אני מבקשת להודות בזאת מכל ליבי לבקשות שקיבלתי להבהיר תקשורים שאני מפרסמת באתר ואינם ברורים מספיק. לקחתי לתשומת לבי שיש להבהיר יותר.
המידע שעובר דרכי מהמדריכים הרוחניים, הוא בשפה שנלמדת אט, אט, בקורסים שאני מעבירה. זוהי שפה המורכבת מרבדים רבים המובאים כגרעיני ידע, שאני מפרקת אחר כך לשפה ברורה יותר.
באתר ישנו מילון מונחים שיכול לסייע להבין פירושם של חלק מהדברים שאינם מוסברים.
הפעם, בעקבות בקשות, ברצוני להוסיף הסבר לתקשור בנושא גישה ונגישות שפורסם באתר זה מכבר.
המדריכים הרוחניים מדברים על הגישה לחיים, הדעות, האמונות והקביעות שנאספו לאורך הדרך, הקיימות לכל אחד מאתנו, הגורמות לנו לחוות את אותם הדברים (ל"טוב או לרע"), בהם אנו מאמינים.
קרי, שהגישה שלנו לחיים היא זו שיוצרת את המציאות שלנו; כמו הגישה לפקיד בבנק, בדואר, לאדם אחר, היא זו המפעילה את מערכות התגובה, את ההחזר.
עם שינוי הגישה, ההתייחסות והתפישה שלנו, משתנה ההחזר, המציאות. במילים אחרות אנחנו פוגשים את מה שאנחנו חושבים.
אימי עליה השלום הייתה אומרת "כפי שקוראים אל היער, ככה עונה לך ההד". בדרך כלל איננו מחונכים לשים לב מאיפה אנחנו נובעים כשאנו מדברים עם אחרים. איננו מודעים, לחוק היקומי והקיומי של "דומה מושך דומה ומשלים" כלומר, לכך שיש הדהוד לכל דבר, גם אם איננו רואים זאת בחושנו הפיזיים. באנגלית. ATTITUDEבמושג גישה הכוונה ל-
הנגישות – הקרבה, הקשר, ההדהוד, היא תוצר של הגישה. זה כמו לשים משקפיים אדומים ולראות את העולם רק דרכם מבלי להבחין שניתן לראות גם בדרכם אחרות ובעצם כך לחסום (בלי דעת), את הנגישות לעוד נקודות מבט.
בעניין שינוי הגישה המשנה מציאות בפועל הנה קטע מדברי המדריכים אליו ברצוני להתייחס:
"ביכולתכם להביא שינוי מבורך בפשטות ובלא זמן.
כל מה שנחוץ הם: סקרנות ומוכנות לגלות נקודות מבט שונות מאלה בהם אתם מורגלים.
זוהי עת המזמינה אתכם לראות את העולם דרך עיניהם של אחרים השונים מכם, דרך גילוי עצמכם מנקודות מבט האחר, בין שהן מחמיאות או מבקרות.
זוהי תקופה בה מתאפשרת התרחבות אדירה של מודעות ותודעה, על ידי ודרך, אינספור נקודות מבט המאפשרות גילוי של אמת גדולה יותר, תמונה רחבה יותר, היוצרת התחדשות, שינוי פרופורציות והתייחסות כלפי עצמכם והסביבה".
על מנת לפשט את הדברים אביא דוגמה:
נניח שאני כועסת על בעלי או על אחד מילדי במידה ואנקוט בגישה של הסתרה, לא להראות את כעסי ולהמשיך ""כרגיל"" – מה שיועבר ממני הוא מסר כפול; מצד אחד שהעניינים כרגיל ומצד שני אי שביעות רצון, ביקורת, נוקשות או כל תחושה אחרת, השונה מהדרך בה אני מתנהגת בפועל.
במידה ואכעס, = אני נוקטת בגישה של כעס, הנובעת מדעתי, רצוני ודרכי והתוצאות בהתאם.
כשאני מפתחת ראייה רחבה ומגלה שאני בעצם משליכה מדברים שקשה לי איתם, מחרדות וחששות שיש לי על אחר, על העולם, ש"רק על עצמי לספר ידעתי" כדברי השיר, כלומר אני לומדת שהיכולת שלי להכיר את עצמי היא דרך החיים, האנשים, הטבע, העולם, שהכל מראות המשקפות לי בעצם את עצמי, מתחיל שינוי גישה.
כשאני בוחרת לשנות גישה בפועל, מתוכי מתאפשר לי לראות את הצד של בעלי או ילדי ללא שיפוט ו/או ביקורת, בבחינת; זו דרכם, כך הם חושבים וזכותם לחשוב, לרצות, בדיוק כמו שלי יש.
ברגע שאני מקבלת את זה שלאחר יש גישה משלו, המורכבת מחינוך דעות וכדומה, מבינה ומקבלת את הגישה, התייחסותי משתנה לחלוטין.
אני יכולה לקבל שעולמנו נע על רצפים של "טוב ורע", שכל אחד מאתנו מחובר לרצפים האלה מעצם זה שנולדנו לכדור הארץ ויחד עם זאת, לא להסכים עם דעות ודרכים מסוימות. לקבל אין פירושו להסכים!!!
קבלה של דבר מה, מצביעה על יכולת להכיל מצבים רבים, שונים ומגוונים, ושונות בכלל.
אך… כשאני לא עסוקה בלקחת את תפקידו של ריבון העולמים או הסגן שלו, לחשוב שהצדק שלי, הדעות שלי ונקודות המבט שלי מחייבות את כולם, נפתח בפני עולם גדול, שלם ורחב של התייחסויות; מתאפשר לי לראות מהעיניים של כל יצור נברא, את עולמו ודרכו וללמוד ממנו ומתוך כך אולי גם ללמד אותו, מעצם כך שאיני עוסקת בחינוך בשיפוט וכיוצא באלה.
חשוב לי להדגיש כי שינוי גישה איננו עניין של מה בכך!
אני מתאמנת שנים רבות לרדת מהרגלים, מדעות ומנקודות מבט ולפתוח את הלב שלי לכל מה שקיים, להכיל, לקבל, גם שאיני מסכימה עם הדרך והדעות של האחר. בקיצור אני מפסיקה להתווכח עם העולם ומתחילה להתייחס ממקום של קבלה והתגובות הן בהתאם.
כמה אנרגיה נחסכת כשאני מפסיקה לשחזר את מה שאני יודעת ופותחת את הקשבתי להשקפות אחרות.
כל השינוי הוא עניין של לימוד אימון ותרגול להרפות מאחיזה בהרגלנו, מה שלא תמיד קל ופשוט לנו, מהחשש, הלא מודע בדרך כלל, שאם נרפה, הקרקע הבטוחה תישמט מתחת לכפות רגלנו.
המדריכים הרוחניים אומרים: "עם אימון בא אמון".
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי