נולדתי חצי שנה לפני קום המדינה ומאז שאני זוכרת את עצמי אני מייחלת לשלום, ל"איש תחת גפנו ותאנתו ישב"… ימים אלה מעלים את הזיכרון הזה עם התחושה המכווצת והמייאשת לעיתים, שנראה שאנו כל כך רחוקים מהחזון הזה, שאינו מצליח להתגשם, בשל חוויית מאבקים וחיכוכים פנימיים וחיצוניים. פעם אחר פעם, אחר…
על מנת שנקלוט מידע בעזרת האינטואיציה, (נתקשר), חשוב לגדל קרקע מודעת מבחינת המוח האנושי הקולט, לעצם קיומו של מידע שמעבר לידוע לנו זה מכבר. זאת על מנת שהנקלט בחושינו העל-חושיים, יוכל לתרגם את עצמו למסר מובן, שניתן יהיה לקבל מיידעים מגוונים, שהמוח האנושי עוד לא בהכרח מכיר או מודע להם….
מצוקות העיתים, כך אני מכנה את התקופה הארוכה הזו המפגישה אותי עם פחדים, חרדות וחששות קיומיים ורגשיים כאחת… תקופה בה עולות שאלות ותהיות לגבי אחריותי בחיים, תפקידי כאם, כאדם עלי אדמות. התחושה היא של מאבק בין דעות, אמונות וקביעות משכבר הימים, לבין מה שנכון ומדויק עכשיו בהתאם ותואם, לגילי, למצבי…
מבחינתי לחיות במודעות רוחנית בהכרה מודעת עלי אדמות, הוא צו השעה ולו משום התקופה הכל כך מטלטלת בעולמנו. ההיזכרות שיש מעבר למה שאנו קולטים ב-5 חושינו כבר מתאפשרת זמן רב, כך שניתן להתאמן בלהיזכר במודע ביכולת להשתמש בחוש השישי הלכה למעשה יומיום שעה, שעה, כדרך חיים. בקורס לפיתוח ויישום מודעות…
התקשור ניתן בקבוצת נשים וותיקה מאוד לאחר רב שיח שהתנהל לא מכבר באחד השיעורים, בנוגע לשיתוף כנה והבעת האמת האישית; עד כמה נכון/מותר/ראוי לשתף, אם בכלל ולגבי מושגי חופש והיענות בתוך גבולות החיים. ספיראלת האור: "השלום השלווה וברכת הלב האוהב מאתנו לכולכן, נשמות יקרות ואהובות שאתן. כאן ספיראלת האור המאירה…
נשאלתי על ידי תלמידה מה לעשות במקרה שלא משתפים אותה במידע שמאוד חשוב לה לדעת, כשהיה מדובר בחברה שהתגלה לה סרטן ולא שיתפה אותה, היא שמעה זאת מהבעל מאחורי גבה, מה שגרר ביקורת לגבי החברה וביקורת עצמית לגבי התנהלותה שלה, עם השאלה מה פירושו להיות חברה טובה… הנה תשובתי: זו…
ההיסטוריה של האנושות רצופה באידיאות, דפוסים ואמונות לגבי מהו האדם האידאלי, אמונות הקשורות בתפישת "טוב ורע" בסדר/לא בסדר, על תפישת עולם וחוקי זמן ומקום = זמניות. ברבות השנים, ככול שאני לומדת ומלמדת, אני מבינה שהשינוי נתון בהבנה שמעצם היותנו אנחנו אידאליים הכי טובים שיש, מתנהלים הכי מדויק שניתן ברגע נתון…
באחת מקבוצת הנשים הוותיקות עלתה שאלה נוקבת: מהם חיים בכלל ומהם חיים עבור כל אחת מאתנו. כתשובה לשאלה, נתתי תרגיל כתיבה מדיטטיבית ותוך כדי תקשורי הקבוצה קיבלתי גם אני מידע מהישויות המדריכות: ישויות ספיראלת האור: השלום הברכה ואור האהבה לכן, כאן ספיראלת האור מבקשים לתת היבט לשאלות לגבי מהם חיים…
ישבתי לתקשר ושאלתי את הישויות המדריכות אם אני מקשה עליהם משום ההיתפסות לתוכנה הישנה, ואולי אני לא "העיקשת" היחידה שמתקשה להיפרד ממנה. חשוב לי להדגיש כי התקשור מיועד לכולם כשאני רק משמשת להם כדוגמה כך שהרבה אחרים יוכלו להזדהות עמה. באנו להיזכר ולזכור שכולנו שוויי ערך ועל אף תפישות אנושיות…
התיישבתי לכתוב משום מועקה בלתי נשלטת התופסת מקום בחיינו, עקב האירועים הדרמטיים הרגישות הקולטת שלי גבוהה מאוד ואני קולטת את הסובב, ובפרט את אלה שאני מחוברת אליהם מאוד ומצויים במצוקה. אני לומדת להבחין ולשחרר אך זה לא בא טבעי. אינני מצליחה להכיל את מה שאני יודעת לגבי מה שעלינו לעבור,…
