דויד מישויות ספיראלת האור:
"כעת אתייחס לשאלה האילמת שלך, דורית. את שואלת אותי האם בתיאור תהליך השינוי הכוונה היא למשפט 'הכל נוגע לי, לא בי', והתשובה היא כן = הכל נוגע לי ברמת ההרגשה, ההכלה, תשומת הלב. ב'לא נוגע בי' הכוונה, אני לא נופל לבורות של הכאב והסבל או לבורות של הציפייה, או לחילופין לאיזה שמחה והילולה.
'הכל נוגע לי', פירושו שביכולתי לחוש את כל הרגשות שאי פעם נחוו, כל החוויות שאי פעם נחוו, אבל יש בי את מידת המרחק שמאפשרת את ההכלה של התוכנה האנושית, השלום והשלמה איתה, וההיפרדות מאחיזה בה. השימוש בה, כן.
כלומר, זה מותיר אתכן באינטימיות עם העולם. אתן יכולות להבין את עצמכן ואת האנשים, באינטימיות עם כל צמח שפורח, עם כל יונה שמגרגרת, באינטימיות עם הכל.
הכל מפכה חיים, ולפעמים זולגת דמעה, ולפעמים קיימת איזו התכווצות כזאת או אחרת, יותר גדולה, או יותר קטנה, אבל הכל בסדר שלו. אין יותר 'מעבר דירה', או היאחזות בדבר.
'הכל נוגע לך', אך דבר לא נוגע בך מבחינת הפעלת טריגרים של כאב, של סבל, של ביקורת, של שיפוט, של רגשות אשם וכן הלאה. אתן עושות תהליך מדהים. ואני מבקש מכן שמעתה ואילך תסתכלנה אחורה ותראינה מה אתן עושות, מה עשיתן, מה כבר הרווחתן, אל תסתכלנה קדימה למה שעוד לא. זהו אחד ההרגלים שיש להרפות ממנו. איך אומרים בכדור לימוד? האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. רק להסתכל על הדרך שעשיתן ועל הדרך שאתן עושות וכל הזמן להיות ערות לצמיחה, לגדילה, לחוסן ולעוצמה שאתן מייצרות מתוך זה."
בשביל זה הצצתי מהתלבושת של דויד, או נכנסתי לערוץ התקשורת שדורית יכולה לקלוט ואת יכולה לקלוט.
אני משתמש בערוץ התקשורת הזה בכדי לעזור לנשמות אחרות שעדיין שבויות בטראומות שלהן, או בהיאחזות, בפחדים או חרדות. וכבר על זה דיברתי לא פעם ולא פעמיים. כלומר, יש לי את היכולת לעבור בין הממדים, להגיע לאותן נשמות שתקועות ולסייע להן לצאת, להושיט יד ולהראות להן שקיים עולם אחר. ובעצם אתן עושות אותו דבר. אתן מושיטות יד לעצמכן, מגלות שיש עולם אחר בתוך עצמכן ומחוצה לכן, ומושיטות יד לאחרים.
אהבה לכולכם, תמיד איתכם".