ישויות ספיראלת האור:
"השלום, הברכה ואור האהבה לכן יקרות ואהובות, כאן ספירלת האור, שמחים ונרגשים לרמת התודעה המתאפשרת לעבור להוויה האנושית. רמת תודעה שעל מנת להבינה יש צורך להסכים להרפות מתפישות, אמונות, דעות ופשוט להקשיב לאפשרויות אחרות, שהרי אתן יודעות, גם אם לא במודע הכרתי, שכל הנאמר נכון, אחרת לא הייתן מקשיבות.
אתן חוות את הפער, עדיין, שבין התפישה האנושית לתפישה היקומית, אך כבר יודעות שיש תפישה יקומית ושהדברים נכונים ושאתן למעשה תופעה של 'ריבוי פנים'…
אתן מייצגות כאילו אישיות אחת, אבל התופעה במהלך ובמעבר החיים הנוכחי היא של חיבור ל"ריבוי פנים" בתודעה האנושית;
ריבוי הבנות,
ריבוי תבונות,
ריבוי מודעויות,
ריבוי השתקפויות,
ריבוי עולמות.
קרי, הידיעה המודעת שלכן יודעת שיש הרבה מעבר למה שנראה, הרבה מעבר למה שנשמע, הרבה מעבר למה שנגלה, שרב הנסתר על הגלוי, אך, אתן מצויות בתהליך של הסרת הלוט מהנסתר. קודם כול, הסרת הלוט ממהותכן, המהות שמאפשרת להשתקפות הנוכחית חיים, חיים אנושיים.
אז מעבר לכל מה שנאמר לכן לאורך השנים, בעניין של מעבר של השלמת מעגל, של חיבור כל הקצוות, של השלום שמתארע דרך השלמה וקבלה, קודם כול, של התוכנה האנושית ואחר כך ומתוכה של תוכנות חשיבה, או פנים רבות ושונות שחוותה המהות שלכן, יש לכן כבר יכולת לאפשר לה להגיע למודעות האנושית ההכרתית קרי, להסיר את הלוט מאחורי השימוש המועט בזיכרון, לשנות את רמת הזיכרון, זה המודע לאורך כל שנות העברת המידע ל'כדור לימוד'.
כל המטרה שלנו היא לאפשר, להרחיב ולהגדיל את 'זיכרון ההיות', כיוון שדבר אינו יכול להשתנות באמת הלכה למעשה בהוויה האנושית, ללא זיכרון מודע למהותכם הנצחית.
העולם של הזמניות, של כליה ולידה מחדש, הפך להיות כל כך מושרש, שהזיכרון שהכל אשליה נשכח, כשהדבר היחיד שניתן להישען עליו באמת הוא מהות האור הנצחית, שהיא חלק מכל מהויות האור, חלק מבורא עולם, השלכה של 'האין'.
רק היזכרות כזאת, מודעתה, וחקירתה, והיכולת לחיות על פיה מאפשרת היפרדות מאחיזה בתוכנה הישנה. וזה נכון לגבי כל התוכנות, כיוון שלכל עולם, (וכבר אמרנו זאת פעמים רבות), אליו אתם נולדים, אתם נולדים לתוכנה מסוימת, חיים על פיה, פועלים על פיה, חושבים על פיה, ובעצם התוכנה משמשת משטח בטוח, להלך עליו; מסגרת שאפשר להישען עליה, בהרגשה שאילולי המסגרת כאילו אין כלום.
כלומר, כל עולם, על מנת שתתאפשר חוויה מלאה של אותו עולם, נתפש על ידי החווים באותה תוכנה כאמת בלבדית שעל פיה יישק דבר. כשאנחנו מדברים על להרפות אחיזה, איננו מדברים רק על 'כדור לימוד'.
אנחנו מדברים עלינו, על כל עולמות החוויה, על כל ההשלכות של כל התוכנות, ולכן, כשאנו אומרים, 'הכול מתפרק וטוב שכך', ההתפרקות הזאת מאפשרת את החיבור לתחושת הנצח שעליה אפשר לסמוך, היא לא נעלמת לשום מקום, היא רק מתבטאת באינספור צורות מפני שהנצח חווה את עצמו דרך כל ההשתקפויות.
