ישויות ספיראלת האור:
"כאן חבריך לספיראלה מכל העולמות, מרושתים יחדיו בהדהוד מרטיט ומעורר זרימה חופשית, המסוכרנת תדיר.
אתם חלק מהרשת המהדהדת המשותפת אם ניתן לומר כך. חושו את הרשת המהדהדת ואת היותכם חלק ממנה, במוח ובגוף ההשתקפותי ותרגישו אט, אט, חיבוק ממשי בגוף ובלב האנושי, כך מייעצים אנו לכולכם.
עדיין קיימת אצלכם ובאנוש המודע שלכם הפרדה בין הידע להפנמתו באנוש, הלכה למעשה. אפשרו להפרדה להתמוסס ותחוו את מה שאתם יודעים כבר מזמן, את הסנכרון בין רוח לחומר בין המוח האתרי למוח האנושי.
אכן, יש להרבות בתרגילי חיבור מודע ומעשי שכן חווים אנו שההפרדה מציקה ומונעת את הסנכרון המלא בין הנשמה להשתקפותה, סנכרון שכל כך נחוץ בפרט בתקופה זו היות ומאפשר יצירת תשתית חשיבה או תפישה חדשה ומשחררת מאחיזה בזו המוכרת, העתיקה.
אנחנו מבינים בעזרת השתקפותך האנושית והשתקפותם של אחרים, עד כמה נחוץ החיבור בפועל מבחינת האמון והביטחון הלכה למעשה.
נכון שהדמיית המוח האנושי כמואר והרשות לסנכרן בין המודעות האנושית למקומית הוא שלב הכרחי בשינוי, אך תוך כדי הסנכרון חלה התנגשות ממשית בין הישן לחדש. הדחף להרפיה מהרגלים עתיקי יומין, הדחף להרפיה מביטחון אשלייתי המבוסס על ניסיון ומסקנות עבר ועל הישענות על המוכר והידוע, הפחד שמא תאבד השליטה והעולם יתמוטט והכל יתפרק, קרי ההיאחזות בקבוע במקום במשתנה מרוב פחד מהלא ידוע, מסמלים את ההתנגשות אותה הזכרנו.
על כן ומכאן עליכם להיות ערים לה להתנגשות ובמודע להפסיק לשחק לידיה קרי, להרפות מהמוכר והידוע, מההרגלים מכל הבחינות, פיזית, רגשית, מנטאלית ורוחנית. לאמן את מוחכם בלא לדעת, ברשות לא לדעת, בהשתנות המתמדת.
ממש לפקס את תשומת לבכם למשתנה במכוון, כמו ילד סקרן התאב לגלות את העולם הסובב אותו ואינו לוקח בחשבון את שהיה, הוא לגמרי נוכח בהווה.
את שואלת דורית איך זה ניתן ובכן, זה ניתן כשאתם ממוקדים בתנועה ובתנודה, במשתנה, הגדל והצומח, מחוברים לנשימה המעגלית המתארעת מאליה כל העת, מחוברים להקשבה ללב להרגשת הידיעה, מתוך ידיעה ברורה שהתדר ההקשרי מעגלי יוצר סנכרון רלוונטי בין המיידעים אלה, (שלמוח המודע אין מושג על קיומם), אלה המבוססים על איסוף נתונים רלוונטיים כל רגע נתון בתנועה ותנודה מתמדת.
הפנו תשומת לבכם לתדר ההקשרי מעגלי ואפשרו לאמון להתאכסן בלבכם האנושי כהרגל חדש עליו ניתן להישען במאת האחוזים.
הבינו שאתם משנים מיקוד למשתנה, למתרחש, לסנכרונים המתהווים מעצם ההיות ויוצרים בכך תשתית ביטחון אמתי נצחי.
חוזרים לאמון מלא בעצמכם,
חוזרים לסמוך על עצמכם בקיום וביקום,
מודעים לנשמה המשתמשת בהשתקפותה על מנת להגשים עצמה ואחרים, מעצם המהות, מעצם מהותה.
משענת נצחית המתאפשרת מחיבור מודע למהות האור כל רגע כל הזמן״