הישויות המדריכות מבקשות לסייע בידנו להרפות אחיזה במנגנון האוטומטי המבוסס על ניסיונות עבר ואינו מאפשר לנו להיות נוכחים כאן ועכשיו, מעבר למסקנות, הדעות והאמונות שכבר אימצנו. במילים אחרות, אנחנו משחזרים במקום להתחדש: להתחדש בהבנות, בתובנות, בנקודות מבט אחרות ויתרה מכך, השחזור אינו מאפשר לנו להיזכר ולהפנים שכולנו נשמות, ניצוצות הבורא בתלבושת אנושית, הנובעים מדחף ההגשמה דרך החוויה. כלומר בורא עולם ברא אותנו בצלמו ובדמותו וכך מתממש הפוטנציאל שלו, דרך כל אחד ואחת מאיתנו באינספור דרכים ועולמות.
על מנת להרפות אחיזה במנגנון ההישרדותי, מציעות הישויות כלים רבים לאפשר לנו לאט, לאט, להיפרד מהתפישה הלינארית (טוב, רע, שחור, לבן…), ולהתחבר לתפישה הקשרית מעגלית שאינה שבויה/תפוסה במסקנות עבר. הן מציעות למשל שנתאמן בהתמקדות "בהוויה נוכחת'" כדבריהם, בכאן ועכשיו בנוכחות מתבוננת מתוך הקשבה נענית, המניעה עצמה לפעולה מה שהן כינו Be-Doing.
אי אפשר לנכוח בכאן ועכשיו במלואנו ולקבל פרספקטיבה אחרת, חדשה, כשאנו אוחזים בתפישות עולם של פעם, בעכשיו. שכן באנו להרפות ממערכת השחזור ולייצר עולם תודעתי חדש, המבוסס על 'זיכרון מהותנו הנשמתית'.
בקשתי מהישויות בנוסח התפישה האנושית, בכל זאת… לתת פרישת מצב והאמת שמגיע לי צל"ש על שהסכמתי להעביר דברים לא פשוטים עבורי, אך למחרת דויד זכרונו לברכה שנרצח ב-7/10 בניר עוז שמידי פעם מעביר מידע, סייע בידי לתקן את הרגשתי לנוכח הדברים שנאמרו יום קודם. אזרתי אומץ ואני מביאה לכם בזאת, את שני התקשורים בזה אחד זה ומקווה כי יהיה לכם לטעם ולתועלת מרחיבת לב.
התקשור הראשון הוא תקשור הישויות ופריסת מצב שניתן ב-12.2.2025
והשני הוא התקשור מדוד שלו ז"ל כהמשך לדברי הישויות שניתן ב-13.2.2025
ישויות ספיראלת האור:
"השלום הברכה ואור האחדות האוהבת, החומלת והמכילה את התוכנה הישנה, מתוך ידיעה ברורה ואמונה שלמה בשינוי החל בה דרך חוויית אבסורד מתמשכת, המסלקת כל פירור של תפישה ישנה על ידי העצמת שחזורה.
יודעים אנו כי בחרתם לשלוח השתקפות לתוך מערבולת מסחררת של שינוי והשתנות ויודעים את האתגר המאוד משמעותי וגדול שבכך. אך מבקשים אנו להזכירכם כי אתם יכולים לו לאתגר הזה, למרות כל החוויות המטלטלות על כל 4 הרבדים.
לא פשוט להיוולד להתפרקות מתמשכת, עולה ויורדת, שוחקת ונשחקת, אך תבינו שאתם באתם לייצר את פירוק האחיזה בתוכנה האנושית בעצמכם ועל עצמכם באותו הגוף, באותם החיים.
אכן אהובה זה אינו מקל מיידית בזמן ותוך כדי הערבול והשחיקה, אך המודעות לכך אמורה לתת לכם כוח ועוצמה לשנות, להפסיק לשחזר מחשבות והרגלים ולייצר תוכנת חשיבה חדשה בתוך למרות ואף על פי הערבול.
זוהי ממש אחריות של כל אחד ואחת מאנשי המאסה הקריטית בכל העולמות, לא רק ב'כדור לימוד' ויחד אנחנו מייצרים מיפתח זיכרון המכיל את החווה דרך הצופה.