נוצר חיווט מחדש של המוח שלכן. נוצר חיווט מחדש של כל המוחות בכל העולמות. אומר הדבר, חיבור לאינספור תוכנות חשיבה. לאו דווקא במודע הכרתי כשמדובר במיפתח הזיכרון האנושי, אבל הוא בהחלט גדל וניתן להתחבר ליותר ערוצי תפישה, חשיבה, הבנה, נקודות מבט. אך בכל העולמות כל התוכנות מתפרקות מנשקן, אם אפשר לומר כך, זהו תהליך של חברות, חברות, תהליך של שוויון ערך.
אתן יכולות להבין מכאן שלא משנה כמה מיפתח הזיכרון בפליאדות גדול יותר ממיפתח הזיכרון האנושי, כמה מיפתח הזיכרון האוריאני או סיריאני גדול יותר ממיפתח הזיכרון האנושי, אין לזה שום משמעות מבחינת עליונות ונחיתות.
יש לזה משמעות אחת: 'גבול הוויה' שבתוכו דרך 'מיפתח זיכרון' X ניתן לחוות Y, נקודה. אלא מה? שמיפתח הזיכרון הספציפי הזה, מכיוון שנוצר חיווט אל אותו 'מיפתח זיכרון' בכל גלגולי הנשמה באותו עולם, נתפס כאמת בלבדית, או אפילו אם לא אמת בלבדית, נתפס (גם מלשון תפוס וגם מלשון נתפש מבחינת החשיבה), כאמת בלבדית, שמבחינתו כל האמיתות האחרות אינן נכונות, או שגויות או טיפשיות, ובעצם ביקום נוצרה מלחמה, כפי שאתם מכירים ב'כדור לימוד', של מי צודק ומי יותר חכם וכדומה.
נוצרו קבוצות שמנסות להשתלט על קבוצות אחרות כדי להכתיב את הדרך שלהן. לא בכדי נאמר, 'כמו בעליונים כך, בתחתונים', לא בכדי. כלומר, אותו מהלך בצורות שונות ופעמים אכזריות לאין שיעור מזו שאתם מכירים, ב'כדור לימוד', של ניסיון, להכתיב תפישה מסוימת או דרך מסוימת, כי 'זו האמת ואין בלתה'.
וזאת מכל מיני בחינות: לא רק מכל מיני בחינות של אגו, אלא גם ממקורות של פחד. כמו הרטיקולרים שאתם מכירים, אלה שלאורך שנים חוו את עצמם אך ורק דרך ההיגיון המנטלי, לא היו מחוברים לרגש, פעלו לפי חוקים מסוימים, לא הסתכלו ימינה ולא הסתכלו פנימה, וגם גרמו להידלדלות את הכוכב שלהם. אי אפשר היה לשכנע אותם, להסתכל ימינה ושמאלה, כמטאפורה, עד שהם לא הגיעו למצב של החלשות כזו שאילצה אותם מתוך הישרדות וקיום, לחפש שילובים או חיבורים אחרים שיחזירו להם חיים, כמו השילוב עם הגנים של, או עם התוכנה, יותר נכון, של 'כדור לימוד', כדי להשיב את עצמם למקום שמחזיר להם את השליטה בחייהם. זוהי דוגמה מאוד-מאוד-מאוד קטנה.
כלומר, מדובר בשינוי יקומי אדיר שהדעת האנושית אפילו לא יכולה ממש לתפוס אותו.
כולנו, כל אנשי המאסה הקריטית ביקום ובקיום, בחרנו להיפרד מאחיזה בתוכנות, בין שזו תוכנה שיש לנו עדיין השתקפות בה, ובין שאנחנו כבר ישות, חלקנו במצבים של ישות, קרי כבר מחוברים לכל התוכנות כאשליה, אך רבים עדיין שבויים בתוכנה כזאת או אחרת, וכל אנשי המאסה הקריטית בחרו להרפות אחיזה מ'זאת האמת ואין בלתה'.
