בר-אל מישויות ספיראלת האור מסביר את דפוס היחסים עם העצמי והאחר ובסוף נותן דוגמה אישית שלי, הנוגעת בתמימות, שאני בוחרת להביא משום שנראה לי שתתאים גם לאחרים.
אחד הדברים שמאפיינים אותי מילדות זו תמימות לב מאוד גדולה. אני מאמינה אינסטינקטיבית, כתמימות של ילד: לבוא ממקום אינסטינקטיבי תמים, להגיד דברים ממקום תמים, לגעת ממקום תמים.
הרבה פעמים התמימות שלי גורמת לי לא להיות מחושבת מספיק על פי המצופה ובעצם לא לקחת בחשבון את חוקי העולם אליו נולדתי. למשל, כשהייתי בת שנה ורבע עמדתי בלול בגינת הבית והזמנתי הביתה כל מי שעבר ברחוב וכמובן בגרמנית, שפת אימי…
כשתלמידה שלי הייתה במצוקה כי היא איבדה את הבית שלה, הזמנתי אותה לגור אצלי עד שתתארגן. חברים ומשפחה הרימו גבה איך אני עושה דבר כזה, אני לא ממש מכירה אותה וכדומה… היא חיה אצלי שלושת רבעי שנה והייתה ממש בסדר גמור. מבחינת דפוסי העולם שלנו זה לא נחשב שיקול נכון, נחשב לפעמים טיפשי, מסוכן וכד' וכך לאט, לאט, חדלתי לסמוך ולבטוח בעצמי ובאינסטינקטים שלי. דבר שהשתנה עם החיבור לזיכרון שהיה בבחינת לא מודע למי אני באמת.
בר – אל מישויות ספיראלת האור:
"דפוס היחסים עם העצמי והאחר משתנה. לכן חשים אתם בלבול. דפוסים ישנים מורים-מבקשים, מקומם ודפוסים חדשים גם כן, כחלק מתהליך השינוי ובפרט בתקופה כאוטית זו, בה אתם נתונים.
כבר נאמר לא אחת לאורך השנים שבהם אנו מעבירים מידע, שכולנו בונים דפוסים חדשים כשברקע נתונה תשומת הלב למה שיאפשר ליחסים להיות מספקים גם במיפתח ראייה של כדור הארץ, עם השינוי.
לשם כך ירדתם, בין השאר, לחיים הנוכחיים. לשם כך עוברים וחווים אתם כעת בהוויה העכשווית, את כל דפוסי האנוש, בדיוק לשם כך, על מנת לשנות. אין אפשר לשנות תפישה וגישה בתיאוריה בלבד יש צורך במימושם.
אל תאבקו, כאב הוא תוצאה של מאבק. במקום זאת חפשו. דרכים מרפאות לחיות את החיים.
אתם כבר יודעים שתחושות שמחה וסיפוק אינם באמת תלויים רק בנסיבות חיצוניות וכי ניתן לחוות שובע וסיפוק ללא כל תלות וללא תחליפים.
אתם כבר יודעים שהרווחה האישית היא המוקד שכתוצאה ממנו מתאפשרת רווחה סביבתית מפני ש'אני' מהדהד ל'אנחנו', משום המגנוט וההתמגנטות.
אתם כבר יודעים את כוחו של ההדהוד ומודעים לו; להדהוד שלכם, של הסובב ההדהוד אליכם ובכלל. מודעות זו מהווה חלק משמעותי מהכלים לשינוי.
מנקודת מבטנו כל מה שקשור לנאמנות, למסירות, לייחד, להתחשבות מתרחש בעצמי ובאחר באותה המידה. מבחינתו יחסים פירושם יחסי גומלין, היענות ומענה לעצמנו ולסובב אותנו אינסטינקטיבית.
בכדור הארץ החוקים אינם באמת שונים, אך נתפשים אחרת דרך פריזמה של הישרדות. ברגע שיכולים אתם להרפות מההישרדות של האני האנושי ופשוט להיות נוכחים בכל רגע נתון, אתם יכולים לזרום בחופשיות משום שאינכם עוסקים בהישרדות של האגו. ההישרדות של האגו קשורה לכל הדפוסים האנושיים שאינם מקושרים לתחושת ערך מעצם ההיות, אלא מקושרים לתנאים חיצוניים שבהתקיימותם כביכול נותנים אישור ערך. אישור ערך מתבקש על כן, כל העת ויוצר תלות בכל מה שמעלה את הערך.
