המדריכים מדברים על התפרקות התוכנה הישנה ובעצם הכוונה להיפרדות מהפירושים שלנו. דומה הדבר למוות האישיות הישנה והיוולדות של אישיות חדשה תחתיה, טרנספורמציה מלאה בעודנו בחיים.
היינו מאד אמיצים לבחור לעשות את השינויים באותו מעבר חיים, באותו הגוף. כלומר, המעבר מהתוכנה הישנה למשהו חדש, שאין לו תוכנית מדויקת. אנו יוצרים תוכנה חדשה תוך כדי החיים וההיפרדות ממערכת התגובות האוטומטיות, המשמרת שחזור, דבר הקשור להשלמת המעגל שלנו, לשלום והשלמה עם החיים כאן והיכולת להיפרד מהמוכר והידוע, מבחינת התודעה והתפישה. מדובר על שינוי אדיר ב – D.N.A וב- R.N.A. (מגוון מולקולות RNA בתא משמשות בתהליך ביטוי המידע הגנטי הנמצא ברצף ה-DNA. ויקיפדיה). חלק מהשינוי הוא הארה של עוד אזורים במוח שלנו כלומר, אנו מגלים עוד יכולות, נקודות מבט נוספות, יכולת לעשות הקשרים שלא יכולנו לעשות קודם, ולכן אנו לא עושים עוד מאותו הדבר.
אם אני רואה שיש בור לא אכנס אליו יותר, אם אני לא רואה אפול עד שאקח על זה אחריות. כיום אנו נמצאים בשלב של הבנה שקיימת האפשרות "ללכת ברחוב אחר" כפי שמופיע "באוטוביוגרפיה בחמישה פרקים", בספרו של סוגיאל רינפושה החיים והמתים הטיבטי.
אין לנו בזיכרון המודע את כל הדרך שעשינו, שהשלמנו מעגל חוויה אנושי ולכן חווית החיים כאן וכל ההקצנות שעולות, מהווים תזכורת שכבר היינו שם.
השינוי הוא על כל ארבעת הרבדים; שינוי רגשי, חשיבתי, תפישתי, תודעתי, פיזיולוגי הלכה למעשה, ברמה של מעבר מדחיסות מאד גדולה לדלילות גדולה יותר. גם העצמות הופכות להיות בעלות מבנה גמיש ואלסטי יותר. כל הקונסטרוקציה הפיזיולוגית משתנה, הדפוס משתנה.
כל עוד העולם שבוי במלחמות אגו ושליטה, על מי יותר חזק, עשיר, חכם וכדומה, כל כוח שיתגלה ישרת את ה"רע" "טוב" כלומר, תימשך הקוטביות.
המדריכים מדברים גם על חיבור תודעות. במילים אחרות, לכל עולם חוויה בקיום וביקום, תוכנת חשיבה משלו והשינוי הוא בכך שכל תוכנות החשיבה מכל העולמות מתחילות להתערבב, והן כוללת נקודות מבט, טכנולוגיה, ניסיון והתייחסות לדברים מכל קצווי היקום.
המוח עובר מתפקוד של 33% מתוכם כ- 5% מודעים, לתפקוד של 60% ובין 10% ל- 20% מודעים וזה כמובן שינוי אדיר שעדיין קצרה היריעה לתארו.
לפתע יש לנו יכולת לגלות הלכה למעשה שיש קשר בין מה שקורא לנו לבין מה שקורה לנו. למשל, קיים קשר בין זה ששברנו עצמות בגוף, לבין דפוס הגנתי שאין לנו מושג שהוא קיים, שמתבטא בהרס עצמי של לשבור את עצמך. הכוונה לדפוס שמשרת אותנו שבזכותו אנו יוצרים בסופו של דבר שינוי, על מנת שהמבנה הישן יתפרק ונוכל לגלות שיש עוד כלים, שאפשר "ללכת ברחוב אחר" במקום לשבור עצמנו כל פעם מחדש. זהו תהליך! התהליך הוא מעבר פיזי, רגשי, מנטלי ורוחני לאדם חדש, "אנוש מורחב" מי שמרחיב את גבולות הבנתו, חשיבתו, נקודות המבט, התייחסותו, רשת האופציות העומדות לרשותו, יכולותיו הלכה למעשה ועוד, ועוד.
כשהמוח מואר יותר, נפתחת התודעה, גם אצל מי שאינו לומד פיתוח מודעות רוחנית. ככלל אנו הופכים להיות יותר אינטואיטיביים, יותר רגישים, מגלים יותר דחף לעשות דברים חדשים. השינויים הם של כלל האוכלוסייה בעולם רק שלא רואים אותם עדיין יחד, ככוח אחד. יש קבוצות שבחרו לעשות את השינוי במודע כפי שאנו עושים כאן בקורס לפיתוח ויישום מודעות רוחנית ותקשור ובמקומות אחרים. כאמור, בראש וראשונה השינוי הוא פיזיולוגי כזה שאנו אפילו לא יכולים לתארו.
אני מגדירה את השינוי כפרדה מהפירושים והפרדה מהתפישה שהגוף שלי הוא אני. הגוף שלי הוא כלי ש"אני הנשמה" שדרכו ובעזרתו אני מממשת את בחירתי ומשלימה את מעגל החוויה האנושי ולשם כך עלי לשמור עליו ולדאוג לו.
ההפרדה מהתפישה הישנה איננה פשוטה ליישום. להבין ולהפנים הלכה למעשה, שהגוף אינו "אני" אלא "תלבושת" המאפשרת את חווית החיים האנושיים, כלי בידי ה"אני הנשמתי" כרוך בתהליך. בדרך מתערערים דפוסים, משתנות תפישות ועמדות ולא אחת אנו לא ממש יודעים מה אנחנו רוצים ומי אנחנו באמת, עד שנוצרת תפישת עולם חדשה במקום הישנה, שמפסיקה להיות רלוונטית. מדובר בפריצת גבולות.
עלינו לעשות אבחנה בין גבולות למגבלות. כשאני מודעת לעצמי ומכירה את עצמי על כל "הטוב והרע", מקבלת את עצמי כמו שאני כנשמה טהורה ב"תלבושת" פיזית ככל אחד אחר, מתקיימים הגבולות שלי שלמרבית הפלא כבר אינם נפרצים. אלה גבולות מעצם ההיות; הגוף עצמו הוא גבול, העולם שנולדנו אליו הוא גבול, כשאיננו הופכים את הגבול למגבלה אנו בחופש אך,
כשאנו יוצרים מגבלות אנו כל הזמן נתקלים בהם על מנת לוותר על המגבלות. מגבלות נוצרות וקשורות עם פירושים, כשמשתנה הפירוש משתנים החיים.
אנו אמורים לחיות בתוך גבולות שהנשמה בחרה במעבר חיים נתון, לבטא את מה שיש לנו לבטא, לתת את כל מה שיש לנו לתת, לחיות מתוך כבוד והוקרה לגבול הנתון מתוך תחושה ש"אין גבול בתוך גבול נתון" כפי שאומרים המדריכים.
כשיש לנו את הגבולות שלנו, פיזית, רגשית, מנטלית ורוחנית, אין צורך ליצור שום גבול, הכל נוצר מעצמו ומדובר על מגנוט והתמגנטות. הכוונה היא לכך שאנו מקווים מעצם היותנו מגנט המשדר לסביבה וקולט ממנה. בלא מודע אנו חיים בתנועה שיוצרת את הקשר ברגע נתון של זמן ובדיוק במינון הנחוץ.