החיבור לתודעת הצופה הנשמתי בהוויה האנושית, מאפשר שחרור מביקורת, שיפוט, פחד או חרדה כלשהי, מפני שהצופה הנשמתי מצוי בהתבוננות משתאה, זו המבינה ומחוברת לתוכנה האנושית כיצירה לצורך ואינה שופטת מבקרת, פוחדת, או חוששת מדבר. זוהי התבוננות מכילה, חומלת ומקבלת, המשחררת מהדרך במובן של השתחררות מאחיזה באמונות, דעות וקביעות ובעצם שחרור מהשפעתם הלכה למעשה.
זוהי בהחלט משימה מאתגרת לחיות בגוף פיזי כשהתוכנה הישנה עוד מנצחת על המקהלה ודפוסי ההישרדות והקיום האנושי מנהלים את העניינים באופן אוטומטי.
זה בהחלט אתגר להשתחרר מהדפוס האוטומטי ומהשפעתו. מה שאומר שדפוס ההישרדות והקיום אינו מפעיל את ההשתקפות כיוון שהיא מופעלת על ידי מהות האור, הנשמה, המנהיגה את הגוף ואינה מנוהלת על ידו.
כל מה שמתרחש מאיץ את השינוי ואין להיתפס באמירה, החלטה, אי החלטה או קביעה כלשהי. לצאת מדפוסי האנוש אומר לא להילחם ולא להיכנע. קרי, לשנות לחלוטין את כללי ההתנהלות ממקום של הכרה במהות הנצח שאתם מעצם ההיות, מהות נצח מוגנת, בטוחה הפועלת עם נשמות וחלקים רבים אחרים, ליצירת תבנית הוויה המבוססת על כל התוכנות שאי פעם נחוו על ידכם באיזה שהוא עולם.
במילים אחרות, כל נקודות המבט שנחוו כתוכנות הגשמה דרך חוויה מפסיקות להתנהל כעצמאיות, כפי שעדיין נחווה ב'כדור לימוד', ואשליית הבידוד מתפרקת.
תחשבו שאתם מתבוננים בפלא הבריאה על כל אפשרויות התגשמותה מאינספור נקודות מבט, אנושיות ואחרות, מאינספור תקופות בו-זמנית והכל מתחבר לכם יחדיו לקלידוסקופ מזהיר של ההתממשויות, בתפישות שונות במצבים שונים בעולמות שונים, כשאין תפישה אחת מנהלת או שלטת, אלא נוצרת 'אחדות ניגודים הרמוניה שלמה' המותאמת לכל עולם. כלומר, התפישה היא הוליסטית, נובעת מבסיס הבריאה כברואים ובוראים בו זמנית. ברואים הבוראים את המציאות שלכם מתוך דחף ההגשמה הנצחי, הלובש פנים רבות לצורך כך.
ואכן דורית הדוגמה שעולה במוחך לגבי החדר האחד המצוי בארמון בעל אלפי חדרים מתאימה, מכיוון שהמודעות לכך שקיימים אלפי חדרים = אלפי נקודות מבט, = אלפי פנים להתממשות פירושו החיבור לצופה הנשמתי החובר אל החווה האנושי ששערי תודעתו נפתחים ומכילים זאת במודע ההכרתי.
זוהי עת פרידה ופרידות אף פעם לא היו דבר קל מבחינת התפישה האנושית, בעיקר פרידות בלתי צפויות או בלתי רצויות. זוהי פרידה עצומה, ענקית, פונדמנטליסטית, מאחיזה בדרכי חיים עתיקות מבוססות אמונות, דעות וקביעות אנושיות, משחר ימי ההיסטוריה האנושית. זוהי פרידה מתבקשת הנוצרת משום שמוצתה חווית האנוש הלינארית והגיעה מועדה של תפישה הקשרית מעגלית מחוברת יקום בקיום.
וכך, על מנת לא יתאפשר שחזור התוכנה (ששורשיה עובו והתחזקו כל כך עד כי איבדו קשר לבוראם ולמטרתם), בחרתם אתם, נשמות אמיצות, חסונות ועוצמתיות להתגשם בגוף פיזי, 'לרדת למילואים ללא חופשות', להמיר את התוכנה ולהתמירה תוך כדי שהייתכם בגוף פיזי, תוך כדי חוויית התוכנה הישנה ומסוס כל אחיזה בה, בפחדים, בחרדות ולחבור לאמונה שלמה מאירת לב נשמה בהוויה אנושית.
