בחרתי להביא בפניכם שיחה ותקשור, בשלוש כתבות, המהוות המשך אחת של השנייה ואני מקווה כי תסייענה להוסיף נקודות מבט.
שימו לב שכל חלק קיבל את אותה הכותרת בהבדל החלק.
הכתבות פורשות תמונה רחבה מזו המקובלת בדרך כלל, בה אני מסבירה את תהליכי שינוי התפישה האנושית, את הסדר שהשתבש למען יצירת סדר חדש. שהרי לא ניתן על בסיס אותם נתונים לייצר סדר חדש, על מערכת ההגנה שהתקבעה והשינוי שבאנו לעשות.
בכתבה השנייה אני מרחיבה הסבר מבורא עולם אל הניצוצות שאנו והיצירות/הגלגולים, בכלל ובפרט, לצורך הגשמה דרך חוויה של הפוטנציאל הנשמתי הלכה למעשה. ובכתבה השלישית דויד שלו ז"ל שהקשיב קשב רב להסבריי ולשאלות של ברכה אשתו שתיבדל לחיים ארוכים, ומתייחס ומרחיב מידע מנקודת מבטו.
חלק א':
הסבר תהליכי שינוי התפישה האנושית, הסדר שהשתבש למען יצירת סדר חדש.
האנרגיה הישנה מותקפת מכל הצדדים והכיוונים, וכל מה שסמכנו עליו, על, המבנה הזה של איזשהו בסיס קיומי, ביטחון, ביטחוני, שבעצם מתערער, והסדר השתבש, או משתבש, אך למען יצירת סדר חדש. שהרי אי אפשר על בסיס אותם נתונים לייצר סדר חדש, זה בלתי אפשרי.
אני מדברת על גישה, על התייחסות שאינה נשענת עוד על "עושים לי, אוכלים לי, שותים לי, כולאים אותי וכיוצא באלה", אלא על ההבנה שכל מה שנעשה, מסמל התנהלות של אנרגיה ישנה, מתוך כוונות להגן, לשלוט, לא משנה איך נקרא לזה, זה ממש לא חשוב, מתוך כוונה של אנרגיה ישנה, מתוך התייחסות או כוונה, או בסיס, של תפישה ישנה.
עכשיו, אנחנו אמורים להסתכל על התפישה הישנה ולשחרר אותה בתוכנו, מתוך הכרה שזו תפישה ישנה, זה מה יש. מתוך ידיעה ברורה שדברים משתנים, ונחוץ לגייס סבלנות, סובלנות, התבוננות משתאה, ולזכור שאנחנו בחרנו להיות פה בשינוי הגדול, ולשנות את התפישה בתוכנו.
כשאנחנו מגיבים בהתנגדויות, חוסר אונים וכן הלאה, זה אומר שלא הפנמנו בתוכנו את האבחנה בין תוכנה ישנה שהיא "יצירה לצורך" לבין הנשמה שבחרה בה על מנת להגשים עצמה דרך חוויה. אנחנו נותנים כוח לישן בזה שאנחנו חסרי אונים, בזה שאנחנו כועסים ומתנגדים וברור שחלקנו נרגיש את הרגשות האלה לאור השנתיים האחרונות, אך יש לנו כבר את היכולת לראות שאלה רגשות שעלינו לשחרר אותם, שצריך לתת להם להיות ולזרום הלאה לתוך אוקיאנוס הידע, ויותר "לא לעבור לגור שם".
זה מאוד מאוד קשה, זה האתגר הכי גדול שלקחנו על עצמנו, לדעתי, בכל הגלגולים. זהו שינוי תוכנה ממקום של התחברות לתוכנה ישנה, עתיקה, מרובת מיליוני שנים, של תרבויות ואמונות ודעות וקביעות, שבאנו לגלות שזוהי יצירה סובייקטיבית, שהיא תוצר של תפישת עולם ולא "אני הנשמה" שחטאה, שהתבלבלה, שסבלה וכדומה.