כשערככם נתון מעצם ההיות, אינו תלוי בגורמים חיצוניים, אינכם עסוקים בהישרדות האגו. לכן מדברים אנו על הפניית מבט פנימה אל מי שאתם, אל מה שאתם, אל הייחוד המופלא שלכם ושל האחר.
ייחוד הוא ייחוד, אינו סותר ייחוד אחר, או מתנגד לו, באמת.
זוהי אשליה אנושית שפג תוקפה.
לו תוכלו לראות זאת ייתמו ימי הכאב, התסכול, מה שיאפשר להמציא בנחת ובשמחה דפוסים חדשים המתאימים למימד התשיעי. דפוסים המקושרים עם ערך נתון, עם שוויון ערך.
במילים אחרות, זוהי עת להרפות מאשליית הישרדות האגו, קודם לכל שינוי. כיוון שהיפרדות זו היא שתביא ליצירת כלי התמודדות חדשים במקום לעשות עוד מאותו הדבר.
על מנת כך, רכזו את כל התכוונותכם בגילוי ערככם הנתון מעצם היותכם, שאינו תלוי באיש, בדבר, נתון מעצם היותכם בכל מקום ובכל זמן ומצב שתהוו.
לא בכדי אומרים אנו שוב ושוב, בדרכים שונות, לשים לב לעובדה; שרגשותיכם הם שלכם,
שהיצירתיות שלכם, שלכם,
שטוב ליבכם ויכולת ההיענות שלכם, שלכם,
שאומץ ליבכם שלכם,
שנאמנותכם שלכם, ועוד, ועוד, ועוד. זה אמור להוות מקור ההישענות.
מציאת הערך הנתון היא זו המאפשרת שחרור מאשליית הישרדות האגו. את מבינה, דורית, אין על מה להגן, אין על מה לשמור, ועל כן אפשר פשוט לזרום, להיות אתם בכל רגע נתון של זמן תוך שינוי וזרימה. אתם לא מבקשים דבר, לא מצפים לדבר משום שמיקוד תשומת הלב בהווה, ב'יש', במציאות הנחווית.
ציפיות יוצרות הסחה, הפרדה בין הווה לבין הוויה, בין מציאות שהייתה למציאות שהווה. הסחה זו אינה מאפשרת זרימת יחסי גומלין מלאה.
אחת מתכונותייך החזקות היא התמימות, האמון והאינסטינקט המאפשרים לך להיענות באופן מלא ללא מחשבה. במקום זאת פיתחת היענות לביקורת, אשם ושיפוט, כלפי עצמך והסובב, מפני שהתנהגותך ותפישתך אינם עולים בקנה אחד עם הסובבים אותך.
עלייך להבין שזו מתנתך לעולם. זה ייחודך המופלא המלמד אחרים לשוב למקור, כך מעצם היותך! ראי בתכונות אלה מתת נפלא שקיים בך מעצם ההיות והני ממנו הנאה מלאה.
אל תעסקי בהלימה עם הסובב. הרבה פעמים לא תהיה הלימה בתחילה, ואחר כך, לאחר זמן, כל אחד בקצב שלו יתחבר.
זו תמימות הנובעת מזיכרון ההיות, ממהות האור, עטורה בניסיון מצטבר והבנה אינסטינקטיבית של סיבה ומסובב מתובלת בתלי תלים של טוב לב אמיתי ונכונות לסייע.
תמימות המבחינה בין טפל ועיקר, בין אמת לאשליה.
מבקשים אנו שתתבונני במושג תמימות מחדש על מנת תוכלי לשנות נקודת מבטך לגביה ולהבין מהותה.
את מקשרת תמימות עם בורות, עם טיפשות, עם נאיביות, אך זה איננו נכון כלל וכלל. תמימות נובעת מטוהר בסיסי המשקף עצמו אל העולם. תמימות נובעת מחוכמת הלב הקוסמי. תמימות היא נשקו החזק ביותר של הלוחם הרוחני.
את המומה? אכן. ראי, כשאת זורמת עם תמימות הלב והידיעה, דבר אינו יכול להזיז אותך אל דפוסי אנוש שאין בהם שמץ של תמימות. ברגע שאת מדחיקה אותה, את מתמגנטת ישירות אל דפוסי הסבל והכאב.
תמימות מגנה מפני טשטוש ראייה ודרך. חשבי על כך, נדבר מאוחר יותר".