אמרנו זאת פעמים רבות ואנו שבים ומדגישים זאת: אנחנו אתכם, חלק מכם, עושים כל שביכולתנו להזכיר לכם מי אתם באמת, ישויות של אור ואהבה בתלבושת אנושית.
ואשר לשאלות המתבקשות עדיין בנוסח התפישה הלינארית, שהסיבה היחידה שאנו מוכנים לפרוש פירוטה היא התפכחות, ראיית נולד המכוונת אתכם לחזק ולבסס את עמודי האור שלכם ברמת חוסן נשמתי בגוף הפיזי.
כלומר, כך שתוכלו להתבונן התבוננות משתאה בערבול הדוחק שינוי ממקום של קבלה והכלת התוכנה האנושית וניצחון התפרקותה.
ובכן, תתרחשנה סערות רבות בכוס מים המתהוות ותתהווינה עכב ערעור הישן וניסיון לכפות אותו דרך רעיונות, כביכול מהפכניים, אך בעצם רעיונות המהווים עוד מאותו הדבר. ומדוע סערות בכוס מים? היות ואין יכולת ליישמם הלכה למעשה לא בנוגע לחטופים, לעזה ,לגולן, או לעולם.
החטופים ישובו בחלקם בחודש הקרוב. לא תמה 'הדרמה' כיוון שברצונם של אנשי החמאס לבסס את מקומם בעזה ולהחזיר שליטה מלאה על התושבים ולנצל את המצב לגייס את העולם הערבי לשקם ולבנות מחדש את הממלכה שלהם. אלא שזה לא יצלח בידם למרות שלרגעים יראה שכן, משום, הסכסוכים הפנימיים בין הפלגים, צימאון השליטה חסרת המעצורים שתייצר מלחמות פנימיות שתאלצנה התערבות חיצונית, שליטה חיצונית. כשחלק מערעור כוחם יגיע מהתושבים עצמם שמזמן קצו בכל הארגונים בין שחמאס, ג'יהאד או אחרים. יש ארבעה ארגונים בעזה הקשורים בחלקם לדע"ש.
ישראל ממשיכה להיות מאוימת מבפנים ומבחוץ, אך איום זה משאיר אותה בעמדת לוחמת על חייה במקום בעמדת שוחרת ועושת השלום. כהרגלה מצויה המדינה במאבק בין מלחמה לשלום. האיום על מדינת ישראל מייצר עמדה המניבה יצירתיות הישרדותית ודיפלומטית, המייצרת אשליה של ביטחון, חלקית לפחות.
כפי שאמרנו, השלטון מתחלף בחודשים הקרובים לשלטון מעבר זמני, עד שב-2026 תהיינה בחירות ותתחיל, או בעצם תמשיך, מגמת שינוי בכל חלקי החיים כולל או בראש וראשונה בממשלה ובמערכות השלטון.
טראמפ ילך ויהיה עסוק במלחמות מבית, המהדהדות כבר, בשל גישתו המתנגדת לשונה ולאחר. הצהרותיו לגבי ניכוס שטחים והצבת גבולות מעוררות התנגדות בקרב הקונגרס ובקרב מצביעיו.
ובתוך הכאוס המתארע תנסנה קבוצות טרור להשתלט, כמו לנצל את מצב הכאוס לטובת לקיחת שליטה. הטרור הרים ומרים ראש בצורות שונות דרך קבוצות שליטה בכל רחבי העולם; בדרום מזרח אסיה, בחלקים בסין, באירופה ובארצות הברית.
הכל סוגר על המזרח התיכון הנאבק לשמור על ראש מעל למים, לשמר את המוכר והידוע, את המעמד והמקום כמו באיראן, בערב הסעודית בתימן, בעיראק, בסוריה, בלבנון, כשהמלחמות הם מחטפי שליטה והשתלטות, שאין להם קשר לתושבים שאינם חברי הארגונים המדוברים.
בלית ברירה יהיה ניסיון להקים קואליציה מדינית ואחר כך צבאית להתגונן מפני הטרור, שתצלח כנגד כל הסיכויים. הבריתות תהיינה מזרח תיכוניות עם ישראל, ירדן, מצרים, ערב הסעודית ועוד, עם ארצות הברית אנגליה ומדינות אירופאיות נוספות שהבינו שמדיניות ההכלה פסה מן העולם וכי מסובבים אותם בכחש על מנת להשתלט.