באנו לגלות את האני הפנימי ולתת לו כוח בתודעה האנושית זה מאוד מאוד לא פשוט. מאוד לא פשוט להוריד את המגננה הפנימית, מגננה שקשורה לתוכנה ישנה. שהרי אנחנו עדיין חושבים על פי התוכנה האנושית, אך חלקנו כבר מבין שזאת לא אמת אוניברסלית, אלא אמת מתוך דפוס חיים מסוים.
גם אני חווה גם את הדברים האלה, שלא יהיו אי-הבנות. זה לא שאני כבר חיה במאה אחוז במקום של מימד חדש. זה חצי-חצי כזה, זו נדנדה בין הישן הרווח לבין החדש שמצוי בהתהוות ועדיין אינו רווח.
אני חושבת שמה שמקשה את השינוי זו מערכת ההגנה שקשורה לתוכנה הישנה שכעת מאוימת מאוד, וגורמת לכולנו תגובה אוטומטית.
מערכת הגנה מכילה את כל מה שנשענו עליו, כל מה שהאמנו בו, כל המסקנות שאספנו, הדעות האמונות על עצמנו, העולם והחיים. אנחנו מתגוננים בפני כל מיני דברים שקרו לנו ואנחנו אפילו לא יודעים מתי…
מערכת ההגנה נוצרה עם הגלגולים והתקבעה, ואת זה באנו לפרק.
זה הדבר הכי מאתגר שיכול להיות. כי זו חוויה של טלטלה, של התעוררות כשכל החרדות והפחדים והחששות עולים, הם באים לנו לפרצוף בעקבות מה שקורה מסביב הלכה למעשה. אך אי אפשר לטפל במה שלא נראה…
אני אישית בחרתי לראות את מה שקורה להבין את הערעור המאוד גדול, השיבוש המאוד גדול, של התבניות הפנימיות שלי בחיבור לגוף, לחיים בכדור הארץ וללמוד לברך אותו. לחבק את עצמי כמו שהנשמה מחבקת את הגוף שלה. וזה לא פשוט בכלל.
אנחנו חיים באיזון מוטה כאיזשהו בסיס הנובע מתפישת האנוש. בעצם שכחנו שהכל נמצא בתנועה ותנודה, לדבר אין בסיס קבוע. "הדבר הכי קבוע ביקום ובקיום הוא השינוי", כמו שאומרות לנו הישויות המדריכות המון שנים.
אך המוח האנושי לא מבוסס על השתנות והתהוות מתמדת. הוא מבוסס על תשתית ביטחון מנקודת מבט מסוימת, וכל פעם שהביטחון הזה נפגע, נוצר לאורך הגלגולים איסוף של התגוננות. קרי נוצרת מערכת התגוננות מאוד מאוד חזקה, שמבוססת על דפוס הישרדות וקיום. וכתוצאה אנחנו חיים באיזון מוטה, בהתאם לתפישת עולמנו כרגע. זה לא איזון יקומי.
החיבור לאיזון היקומי, מבחינת ההבנה שלנו לפחות, מתחיל מזה שאני מבינה, יודעת, ולאט-לאט מפנימה, את זה שאני נשמה בגוף פיזי. הגוף הפיזי הוא הכלי שלי, שלי הנשמה, בכדי למצות את הפוטנציאל הנשמתי לעשות מה שבאתי לעשות. זהו שינוי המאוד גדול הוא בתפישה.
קודם כל, היכולת של התפישה האנושית להבין ולהכיל, שהגוף הזה הוא כלי, הוא לא "אני". ה"אני", הנשמה, חווה עצמו דרך הכלי.
