לפני שאביא את דברי הישויות על חשיבות ההכרה במהותנו המקורית, כלומר בנשמה שאנו, ברצוני להתייחס לאמירה שלהם לגבי "מהות אמון":
הכוונה בדברי הישויות שאמון בעצמנו, מעצם היותנו חלק מהבורא, אמון בבורא ובכל שאר הנשמות, הוא הוויה בסיסית המובנית לתוכנו, מעצם היותנו ניצוצות הבורא.
אלא מה… בנברא, כלומר בדרך ההגשמה של הנשמות את עצמן, אנחנו נולדים על מנת לממש את הקוד הנשמתי, לעולמות חוויה שונים, בהם יש תוכנות הפעלה מסוימות, על פיהן אנחנו מסיקים מסקנות על עצמנו, העולם והחיים. מסקנות שלעיתים קרובות, רחוקות לחלוטין מהזיכרון של מקורנו כנשמות נצחיות טהורות, שייכות ואהובות מעצם היותנו, שדבר אינו יכול לפגוע בנו, הכול לטובתנו העליונה והמידית, אנו חלק מהכלל והכלל חלק מאתנו, משרתים ומקבלים שרות מעצם היותנו שהרי המטרה היא הגשמה דרך חוויה עם ועזרת כל הנברא, אנחנו חלק מהפאזל האלוהי.
בשל תפישת עולמנו וחוויית החיים בתלבושת אנוש, החלפנו את הגוף/התלבושת, בנשמה. כלומר שכחנו שהגוף הוא כלי, שאיננו נצחי, שהנשמה מפיחה בו חיים לזמן מסוים, בעולם מסוים.
כלי להגשמה דרך חוויה, כשרוב העולם מתנהל על פי תפישות הגוף.
במילים אחרות, איבדנו את תחושת הביטחון מעצם היותנו ופיתחנו מסקנות, דעות ואמונות על פי המסקנות שהסקנו כתוצאה מחוויות חיים מסוימות, מסקנות, פחדים, חרדות, תלות ערך ועוד, ועוד……
עוד אומרות הישויות שמיצינו את הכלי הארצי במובן של חוויות עולם לינארי של קוטביות והפרדה: "טוב רע, גבר, אישה, עליון, נחות" וכיוצא באלה, וכי כל מה שאנחנו עוברים בכלל ובתקופה זו בפרט, מעלה את כל המסקנות (מה שהם מכנים שכבות של אמונות ודעות שעליהם אנו נשענים), "הטובות והרעות" על מנת נגלה שהדרך הזו כבר מוצתה והגיע הזמן לחפש דרך חדשה המבוססת על אמון מעצם היותנו, במקום אמון שנוצר כתוצאה מתנאים חיצוניים, מעמד, עמדה, הצלחה, מראה וכיוצא באלה.
ישויות ספיראלת האור:
"שלום לך אהובה כאן קבוצת הישויות האישיות בחיבור ליקומיות מבקשים לומר שהחיבור האישי אליך אחותנו וחלק מאתנו ולכל האחים והאחיות שבחרו לפרוץ את התוכנה האנושית, שהפכה 'לכלא' שקירותיו התעבו עד כי אור יום לא חודר אליו כמעט.
כולנו, כל הישויות המדריכות, מצויים בחיבור מודע ומחבק לתת לכם 'כוח עילוי' ליצירת מרחב פתוח הממוסס את 'קירות הכלא'.
לשאלתך, הכוונה בביטוי 'כוח העילוי' היא לחיבור ל'מהות האור' שאתם, כשאנחנו מזכירים לכם זאת ומעוררים את זיכרון היותכם נשמה המשתמשת בגוף פיזי לצורך הגשמה דרך חוויה.
החיבור לכוח זה הוא חיבור לביטחון, לאמון ולחוסן מעצם ההיות.
כן יקרה ואהובה, את חלק מאלה שבחרו להילחם במלא העצמה בשחרור והשתחררות מאותו 'כלא' על ידי חיבור ל'אור הידיעה' המבצבץ מבין קירות 'הכלא' עוד ועוד.
בעזרתך ובזכות כל הבוחרים בהארת הידע הנשמתי דרך ההשתקפות האנושית, מתאפשר השינוי.
כבר דברנו לא אחת על 'כוח העילוי', אך הפעם ברצוננו להדגיש את המגע האישי הנובע מהחיבור אלינו, שהוא למעשה חיבור לקוד הנשמתי שלך ושל כולנו; ביחד ולחוד, בו זמנית.
אכן, מדובר בחיבור ל'מהות אמון' תוך שאתם מחוברים לתודעה האנושית. כל מה שנחוץ הוא, שהתודעה האנושית תכיר במודע:
* בהיותה המצאה לצורך הגשמה.
* יצירה לצורך מימוש והשלמת מעגל.
* יצירה לצורך שלום עם כל היצירות שאי פעם נוצרו, או נכון יותר, מצויות בפוטנציאל ההגשמה האישי והקולקטיבי (כל הגלגולים).
נחוץ לנו שתתחברו לאמון בהכרה המודעת על מנת 'כוח העילוי' הנשמתי ימלא את ההשתקפות הנוכחית בביטחון, באומץ ובזרימה אוטנטית בהוויה נוכחת.
נחוץ לנו שתתחברו לאמון מעצם ההיות על מנת יתאפשר החיבור המודע ל'חדר המראות' האישי והקולקטיבי".
בביטוי "חדר המראות" הכוונה למטאפורה המתארת את כל הגלגולים שלנו, כשכל מראה מסמלת גלגול אחר.
עברה במוחי שאלה האם ניתן לראות כך את שאקרה 11 המסמלת את כל קבוצות הנשמות וכל נשמה על כל גלגוליה כרשת אחת. שאקרה שמסומלת גם כ"נשמת אם" כלומר חלק מ"אנרגיית האם"/בורא עולם, החווה עצמו דרך נקודות מבט רבות, בו-זמנית.
* בכל פעם שהישויות אומרות אכן, מסמל הדבר שהן קראו את שאלתי האילמת ועונים לי עליה.
ישויות ספיראלת האור:
"אכן, כן, 'נשמת האם' שכולנו חלק ממנה ועל כן, 'חדר מראות' אישי וקולקטיבי. המשימה שלכם היא לבטוח במלא מבלי לאפשר לסימני השאלה של תוכנת האנוש לבלבל אתכם.
אתם בחרתם בבחירה עוצמתית ומורכבת, לגייס הלכה למעשה, בפועל, את כל כישורי הבריאה והיצירה, האהבה החובקת במובן של יחסי גומלין הולמים ומסונכרנים בינכם לבין עצמכם, לבין הסובב.
בחרתם להשתמש בשלל כישורי הגלגולים האנושיים והנשמתים, על מנת לייצר מרחב חדש ולמוסס אחיזה ב'כלא' התפישה האנושית כאמת יקומית ולסייע לאחרים לעשות אותו הדבר.
וכיצד תעשו זאת ללא ביטחון במהות אמון; אמון בעצמכם, בישויות המדריכות, ב'נשמת האם', ב'אנרגיית האם'…. נשמח להרחיב״.