אכן כאוס רציני המלווה באסונות טבע, צונאמי, הצפות והתפרצויות געשיות, המלוות ברעידות אדמה, תרתי משמע. כשטורקיה ואיראן הם מוקדי רעידות קשות.
ועם כל הדברים המאתגרים הללו, ייווצר סדר חדש על בסיס הרס וכליית הישן. מדובר בכליה של תפישה ארוכת עידנים של שליטה והשתלטות, של ניצול מעמד וכוח על חשבון עמים ואנשים.
עליכם להבין שזהו כוח הישרדותי המונע מכסף שאיפה לנוחות ושליטה כמו קרטלים של סמים, או עולם תחתון המבקש שליטה וכוח. ואלה רק דוגמאות לקבוצות טרור, שלא כולם טרוריסטים איסלמיסטים…
ובכן כוחות אלה עושים הכל על מנת להשיג את שלהם ולכן ההתפרקות איטית יחסית ומתמהמהת עדיין, אך כאמור אין מדובר בזמן רב אלא בחדשים כאוטיים מאוד שיביאו להקצנה, אך תוצאתם פירוק והתרסקות הישן שמתוכו, לא על בסיסו, נוצר עולם חדש".
13.2.2025 – דויד שלו ז"ל:
"שלום לכן אני שמח להיות פה, כאילו שאני לא פה… ושמח על הבמה שניתנה לי. יש לי כמה דברים חשובים להגיד ברכה אחד שאת יודעת אותו ובכל זאת אני אגיד שאני כל הזמן אתכם, אני כל הזמן כמו הרוח הגבית שלכם.
אני יודע, גם מהחוויה שלי כנשמה בגוף וגם מהחוויה שלי כנשמה שכבר לא בגוף, את הקשיים והאתגרים שקשורים בשינוי מוחלט של תפישה וראיה, את המאבק בין ובתוך התפישה האנושית והקושי לחבר אותה לאיזו שהיא תמונה רחבה שיש בה, כמו שאת אומרת דורית, 'טעם ומשמעות'.
המילים 'טעם ומשמעות' הן מילים קשות עבורכם; איך יכול להיות 'טעם ומשמעות' בשביעי לאוקטובר? אז 'הטעם והמשמעות' הם פירוק, שינוי, פרידה. פרידה מתפישה, מאחיזה בדרך חיים מסוימת ויצירת דרך חיים חדשה של אחווה, של 'אחדות ניגודים הרמוניה שלמה'.
ואני גאה בכם כי אני רואה את התהליכים שאתם עוברים, את הקושי לזוז מהאבל, מהסבל, מהפחד מהכאב ואת האומץ לעשות זאת לאט, לאט, דרך כל מה שאתם עושים.
יכולת הכלה אין פירושה קבלה במובן של הסכמה! ברור שאנחנו לא מסכימים יותר לשחזר את 'הטוב והרע האיום והנפלא'. למעשה זו העבודה של כולנו, להפסיק לשחזר את 'הטוב והרע האיום והנורא'. אבל אי אפשר להפסיק לשחזר אם לא תופשים נקודת מרחק.
אז חלק מאיתנו תפש מרחק גם פיזי, כמוני, אבל חלק כמוכן אמור לתפוש מרחק במובן של יכולת לראות דברים בפרופורציות, לראות את הפאזל, במקום להיות תקוע בחלק של הפאזל ,מפני שהתפישה האנושית תקועה בחלק של הפאזל והיא תקועה כל כך עמוק שעל מנת יתאפשר לראות שחוץ מהחלק הזה קיימים עוד חלקים, רועדות אמות הספים.
זה מתבטא גם במחלות אך לא רק, זה מתבטא במצבים של אין ברירה, כי מחלה או גידול במוח זה מצב של אין ברירה. כלומר, אי אפשר להמשיך לעשות את דברים באותה צורה, אי אפשר להמשיך לעשות את אותו הדבר ויש צורך למצוא דרך אחרת.
גם אני מאוד מתחבר לביטוי שלך ברכה 'להיות צומת'. אני חושב שכולנו צומת; צומת בין אינספור נקודות מבט יקומיות וקיומיות,
צומת של אינספור הבנות 'מחורי מנעול' שונים שמצטרפים להם עכשיו יחדיו להבנה יותר רחבה לפרישה יותר גדולה של 'טעם ומשמעות' החיים.