כלומר, השינוי המאוד גדול הוא בתפישה. האיזון שלנו מבוסס על זה שהגוף זה אני, ופתאום הכל מתערער, ואנחנו אמורים לייצר איזון חדש שמבוסס על ההבנה שכל הגלגולים שלנו באשר הם, מייצגים איזון מוטה. הם חוויה לצורך, הם לא "אני". הם מהווים תשתית של חוויה שמיועדת להגשמה של הנשמה את עצמה דרך החוויה הזאת, אבל הם לא "אני". זה כל כך קשה להבין את זה עדיין שלא לדבר על להפנים שהנשמה היא המנהיגה את ההשתקפות (הגלגולים) שלה. חל היפוך בתפישתנו האנושית כאילו הגוף הוא הנשמה המנהלת את העניינים ובאנו להשיב את הסדר המקורי על כנו.
בשביל לחיות על פי הידיעה הזו עלינו לשחרר את ההגנות האלה. את מה שאנחנו סוחבים במאגר הזיכרון שלנו מבחינת "מחלקת ההתגוננות"…
אם אנחנו מסתכלים כמטאפורה על מערכת ההגנה בצבא, על מערכת כיפת ברזל, חץ שתיים וכל אמצעי הלחימה, הטילים, הרובים, כל הנשק, ומסתכלים על זה כעל ארסנל ההתגוננות שאספנו, מחסן עצום של אמצעי התגוננות בצורת דעות, אמונות וקביעות, איסורים והתרות…
נתתי הקבלה לצבא, בצורה פלסטית, כי זה נורא חשוב לראות. חשוב לראות כיצד עובדת המערכת האוטומטית שכל מה שמתקרב ביום-יום שלנו למערכת הזאת, היא מיד נכנסת לפעולה ומשגרת את ההוראות, הוראות ההגנה, זה יכול להיות F.F.F Fight, Flight Freeze =, = בריחה, לחימה או קפיאה, המשודרת ומעוררת מגוון של תגובות בהתאם לאדם כמו ,התנגדות, התכווצות והעלמות חוסר אונים, וכל מיני מצבים שהם בעצם הקבלה או שיקוף של מערכת ההגנה.
אחד הדברים שההתפתחות המודעת שלנו, יכולה להיעזר בו, הוא לגלות מאיפה התגובות נובעות, ולהרגיע את מערכת ההגנה. אין ביכולתנו להרגיע את מערכת ההגנה אם איננו מודעים לזה שזו מערכת הגנה שמבוססת על ניסיון מצטבר, ולא יכולים, כי יש לנו בלי סוף הוכחות; יורים, צריך להתגונן, יש מלחמות, יש נרצחים, יש הרוגים, יש נובה, יש שביעי באוקטובר… יש!!
ועל מה מבוססת מערכת ההגנה? על חוויות חיים המבוססים על הישרדות וקיום, על תבניות ישנות, והתקבעות על מסקנה מסוימת ברגע נתון, המבוססת על חוויה של רגע נתון, מה שהישויות המדריכות מכנות "ראיית חור מנעול".
אנחנו הרי בעולם של הישרדות וקיום, בו נוצרו תבניות של "חור מנעול", שנובעות מ"חור מנעול" כיוון שהתפישה שלנו מתבססת על הישרדות וקיום.
כל החיים בכדור הארץ קשורים להישרדות וקיום, לעליונות ונחיתות, לליניאריות הזאת ולכך התכוונתי כשדיברתי על איזון מוטה.
עכשיו חלקנו כבר מודעים לכך שזה לא קיים ביקום, אבל זה קיים אצלנו בכדור הארץ. ועל מנת לסייע להבין אחרת, אני מזמינה אותנו לטפס לנקודת מבט יותר רחבה, נלך להתבוננות מקצה ההר. נלך לרגע של "ראשית ההתחלות", שכולנו נוצקנו כקרן של בורא עולם שדרכו אנחנו חווים אותו ודרכנו הוא חווה אותנו.
בחלק ב' אפרוס מבט מבורא עולם אל הניצוצות שאנו והיצירות/הגלגולים בכלל ובפרט לצורך הגשמה דרך חוויה של הפוטנציאל הנשמתי הלכה למעשה.