כלומר, מדובר פה בתהליך יקומי אדיר שמפרק לחלוטין את כל התפישות ומביא אותן לכדי שורה תחתונה בתדר הידע והמודעות. החוויות לא נעלמות, רק הסיפורים נעלמים, אין בהם צורך יותר. נשארות השורות התחתונות של חוויה מנקודת מבט א', ב', ג', ד' וכיוצא באלה.
כלומר, כשמדובר בוועידה הבין-גלקטית, למשל, מדובר בניהול של הישות, של ישויות, כאלה שמסוגלות לחבר את כולם ביחד, מכיוון שמדובר בחיבור ל'אחדות הניגודים ההרמוניה השלמה', מתוך שוויון ערך. כלומר, במובן מסוים ניתן לומר שהם פועלים מתוך אינדיפרנטיות מוחלטת, ניטרליות מוחלטת. אלה כולן מילים לא מדויקות, אך מילים המנסות לתאר כיצד מי שמנווט את הוועידה הבין-גלקטית איננו שבוי באף תוכנה, אלא מצוי במודעות שכל התוכנות כולן, הן דרכים של הגשמת הנשמה את עצמה דרך אישיויות שונות בעולמות שונים. אף פן איננו אמת. כולם אשליה, הוא אמת בעיני המתבונן ברגע נתון של זמן. והכול 'אשליה לצורך'.
תלמדנה את המשפט הזה, 'אשליה לצורך'; אין הנשמה יכולה להגשים את הפוטנציאל שלה דרך חוויה, אלא דרך 'גבולות הוויה', דרך 'אשליה לצורך'. כלומר, כשאתם נולדים ל'כדור לימוד', אתם חייבים, (מלשון חיוב כמובן), להתחבר לתוכנה האנושית המתגלגלת, אחרת לא תוכלו למצות את מהותכם הנשמתית דרך ההשתקפות האנושית.
זה חייב להיתפס כאמת, זה חייב להיתפס כגבול כשבתוך הגבול הזה ישנה חוויה של אין גבול בתוך גבול נתון, אך יש גבול נתון, והגבול הנתון הופך להיות מושרש כך שבכל פעם שמתקיימת השתקפות אנושית, היא מתחברת לשורשים של התפישה האנושית.
כעת, במעבר החיים הנוכחי, כולנו נולדנו, (כל מי שעדיין משתקף בחלקים), כולנו נולדנו לתוך הפליאדות, לתוך אוריון, לתוך 'כדור לימוד' משתרשים באדמה שלו, בגבולות ההוויה האלה, ומגלים שהשורשים האלה הם אשלייתיים, הם כולם השתקפותיים, המשתקפים מן 'האין' לכל היקום ומאפשרים הגשמה דרך חוויה, של הבורא דרך הנבראים, בין שאלה פלנטות, כוכבים, מערכות שלמות, ובין שאלה אינדיבידואלים עצמאים כמונו.
אפשר לומר שהאשליה מתפוגגת, אלא מה? במקום שהיא משתמשת בכם אתם משתמשים בה, אתם נענים לה, אתם חווים את 'גבולות ההוויה' האנושיים לצורך העניין, אך מתוך ידיעה ברורה, שזוהי 'אשליה לצורך', ושבאתם להשלים את המעגל והשלמת המעגל קשורה בחיבור לעולמות רבים אחרים, הקשורים ל'גבולות הוויה' אחרים.
ואם נשוב לתחילת שיחתכם לגבי הפרעות בשינה, נאמר כך, המוח האנושי הופך להיות ער לאינספור חיווטים שהיו בתרדמת. אל כל המערך הפיזיולוגי מוזרמת אנרגיה שלעתים מקשה מאוד על הגוף הפיזי, על שיווי משקל, על איזון, על היכולת להיות
בו-זמנית בהרבה מאוד מקומות ויחד עם זאת, ב-100% נוכחות ברגע נתון של זמן.
