
אז טולנה רשות וזכורנה שזוהי זכות. אהבה ושלום, היינה ברוכות."