תרגיל והסבר המסייע לנו לשנות התייחסות ותודעה, דרך קבלה והכלה של רגשות….
האתר "תודעה בריאה" הוא אחד האתרים המלמדים בודהיזם, מיינדפולנס ועוד מכלול קורסים מעניינים להתפתחות. מאחר ואני מחוברת למהות הבודהיסטית מימים ימימה, אני מתחברת מידי פעם ולומדת משהו נוסף, מרחיבה אופקיי כל העת, מחפשת נקודות מבט נוספות המאפשרות לי להבין את עצמי והאחרים טוב יותר, ולייצר שלווה פנימית רוחשת בכלל ובשנים טרופות אלה בפרט.
הפעם אני מבקשת לשלוח תרגיל והסבר קצר יחסית, אחד מהרבה תרגילי טונג-לן שלמדתי מפמה צ'ודרון הנפלאה.
פמה צ'ודרון היא מבכירי המורים לבודהיזם טיבטי, ילידת ניו-יורק שהוסמכה לנזירות ב-1981 היא מלמדת עד היום במנזר גמפו אבי בקייפ ברטון, נובה סקוטיה, בקנדה וממשיכה לקדם את המסורת הנזירית במערב.
אחד ממשפטיה האהוב עלי: "בכדי שתהיה לנו חמלה כלפי אחרים, עלינו להיות בעלי חמלה כלפי עצמנו".
אני מאוד ממליצה לקרא את ספריה בעברית כמו; "כשדברים מתפרקים", "התחל היכן שאתה נמצא" ועוד, ועוד ספרים מלמדים הכתובים בהומור וברצינות כאחד ומתאימים לתפישה המערבית.
"באופן כללי תרגול הטונג-לן הוא שיטה להתחבר להרגשת כאב וסבל על מנת להתגבר על הפחד מסבל ולהפיג את הכיווץ שבליבנו. זוהי שיטה להתעוררותה של החמלה שמצויה בכולנו".
אני משתמשת לצורך האימון בדימוי שקיבלתי מהישויות המדריכות שמאוד הקל עלי להתחבר לטונג-לן הלכה למעשה.
הם בקשו ממני לדמות אוקיאנוס גדול כשכל הרגשה הופכת לטיפת צבע אדום באוקיאנוס, כלומר מתמוססת ונהיית חלק ממנעד עצום של רגשות שאינם מפעילים אותי, כלומר אני לא נתקעת בהם.
מניסיוני יש לנשום כל הרגשה ללב ולתת לה להפוך לטיפת צבע אדום בתוך האוקיאנוס תוך שאני מאפשרת קבלה, הכלה ושחרור של ההרגשה הכואבת, הקשה בתוכי. וכך, כשהרגש מתמוסס מתאפשר לחוויות של אהבה, ריפוי חסד וחמלה להתעורר בתוכי כתוצאה.
על מנת שנרגיש את התחושה, נאפשר לעצמנו כאמור לנשום אותה ללב (שהוא מרכז ההכלה והקבלה, אני=אנחנו), וניתן רשות להתחבר למה שהיא מעוררת בגוף; בין שזה לחץ, כובד, מתח וכדומה, או לחילופין, ניתן להרגשה כותרת, שתסייע לנו להבחין בה ולחוות אותה מתחלפת בהקלה, כשהיא מוכלת באוקיאנוס ומתפוגגת.
כלומר, התרגיל מאפשר לאנרגיה הכואבת, הקשה, להתחלף באנרגיה אחרת שונה ומרגיעה ומגביר אט, אט, עם אימון תחושות של אהבה, קבלה, חסד וחמלה ומאפשר להרחיב את נקודות המבט שלנו כלפי רגשותינו והעולם הסובב/הסובל.
כשאנחנו מיומנים בכך וזה בהחלט יכול לקחת למוח האנושי זמן להתחבר, רק אז נוכל להכיל את הכאב בעולם הסובב.
בדרך זו גם נוכל לטפל באנשים ובמראות המשתקפות בתוכנו כתוצאה מפחד, כעס, קנאה, עלבון, אטימות, אכזריות, אלימות וכיוצא באלה. ככול שאנו מקבלים את הרגשות האנושיים ומתעוררת בנו חמלה, נוכל להפסיק לברוח מן הכאב של מפגש עם הדברים הללו בתוכנו, להפסיק לטשטש אותם או להימנע מהם בכל מיני צורות.
לאט, לאט יתאפשר לנו, לפתוח את הלב ולתת לעצמנו להרגיש את הכאב, לרכך ולשחרר אותנו ולאפשר לנו להיות הרבה יותר אוהבים ונדיבים. קודם כל כלפי עצמנו ואחר כך וכתוצאה לעולם.
בשאיפת, ההרגשה הקשה, הכאב וכד' שלנו, ואחר כך גם של אחרים, ביכולתנו לייצר מרחב רגיעה המאפשר החלמה והיפתחות, ובנשיפה האוויר, נשלח חמלה, או כל רגש אחר שעולה בנו המביא הקלה ורגיעה.
אני מתחילה מתרגול אישי, כך שברגע שאני עושה את העבודה האישית שמראת הסבל, הכעס, או הכאב של האחר מעוררת בי, רק אז יש לי יכולת אוטנטית לסייע לאחר. כך אין פחד, ביקורת, או שיפוט, מונעים ממני להזדהות עם תרגיל הטונג-לן.
באופן אישי אני עושה את התרגיל לגבי עצמי וכלפי העולם, שכן אפשר לעשות טונג-לן למה שאנחנו מרגישים, גם כלפי אחרים, שמרגישים אולי את אותם רגשות קשים, כמונו.
אינני עושה זאת כלפי אנשים ספציפיים, אלא אם כן קיבלתי רשות לסייע להם.
מאוד התחברתי למשפט: "השתמשו במה שנראה כמו רעל כבתרופה. השתמשו בסבל האישי שלכם כנתיב שמוביל לחמלה כלפי כל היצורים".