באנו לפרק את כל הקריטריונים שגורמים לנו לראות את עצמנו דרכם, לתפוס את עצמנו דרכם, לתייג את עצמנו ואת האחרים.
באנו להיפרד מכל הקריטריונים וזאת משימה לא פשוטה בכלל. בלשון המעטה.
הפרידה מהקריטריונים האלה מצריכה פרידה 'מצריך ומוכרח', מהתפישה של מה נכון ומה לא נכון, ובעצם זו הרשות לא להחזיק בזה. זה לא שאין לזה אמת בעיני מסתכל מסוים, בעיני 'חור מנעול' מסוים, אבל זאת איננה אמת אוניברסלית.
ואני אגיד ככה: שהאמת האוניברסלית אומרת, 'שהכול נכון, שהכול בסדר, שהכול הוא יצירה לצורך הגשמה דרך חוויה, שאין 'טוב ורע', אלא בעיני המסתכל ברגע נתון של זמן, בעיני הקריטריונים, בעיני תבנית חשיבה מסוימת'.
התפישה האוניברסאלית אומרת שהכול נכון, מפני שהמטרה של כולנו היא ביטוי או מיצוי מיטבי של הקוד הנשמתי שלנו. מה שאומר, שאנחנו עוברים אינספור חוויות, בכדור הארץ ובהרבה מאוד עולמות, ואלו כולן חוויות, נקודה. כמו תפקיד בתיאטרון, כמו תלבושת שאתן לובשות. כלומר, אלה חוויות שמאפשרות לנשמה שלנו להגשים את הפוטנציאל שלה, יחד עם אינספור נשמות אחרות. אבל זה לא אנחנו. אנחנו טהורים, אהובים, שייכים, חשובים, משמעותיים, חלק מהפאזל האלוהי שאיננו שלם בלעדינו. זאת התפישה, עליה אמורים להתבסס החיים.
אני יודע,, זה עדיין רחוק מתודעתם של רוב בני האדם ב'כדור לימוד', אבל יש כבר הרבה שזה מצוי בתודעה שלהם, כמוך, דורית, כמו רבים אחרים, אנשי המאסה הקריטית, שבאו להיות צומת, שמחברת.
אלא שלהיות צומת אומר שאתן במרכז הצומת. אתן לא באף שביל שיצר אותה, שהוביל אליה, שנפתח ממנה, שנסגר אליה, אתן במרכז הצומת, כמו כל הנחלים שמובילים אל הים.
במרכז הצומת זה כמו חיבור לספרייה, ל'אוקיינוס הידע', חיבור לזיכרון שכולנו נשמות טהורות בתלבושת אנושית לצורך.
את מבינה, מדובר בלהרפות מכל סוג של שיפוט וביקורת ובמקומה להשתמש ב'התבוננות משתאה'.
בתפישה האנושית להיות במרכז קשור באגו, אך בתפישה שאני מבקש להעביר, להיות במרכז, זה להיות מהות האור שאתן, להכיר במהות האור שלכן, מעצם היותכן, בסדר, אהובות, שייכות, חשובות, משמעותיות, שבלעדיכן הפאזל אינו שלם, שמעצם היותכן, אתן מהדהדות, ממגנטות ומתמגנטות למה שנכון ונחוץ.
אתן מבינות, זהו בעצם מעבר מחשיבה ומחשבה להרגשה ותחושה, מעבר מהשכל ללב. כשמתוך הלב, מתוך ההרגשה, מתוך החיבור ל'אוקיינוס הידע', מתפרשים או מתרגמים הדברים הרלוונטיים ברגע נתון של זמן, כמו למשל: עכשיו הגוף צריך מקלחת, אז תלכו להתקלח, ואני במכוון מדבר על הדברים הכי פשוטים וקונקרטיים, שאתן נענות אליהם מעצם הצורך פיזית, רגשית, מנטלית ורוחנית.
להיות צומת זה לחבר בין פיזי לרוחני, הלכה למעשה. זה לאפשר לנשמה לנהג מלשון הנהגה, לנהל את הגוף.