כל אלה משפיעים על שינה, על שקט ושלווה, על חוויית שלווה רוחשת, כיוון שהכול מתעורר ובעצם יש צורך בפחות שעות שינה, אך עד שתהליך הוויסות מתארע, מלשון אירוע, עדיין התפישות הישנות מנהלות אתכן ויש צורך לגוף הפיזי בשינה. אך לא כמספר השעות שהיו קודם. בין שזה יותר שעות שינה, יותר שקט, יותר מנוחה, יותר מדיטציות ובין שפחות. זה מאוד מאוד אינדיבידואלי ומשתנה גם אצלכן; זה יכול להיות יום ככה ויום ככה ושבוע ככה ושבוע ככה מפני שנכנסת אנרגיה של שינוי שאתם חווים אותה בפועל. דבר לא נשאר כשהיה ובעצם, ההתעוררות של המוח, ההתעוררות של הגוף הפיזי, החיווט מחדש, יוצר תשתית, הבנה, תפישה, ראייה, התנהלות והתנהגות חדשה לגמרי.
דברים שהיו חשובים מפסיקים להיות חשובים, דברים ששאפתן אליהם לא מעניינים אתכן יותר, ציפיות באמת לכריות… נפתחת הבנה חדשה של מה באמת חשוב ומה באמת נשמתי וחייב לבוא לידי ממש.
ואנו אומרים, נשמתי חייב לבוא לידי ממש מפני שיש לכם תפקיד. לכל אחד ואחד מכם יש תפקיד. השינוי לא קורה במקרה, לא קורה מפני שמישהו ערבב את כל העלים בשלכת והם עפים לכל רוח.
הוא קורה משום בחירה לשנות, משום בחירה לחבר את כל התוכנות, את כל נקודות המבט.
בחירה לחיות כ'רבות פנים'.
בחירה לשוב לאמון מלא, מוחלט, במהותכן הנשמתית.
בחירה באמון שלא גורם לכן יותר לחשוב מה יהיה ואיך יהיה.
אמון שנמצא במצב של הישענות מוחלטת על האינטואיציות שלכן, תוך הקשבה לסובב. אמון, אמונה, ידיעה ברורה שמהותכן היא חלק מהנצח בתלבושת אנושית ובאתן להפיק את המיטב והמירב בכל רגע נתון של זמן דרך התלבושת. באתן להפסיק לבזבז זמן על עכבות, על פחד כישלון, פחד לעשות טעויות, כיוון שאין טעויות קיימות ביקום.
ישנן טעויות מבחינת תפישת עולם מסוימת בוודאי, כמו שיש 'טוב ורע' בתפישת עולם אנושית, אך אין טעויות. הפתיחות להיות בהקשבה ולהיענות למה שקורה, למה שמתרחש. חדשות לבקרים, כשבכל רגע נתון של זמן, כפי שאמרנו לכם פעמים רבות, אתן במאה אחוז של אותו הרגע, וזה כל הזמן משתנה.
כלומר, כל מה ששייך לסוגיות גרעיניות, לביקורת, לשיפוט, לפחדים, לכל מסקנות 'חור המנעול', הכול הופך להיות חסר משמעות עבורכן מתוך ידיעה ברורה שהוא עדיין בעל משמעות להרבה מאוד אנשים שלא עשו את התהליך, אך עבורכן זה חסר משמעות.
עוד דבר שמאשר החיווט של המוח ומאפשר יצירת מערך בריאות חדש, או שמא נאמר, מערך חדש של יחסי גומלין בין האיברים בגוף הפיזי, בין האנרגיה לבין החומר. כמעט אפשר לומר שחלה התבוללות. אין יותר הפרדה בין דחיסות לדלילות. הדחיסות והדלילות כל הזמן זורמות להן יחדיו, ומופיעות כפי שיש צורך ברגע נתון של זמן. אך אין הפרדה בין שמיים וארץ; השמיים הם בארץ והארץ היא בשמיים".