ישויות ספיראלת האור:
"אנו כאן מבקשים לומר לכם מספר דברים גם באופן כללי וגם באופן האישי. רבות מדובר בשינוי דרך ערוצים רבים ובצורות שונות. רבות ניתנים תרגילים, אך למעשה מבקשים אנו לשים פוקוס הפעם על הרחבת המודעות ההכרתית היוצרת זעזועים, או שמא נאמר סדקים, או פרצות אפילו, במודע, בתפישה המודעת, בדעות, באמונות, בקביעות.
לאורך כל השנים שאנו מעבירים מידע הוא נועד כדי להכשיר שדה קליטה גדול יותר ולסייע לכם להתחבר לזיכרון ההיות האישי שלכם, 'להשיב עטרה ליושנה', כפי שנאמר. ניתנו תרגילים ותקשורים ונתבקשתם, ועדיין אתם מתבקשים, להתאמן בשימוש בתפישה האחרת, בחיבור הדברים אל ההוויה האנושית, אל הקרקע, כדי שיוכלו לצמוח.
אך הפעם מבקשים אנו להוסיף עוד נדבך ולומר שכל האימונים המודעים והבלתי מודעים שלכם, (כיוון שהרבה מאוד מהאימונים לפתיחת הזיכרון האנושי והשימוש בכלי הרוח, נעשים כשאתם ישנים), הרבה מאוד מתת המודע לאט, לאט מטפס למודע, לא בהכרח במודע…
ובכן מעבר לכל התהליך שאתם מייצרים עלי אדמות, אתם ועוד כמוכם בכדור הארץ ובמקומות אחרים ביקום, כיוון שמדובר על ההפרדה הנפרדת מעצמה, מיד נרחיב. ובכן, מעבר למודעות האישית ולאימון האישי איך נאמר, נפתחים השמים אל מעבר לזמן ומקום, בזמן ומקום.
זה התפקיד, אפרופו ההפרדה הנפרדת מעצמה, של החלקים הרוחניים שלכם, או החלקים ההשתקפותיים שלכם המצויים במקומות אחרים, לא רק בכדור ארץ, אלא בכדור ארץ שונה, או כדורים ארציים שונים, ארציים במובן של ההתגשמות ברחבי היקום.
כלומר במילים אחרות, אתם מגויסים כמהות נשמתית לשינוי התודעתי ולהפרדה שנפרדת מעצמה, בדיוק כמו קבוצות רבות ברחבי היקום, המשדרות לקיום. שהרי לכולנו יש אינטרס משותף אחד של הגשמה דרך חוויה אחד דרך ובעזרת השני.
אמנם המודעות האנושית עדיין אינה תופסת את מרחב יחסי הגומלין הטלפתי, נקרא לזה כך, שמתקיים מאיליו ביניכם לבין כל החלקים שלכם לבין המהות שלכם ובין המהות שלכם, לבין המהות שלכם לכל המהויות האחרות.
לא בכדי ניתן מידע על 'קבוצת תפקיד' (אנו מייעצים לכם לשוב ולהיזכר), כיוון שההשפעה או השתמשנו בביטוי השמים נפתחים, כיוון שההשפעה של כל החלקים האחרים שלכם ושל נשמות שאינן מצויות בתלבושת אנושית, היא רב רובדית רב כיוונית, רוחבית, לעומק, לגובה, כמטאפורה. קרי השפעה של הרבה מאוד נשמות שכולן ממוקדות בשינוי התודעתי, או שמא נאמר בהסרת מסכי העיוורון, בפתיחת מסכי ראיה הולכם וגדלים.
לכולכם נפתחו כבר מסכי ראיה, יש לכם יכולת לקלוט לראות מעבר לזמן ומקום בזמן ומקום. אך עדיין, בהוויה האנושית בכלל, השליטה היא של הגבולות, או שמא נאמר של 'גבולות ההוויה' של התוכנה האנושית הישנה הפועלת עדיין כאוטומט; אצל רוב בני האדם ב'כדור לימוד' ישנה תגובה אוטומטית, עדיין הפחד מנהג ומוביל ומעטים הם אלה שרואים את הפחד כאלמנט, מרכיב, אנושי יצירתי, לצורך הגשמה דרך חוויה, לצורך מימוש הפוטנציאל. בדיוק כמו גם גבריות ונשיות, עליונות ונחיתות ו'טוב ורע', שבילי חוויה לצורך.
