ישויות ספיראלת האור:
וכעת מבקשים אנו להוסיף את הרחבת תשומת הלב מתוך ההקשבה. זה נכון בכלל; תשומת הלב לנראה, לנגלה, לנסתר, לערכות, לצבעים, לצלילים, אך כרגע אנחנו מבקשים להדגיש את ההתייחסות לתשומת הלב, דרך החושים, כמו השמיעה למשל. כלומר, יש לכם יכולת לשמוע הרבה מאוד צלילים, תווים, ניואנסים, כשאדם מדבר אליכם, כשאתן מקשיבות לעצמכן, מה באמת אתן מרגישות? ובוודאי כשאתן מקשיבות להארות שנשלחות אליכן או מצויות סביבכן, מבחינת מה שאתן מכנות תקשור, שהרי מדובר בתקשורת.
ההקשבה לתקשורת שמעבר לזמן ומקום, בזמן ומקום, מרחיבה את הלב, נותנת שקט, נותנת ביטחון, נותנת הרגשה טובה, נותנת מרחב, וכל אחד יוכל לתת את הסופרלטיבים שמתאימים לו.
כלומר, הקשבה פותחת ערוצי הבנה, תובנה. הקשבה שמתרגמת את עצמה, למילים אנושיות, הקשבה מאפשרת הבנות נוספות, מאפשרת ללב לנשום חופשי, מאפשרת הבנות ותובנות שפותחות שקט, פותחות רעיונות של עזרה, של תמיכה, של הבנה, כיווני דרך, ובכלל נפגיש את עניין תשומת הלב, ונחבר אותו כעת למה שאנחנו מכנים הוויה נוכחת, או נוכחות בלשונכם, נוכחות הווה, וזהו מושג שחשוב לנו להסביר:
הוויה נוכחת, פירושה, שבכל רגע נתון של זמן אתם מקשיבים בכל החושים. אתם מצויים במציאות בהקשבה, וברגע שאתם מצויים במציאות בהקשבה, ישנו, נפתח, מרחב שמאפשר להבין, לראות, לקבל רעיונות, לדעת מה נכון ואיך נכון. מרחב פועם, יש הרבה מאוד סלילים במרחב הזה, יש הרבה מאוד ניואנסים, הרבה מאוד אנרגיות, ואיננו מתכוונים לפקס את תשומת הלב על אנרגיה מסוימת, או על סליל מסוים, בזה אתם מומחים, וזה מה שמונע מכם להתחבר לכל הסימפוניה.
אנחנו משתמשים במילים שמודעות לכם, אבל הכוונה היא, לאפשר לעצמכם לחיות במרחב שקט של שלווה רוחשת שהזכרנו קודם, מרחב שיש בו אין ספור התרחשויות, אלא שדבר לא בא למודעות ההכרתית שלכם, ומושך אתכם מלהישאר נוכחים. זאת אומרת, הרבה מאוד דברים עולים, אבל אתם לא עוברים לגור בשום מקום, אתם נוכחים במה שעולה, אתם מקשיבים למה שעולה. יש דברים שהתגובה להקשבה הזאת היא פעולה, פיזית, אבל יש המון דברים שההקשבה היא הבנה, או היא שקט נפשי, או כל דבר אחר שאתם יכולים לדמות לעצמכם כתוצאה מהוויה נוכחת, מהקשבה, מנוכחות ברגע נתון של זמן, כל רגע. כלומר, זה שינוי מאוד, מאוד, גדול מבחינת התפישה האנושית, ברמה של חוויית חיים אחרת ביומיום.
לא מתוך האינסטינקט המגיב לכל דבר, אלא מתוך יכולת הכלה של המתרחש. זהו תהליך שמשחרר לחלוטין את התגובות האוטומטיות של 'זה מרגיז אותי, או זה מפריע לי'. יותר ויותר, ויותר, ויותר, התגובות האוטומטיות אינן קובעות, מפסיקות להיות העיקר.
לפני הרבה מאוד זמן הסברנו לכם על החיבור שבין ההוויה לעשיה, בין להוות לבין לעשות. העולם שלכם עדיין נשען בחברות מסוימות על עשייה, עשייה, עשייה, עשייה, או לחילופין על הקשבה, הקשבה, הקשבה, הקשבה, ואנחנו לוקחים זאת כדוגמה קיצונית לעולמכם. השתמשנו בביטוי being להקשבה להוויה הנוכחת, וdoing לעשייה.
הזכרנו את השינוי בחיבור שבין השניים ברמת הכלה, ההוויה הנוכחת, וכתוצאה ממנה הענות. בין שהענות היא עשייה, היא אמירה, לא משנה מה.
כשאתם עוסקים באומנות או מי שעוסק באומנות במובן של חיבור לרוח הגדולה בעצם נמצא בהוויה נוכחת, שמתוכה היד מפסלת, מציירת, מגלפת, וכיוצא באלה, לא מתוך ידיעה מוחלטת ברורה של מה אני צריך לעשות עכשיו ואיך זה צריך להיראות. גם אם עולה איזושהי תמונה דמיונית היא משקפת את עצמה אל עולם העשייה במובנים או במונחים שרלוונטיים לעולם העשייה, ברגע נתון.
היא לא מחפשת את מה שאין, אלא מתמקדת בתרגום הדמיון למציאות.
ושוב, הרחבנו טיפה את עניין ההוויה הנוכחת והשימוש בה בחיי היום יום. כלומר, מדובר בתהליך של הגברת תשומת הלב, הגברת הרגישות, הגברת יכולת ההכלה של כל מה שקורה מסביב מבלי לקפוץ למסקנות, או לקפוץ לסיפורים, כגון: 'זה בסדר, זה לא בסדר, זה הוגן, זה לא הוגן' וכדומה.
הוויה נוכחת שמאפשרת לכם לעבור את הכביש בדיוק בדקה הנכונה באור הירוק, לעבור את הכביש. לא לקפוץ לכביש ולהיפגע, או לייצר איזושהי בהלה וחריקת בלמים אצל האחר ואנחנו משתמשים במכוון בדוגמת הכביש כמשל.
איך ניתן לפתח הקשבה שגורמת לדייק את התגובות, שגורמת לדייק את הפעולות מכיוון שאתם נמצאים בעולם זמן ולדברים יש גם זמן ודבר אינו תלוי רק בכם, אלא הכל קשור להכל.
כיצד אתם יכולים לפתח הוויה נוכחת, לפתח הקשבה, לפתח חיבור לכל אחד מחמשת החושים עם ובעזרת החוש השישי, דרך החוש השישי ולהעשיר את החיים שלכם ברמה שהדעת האנושית כרגע אפילו לא תופסת?
בכך מדברים אנו על השינוי ובכך מדברים אנו על עולם שלם של כלים שכל אחד יכול, מוזמן, להמציא את הכלים שלו בתוכו, שיאפשרו לו הוויה נוכחת, שיאפשרו לו להתבונן, שיאפשרו לו לשים לב מתי משהו לוחץ על איזשהו כפתור ולהמשיך להתבונן ולהקשיב. לייצר מרחב שמערכת האוטומציה הגלגולית איננה מנהלת אותו עוד לאט, לאט.
תודה על רשות נגיעה, תודה על הזכות, על האפשרות, להעביר מרחבי הבנה ותובנה מחודשים, מתחדשים, חדשים בכל פעם.
תודה על השאלות, תודה על הנכונות, תודה על ההקשבה. אוהבים אתכם מעומק לב נשמה."