תקשור עזרה על תבניות אחיזה מנתבות דרך אל מול "תבניות אחיזה בכוח" המונעות מפחד. 24.4.25

עזרה מישויות ספיראלת האור:
"השלום והברכה, כאן עזרה. מבקשים אנו להוסיף מידע באשר לתבניות אחיזה ולהפריד בין כוונה, לאחיזה בכוח.
קרי, 'כוונה' פירושה בחירת תבניות מסוימות כדרך חיים, כהשקפה (דעה, אמונה וכו'), כעדשות צבע הצובעות את המציאות, על מנת לחוות את החיים דרך העדשה הספציפית, כמו למשל דרך חולשה, דרך פחד, דרך עוצמה כלכלית, דרך מעמד, דרך נכות (בין שזו נכות פיזית או רגשית וכו',…), אינספור תבניות אתגריות הנבחרות במכוון – זה פאן אחד.

הפאן השני, עליו את שואלת בעצם, הוא פאן 'תבניות אחיזה בכוח' שמקשות ואינן מאפשרות שינוי, והרי שינוי הוא חוק יקומי, ועל כן הוא פורץ בכוח (השינוי), דרך נסיבות פנימיות ו/או חיצוניות המאלצות אותו; כמחלה, כפיטורין, גירושין, זכיה בלוטו וכל מצב שמאלץ שינוי.

'תבניות אחיזה בכוח' מורות על אותם המקומות בהם נאחזים בני האדם מתוך צורך הישרדותי בסיסי. כל 'תבנית אחיזה בכוח' קשורה עם הישרדות וקיום, כאילו הוויתור על התבנית = מוות, ואכן שווה 'מוות' במובן של שינוי מוחלט, שהרי אי האחיזה מפוגגת את התבנית.

'תבניות אחיזה בכוח' מאפשרות חוויה של חריטת מעגל ומקצינות את תחושת הכליאה וחוסר האונים ברמה הגוררת אחריה תגובה על כל ארבעת הרבדים. אם כי, יכולה לבוא לידי ביטוי נראה לעין דרך הגוף, הרגש, השכל או הרוח. קרי, אחד מהארבעה יישא את 'דגל התקיעה, ההיאחזות', המייצג את שיא הדחיסות, שכן חווים אתם רמות דחיסות שונות בכדור הארץ.
ככל שתבנית יותר מוגנת ו/או מגנה על עצמה, כך נעשית דחוסה יותר ויותר כמו סלע. לכן גם מדובר בביטויים כ'חומה בצורה', או 'מסך ברזל', או 'אבן יצוקה', וכיוצא באלה, כתיאורים לעיקשות והיאחזות.

אפשר גם לומר, לתאר זאת בדרך נוספת: שתבניות אלה אינן מתערבבות בכלל; תבניות אלה משמרות את עצמיותן ועצמאותן מפחד אובדן, והתכלית שלהן מתמוססת. שהרי ברגע שתבניות אלה מתחילות להיסחף לתבניות אחרות ושונות, החומה הבצורה המקיפה אותן מדללת, דבר המתאר את התהליך בו אתם מצויים וחווים ככל בני האדם הנפתחים אל הרוח כמקור ההוויה. כלומר, מה שקורה הוא שבתהליך מתרפה האחיזה ואין לאותן התבניות את אותו המקום, אך כפי שאתם חווים בתקופה זו, (במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר 2023), היא חוויית אבסורד, המביאה להקצנה ומאלצת שינוי.

אכן, 'תבניות האחיזה בכוח' מצויות, עדיין הוות, עולות ומועצמות בתנאי איום או חירום.
ניתן לדמות את חוויית האבסורד הממוססת בסופו של דבר את ההיאחזות, לקילוף הדבק המחזיק ולהתפוררותו עקב כך. כלומר, תבניות ההיאחזות נתקלות במציאות בשל היותן נפרדות, ייחודיות, ואפילו יוצאות דופן, כמו עומדות בפני עצמן. כשהרלוונטיות שלהן מתקיימת בשל האחיזות.

העמידה היוצאת מן הכלל (תרתי משמע), של תבניות אלה 'מושכת אש', גורמת להן להתנגש במציאות ועקב כך לשחרר את הדבק האוחז אותן ולגרום לו להתפורר. קרי, לגרום לתבנית להפוך בלתי רלוונטית, אבסורדית עד כדי גיחוך, עד… שאתם תופסים הנהגה ומוותרים עליהן לחלוטין, עד כי אין בהן צורך יותר. אך על מנת שזה יקרה יש צורך בהשתקפותן במציאות הלכה למעשה.

התהליך יכול להיות ארוך ויכול להיות קצר כגודל האמון העצמי והנכונות להפרות ולשנות, שכן, הגורם הגדול או החזק ביותר לאחיזה הוא הפחד משינוי והפחד מפגיעה, דבר שכל כך בולט בעולמכם בתקופה זו.

כמו למשל 'פחד מאש גבוהה' כך אכנה החלטה שעליכם לשמור על עצמכם על אש קטנה מפני שזה יותר בטוח, שכן כך לא יגרם נזק לאיש. ראו מדיניות ההכלה של מדינתכם. דבר שיוצר מערך שלם של התנהגויות הנובעות מהפחד, המצרות את הביטוי האוטנטי המיטבי, המונעות שימת גבולות מאוזנים שאפשריים כשמרפים ממסקנות והטבעות עבר".

 

סגור לתגובות.