מעטים הם אלה שהפנימו שאלה כלים, דרכים, ותו לאו ומה שנטבע בנצח, הוא הניסיון המצטבר של ההליכה בדרכים האלה, אך לא הדרך עצמה.
לדרך עצמה יש משמעות על מנת שהפוטנציאל הנצחי יבוא לידי ממש. כך כל הגלקסיות, כך כל מערכות השמש, כך כל פרט מן ה'אין' עד לרגע זה. ואנו משתמשים בשפה האנושית משום שהכול בעצם קורה בו זמנית ולכן השתמשנו בביטוי 'לרגע זה' מפני שכך זה עדיין עבורכם, התפישה איננה תפישה בו זמנית במודע, אך היא כבר קיימת, לפעמים אפילו קופצת אל המודע.
הדבר הכי קבוע ביקום ובקיום הוא השינוי, דבר לא נשאר באמת לאורך זמן, גם התבנית הכי יצוקה מתפוררת ומתפרקת עם חלופות העיתים. שלא לדבר על בחירה מראש, לאפשר לתוכנה הישנה להיות חלק מ'אוקיאנוס הידע', להפסיק לאפשר לה לעמוד בפני עצמה כאיזו שהיא אמת. קרי, הניסיון המצטבר שלכם יותר ויותר מתאחד, מתחבר, בלי קשר לזמן ומקום בו זמנית; הזיכרון גדל, יכולת השימוש בזיכרון גדלה, האופציות גדלות, תחושת הביטחון גדלה, האינטואיציה גדלה, יכולת השימוש בדמיון גדלה, תחושת השייכות, תחושת היציבות מעצם ההיות, כל אלה הולכים וגדלים, כך שהאינדיבידואל מתחבר לעצמו ומתוכו לכלל הסובב אותו.
אם נאמר זאת במילים שדורית אוהבת להשתמש בהן: האינטרס החברתי גדל. התוכנה האנושית, אם כי היא בהחלט מייצרת תבניות חברתיות, גבולות הוויה בצורת כתות דתות וכיוצא באלה, למעשה כל הגבולות האלה הם בסך הכול מיועדים למימוש ולגילוי האינדיבידואל את עצמו, דרכם.
כשאנו מדבירם על הגבלה של זיכרון, או על השכחה שנוצרה במכוון, הכוונה היא כאמור, שאותם 'גבולות הוויה' מאפשרים לאינדיבידואל לחוות את עצמו דרכם ולגלות את עצמו בתוכם.
הפעם, השינוי הוא בכך שהמודעות יוצרת חיבור לכלל, לנצח.
המודעות יוצרת/מאפשרת, את הזיכרון שהכול מחובר להכול, הכול משפיע על הכול, הכל מהדהד להכול. אין הסתרה באמת קיימת, בוודאי לא לאורך זמן.
כל מה שיש לו צורך להדהד ולהתחבר, מהדהד ומתחבר, לא משנה כמה קבוצה מסוימת, או אדם מסוים, מנסה להתחמק מהשינוי ולהחזיק במה שהם מכירים ביודעין ומדובר על כל שטחי החיים על כל המקצועות. לכן אנו משתמשים הרבה פעמים בביטוי משיכת השטיח מתחת לרגלי התוכנה הישנה; אין לה רגליים היא פתאום תלושה, מחפשת אחיזה….
אז השינוי משפיע על כולם, אך אלה שבחרו לעשות זאת במודע, הם הצינורות המשפיעים ביותר, אתם בתוכם כמובן, אלה אנשי המאסה הקריטית. כיוון שאתם בחרתם לעבור תהליך מאוד אתגרי בתוך עולם שעדיין כולו שבוי בתוכנה הישנה ובצורת חשיבה מסוימת, בחרתם להכיר, שזו הצגה אחת, יש הרבה הצגות, גם ב'כדור לימוד', כדור של ארץ.
השתמשנו בביטוי משום האשליה שהכול כמו מתובנת, עומד במקום, כשאתם כבר מבינים שהיום זה אפילו מצחיק לומר.
ובכן, השטיח נמשך מתחת לתוכנה הישנה ואתם בחרתם באומץ רב לפתוח את הערוצים שלכם להבנה שכדור הארץ הוא כוכב בתוך מערכת שמש שנעה, שהיא השתקפות של עוד מערכת שמש ושל עוד מערכת שמש ושהכול נועד להגשמה דרך חוויה ושהכול מתארע מלשון אירוע, בו זמנית".
