יהושפט: "השלום והברכה, יהושפט כאן. נדבר על חירות מראשית דרך הנשמה: מראשית דרך הנשמה עד עצם היום הזה, מלווה אתכם חירות אחת וזו הבחירה כיצד לנהוג בכל רגע נתון של זמן, אך יש כאן קץ' היות והבחירה כיצד לנהוג, בהחלט תלוית זמן ומקום, ניסיון מצטבר, דעות, אמונות וקביעות, שנוצרו מרגע ההיווצרות ונוצרות תדיר, כל עוד מגשימה עצמה נשמה דרך חוויה. למרות זאת, החירות היא "החירות לבחור". מתוך משפט זה ניתן להוסיף: "לבחור להיות היא". אך מה זה "היא"? "היא" על פי תפיסתה את עצמה ברגע נתון על פי בחירת השתקפות? ולכן נאמר: החירות היא מעצם ובעצם הבחירה בכל רגע נתון של זמן כל הזמן.
הכוח הגדול ביותר שיש לכם הוא המודעות לבחירה ובהפנמת הידיעה שבכל רגע אתם בוחרים. לשם הפנמת ידיעה זו, יש לכם צורך לשימוש ב"צופה", או נכון יותר, לחוות את "הצופה חווה", או כפי שמעדיפים אנו לומר, "צופה הווה".
במקום "הצופה הווה" מתאפשרת החוויה כמו ההבחנה בבחירתה ומשמעותה. לכותרת "חירות הבחירה" נוסיף "החירות והרשות להיות" שנתונה, בפרט בעולמות החומר הדחוס בכל כך הרבה לבטים, קשיים, השוואות ולחצים (פנימיים או חיצוניים). על מנת לסבר אוזן אנושית נאמר, "הרשות והחירות להיות", קשורה קודם כל בקבלה עצמית, באהבה לעצמכם ובזיכרון המהות (המודע).
אין באמת "רשות להיות", והחירות בהתאם, כל עוד אין קבלה עצמית מתארעת הלכה למעשה."
דורית תוך כדי תקשור: אם כך אתם אומרים, אז גם בחירת השתקפות לעבדות היא חירות.
יהושפט: "אכן כך… הפתעה?!… בעצם זה מובן, שהרי מדובר בבחירת השתקפות, קרי, "החירות לבחור" שיש בה טעם ומשמעות במובן של הגשמה דרך חוויה. כלומר, נסיבות החיים שנבחרות לצורך, הן נסיבות חיים הכי מתאימות, שאתם מכנים נסיבות אלו בשפה האנושית "טוב", "רע", "איום ונורא", "נפלא", "עבדות", וכן הלאה, קרי, במונחים השוואתיים בהתאם לעולם בו נבראו.
בעולם החומר הדחוס מדובר בתבניות ברורות שחמשת החושים מסוגלים לחוות, ועל כן נוצרו הגדרות, נוצרה שפה שמגדירה מצבים, בין שזו שפת תנועות, שפת גוף, או שפה מילולית, לא משנה. שפה נוצרה כתחליף לשפה הטלפאתית הטבעית של הנשמה, המתקשרת בעזרתה באופן אינסטינקטיבי עם נשמה אחרת.
ובתוך כל זאת נתבונן במושג חירות ובהתגלגלותו לאורך הדרך, בפירושים שניתנו לו על פי זמן ומקום, על פי "השפה" או "תבנית ההוויה" ברגע נתון של זמן.
כלומר, במילים אחרות, גם המושג חירות הפך למושג יחסי השוואתי, בהתאם לזמן ומקום (תרבות, חינוך וכד'). לכן איננו מתייחסים מלכתחילה לחירות כמושג כדור ארצי, אלא כמושג הווייתי: "החירות לבחור", שכן ההגשמה דרך חוויה היא צו החיים של כל יצור נברא. כך שאפילו נאמר, "הרשות" או "החירות להיות" אינו מדויק משום ש"החירות להיות" הוא צו בסיסי המובנה לתוך כל אנרגיה כשהשתקפות של "האין". ובכל זאת נשתמש במושג "החירות להיות" דווקא משום שזהו צו החיים, מבלעדיו אין אף אנרגיה שורדת.
כעת, על פי הבנה בסיסית זו של חירות, כדאי לבדוק מחדש את החירות שלכן ברגע נתון של זמן, ומדוע? היות שאם הצו הבסיסי המובנה לתוך הנשמה הוא "החירות להיות", הרי שעצם ההוויה היא העיקר. ואם חירות פירושו לבחור, הרי שחופש לבחור אף הוא מולד, כך שההתייחסות הבסיסית, נקודת המבט הבסיסית, נכון שתהא מתוך "החירות להיות" ו"החירות לבחור".
אתם מבינים, אם ההוויה היא העיקר ("החירות להיות"), החשוב בהא הידיעה, הרי שכך חייכם יראו באור שונה מתוך נקודת מבט זו. הדחף, המוטיבציה להגשים את עצמכם דרך חוויה, היא זו שתנהיג אתכם, שכן המודעות ההכרתית ל"חירות להיות" ול"חירות לבחור" מאפשרת מיצוי מכסימלי של נשמה בתוך גוף.
"החירות להיות" היא חירות של כל יצור נברא בכל העולמות = שוויון ערך מלא, המזינה כל יצור נברא, הנותנת חיים. "החירות להיות ולבחור" = נתינה אבסולוטית = הקוד הבסיסי של "אנרגיית האם" מולידתנו.
לסיכום החלק הזה, כל יצור נברא, כל אנרגיה שנבראה אי פעם ביקום נושאת את אותו צופן בסיסי, "החירות להיות ולבחור", ודרך צופן זה מוזנת היא ומוזן היקום הסובב אותה.
שאלה: האם הפרינציפ הבסיסי הזה מובן?"
דורית: אני לא יודעת בדיוק מה עבר לי בראש אבל יהושפט ענה לי.
יהושפט: "מבקשת את להרחיב הסבר וכך נעשה.
חירות נושאת תנועה. קרי, קשורה בקוד היקומי שהדבר הכי קבוע הוא השינוי. כלומר, חירות = תנועה המהדהדת תדיר מ… אל… חירות = היענות אינסטינקטיבית למהות הבסיסית המשקפת את עצמה למען הגשמה דרך חוויה. חירות פירושה, הוויה מתמדת, ועל כן נתפס המושג חירות עם חופש, וכל חופש נתפש על ידכם עם הרשות לעשות מה שכל אחד רוצה = הנעה. זה במושגים הארציים, אך במושגים היקומיים חופש התנועה הוא חוק יקומי בסיסי. היקום מתבסס, מתקיים על תנועה ותנודה, זו מהותו, ועל כן ומכאן, חירות פירושה תנועה ותנודה, "הרשות להיות ולבחור".
כיוון שבהדהוד עסקינן, הרי שאין מדובר באנרכיה, באגואיזם, רחמנא ליצנן, או באגוצנטריות, מדובר על רשת שלמה של יחסי גומלין בין הכול להכול שמזינים את "האחד",שמזינים כל אחד, ואין סתירה. זו מהות החירות."
דורית יעקובי – אסטרולוגיה, נומרולוגיה, תקשור