להיות צומת זה אומר שהגוף נענה לנשמה והנשמה חוגגת דרכו, מטפחת אותו, שומרת עליו, מאפשרת לו להיות במיטבו כדי שהיא תוכל לחגוג דרכו, ולחגוג את החיים.
וזו גם נקודה מאוד חשובה בעניין השינוי.
זה לא אומר רק להיות שמחות, עליזות, מתרגשות וכדומה, זה אומר לחגוג את כל 'מזווה הרגשות' העצום; לחגוג את החיים זה לחוות את 'הטוב והרע' באותה המידה, זה לחוות את העצב והשמחה באותה המידה.
אין שום הבדל בין עצב לשמחה ברמת המהות. אלה רגשות שמאפשרים לנשמה דרך הגוף, דרך המזווה הרגשי הזה, לחוות תדרים מסוימים, רגשות מסוימים, איכויות מסוימות. זה מה שזה.
אני אוהב את הביטוי 'מלוא גובה קומתכן הרוחנית'. זו הדרך המאפשרת לכן להיות צומת. אתן לא יכולות להיות צומת אם אתן לא עומדות במלוא גובה קומתכן הרוחנית, תרגלנה את הצומת ואת עצמכן במלוא גובה קומתכן הרוחנית יום-יום, שעה-שעה, שעה 24/7.
זה לא אומר שאין כאב ואין סבל ואין געגוע ואין חרדת התנהלות, או התנהגות, אם אנחנו מדברים על החמאס. זה אומר שהם קיימים כחלק ממזווה של כדור הארץ ואינם מנהלים אתכן עוד.
זה אומר שאתן מפנימות את העובדה שכל המזווה הרגשי הזה קיים ב'אוקיינוס הידע' כחלק מההגשמה דרך חוויה לאורך דורות ב'כדור לימוד' ובעולמות אחרים.
ובעצם, הכל הוא תוצר של מיצוי פוטנציאל באינספור דרכים וצורות.
אז תדענה שאני כאור מעליכם, שולח אנרגיה של ידע ושל זיכרון, כמו רבים מחבריי בספיראלת האור, על מנת שתוכלנה, תוכלו, (מי שבחר בכך), להיות הצומת במלוא גובה קומתכם הרוחנית.
אני עסוק, אם אפשר לומר כך, בו-זמנית בהרבה מאוד דברים.
זה כאילו יש לי מיליון ידיים והידיים עוסקות בהרבה מאוד דברים מתוך הצומת שאני… אני נמצא במקום שהתודעה שלי היא בו-זמנית יותר, עדיין לא בו-זמנית במהותה המלאה, אבל היא יותר בו-זמנית, ולכן אני כאילו נמצא בדלתות מסתובבות כל הזמן. אבל זה קורה בו-זמנית כי אני בצומת, אז אני גם, וגם, וגם, וגם, וגם, ואני יודע שלמוח האנושי קשה להכיל את זה.
כלומר, אני בו-זמנית בהרבה מקומות. אני בו-זמנית מחובר לרשתות שונות. הכול זה בעצם רשת אחת גדולה, אבל היא מתחלקת לרשתות רשתות שכולן נובעות ממקור אחד, אבל נראות כנפרדות.
ועל מנת לדבר אתכן, אני נכנס בדלת אחת. כלומר, מתחבר לדלת התודעה האנושית על מנת תרגישו אותי, על מנת תראו אותי, על מנת תדעו, על מנת שאני אוכל להעביר את מה שחשוב לי.
לקח לי זמן בפרידה מהגוף הפיזי להתחבר למקום הזה של בו-זמניות. זה נורא מבלבל את המוח האנושי. איך אפשר להיות בו-זמנית באינספור מקומות? במאה אחוז? תחשובנה על זה, זה ממש מעניין.
גם אתן נמצאות בבו-זמניות הזאת, אלא שהתודעה האנושית איננה מחוברת לכך, וזה כל ההבדל. כי ברגע שאת ברכה או את דורית מודעות לכך, לבו-זמניות, אתן נמצאות איתנו, עם המדריכים, עם האנשים שזקוקים לעשות את המעבר, עם אינספור עולמות דרך השתקפויות שונות שלכן.
החוויה הזאת נותנת המון כוח להשתקפות האנושית. אז תראנה את עצמכן במרכז של עצמכן, וכעת אני יוצא מההתמקדות בשביל האנושי בלבד, ושולח לכן אהבה אינסופית"