בתקשור הבא מדברות הישויות המדריכות דרך שאלות של תלמידות בקבוצת נשים, לגבי הפער בין רצונן לזוגיות למה שמתרחש הלכה למעשה, קרי, חלום זוגיות שאינו מתממש. שאלות לגבי ביקורת עצמית המעכבת את הרשות להיות "אני" ובכלל "מי אני" ומה ניתן לעשות על מנת להשתחרר ממה שמעכב אותנו להיות הגרסה הכי טובה של עצמנו.
ישויות ספיראלת האור:
כשנשמה נולדת אל הגוף הפיזי, היא בדרך כלל שוכחת את מהותה. 'האישיות משתלטת על האופי'. באופי הכוונה לקוד הנשמתי, אופי הנשמה, ובאישיות – להשתקפות, לדמות, לתלבושת, שמשרתת אותה להגשמה דרך חוויה.
כלומר, אתן שופטות, מבקרות את עצמכן ואת האחרים דרך משקפיים מסוימים. משקפיים שמכילים דעות, אמונות, קביעות, שצובעים את העולם. כך שמי שמתנהל על פי המשקפיים האלה 'בסדר', ומי שלא 'לא', כולל אתן עצמכן.
כל תכונה שבאה לידי התנגשות עם הסובב וגרמה לכן סבל לאורך מעברי החיים, נדחקה לקרן זווית כ'לא טובה' בלשון המעטה. כמו למשל, הצורך והרצון לנוע, לנוע, לנוע. כמו למשל, הסקרנות שגרמה לפעמים בגלגולים אחרים להתפזר ולאבד את המיקוד וכתוצאה מכך התקשחה הרשות לנוע.
התוצאה אינה רק הגבלת התנועה אלא שאינכן מתייחסות לאובדן המיקוד ולשימת לב למיקוד, אלא לעצם התכונה כ'לא טובה'. ואלו רק דוגמאות על מנת תבינה כיצד קצצתן את כנפי היכולות שלכן, ורק מה שניבט דרך משקפי הדעות, האמונות והקביעות, הפך לרלוונטי. זו תכונה אנושית מאוד נפוצה.
במעבר החיים הנוכחי, שהוא מעבר של השלמת מעגל ושל חיבור בין פנים וחוץ, בין חומר לרוח, בין גבריות לנשיות וכיוצא באלה, מבקשות אתן לשוב ולגלות את התכונות האמתיות שלכן על מנת תוכלנה לוותר על הדעות, האמונות והקביעות, שמסתירות אותן מעיני עצמכן, על מנת תוכלנה להפסיק לחלוטין להתנדנד, לחשוש ובמקום זאת לסמוך, להשיב אמון.
חלק מצבירת כעסים פנימית נובעת מסגירה, לפעמים על מנעול ובריח ולא אחד, של רצונות, צרכים, תכונות, כי 'זה לא יפה, כי זה לא טוב, כי לא יאהבו אותי, כי לא יקבלו אותי, כי מה יגידו'… והרשימה ארוכה. בשורה התחתונה, מדובר במתן רשות שלכן להיות מה שאתן, לגלות מה שאתן עם כל 'הטוב' וכל 'הרע' כך שתוכלנה לוותר על המשקפיים שמגבילות את שדה הראייה שלכן".
כאן נכנסה תלמידה בשאלה לגבי החלום שלה על זוגיות שאינו מתגשם, שאלה שלטעמי מתאימה להרבה מאיתנו ולכן הבאתי אותה.
ישויות ספיראלת האור:
שואלת את לגבי החלום שיש לך הנוגע להדדיות ושיתוף שמיוצג על ידי הישויות המדריכות, או מתעורר בעקבות הקשר עמם והגעגוע לקשר דומה.
החלום שלך נושק בדיוק לאותם הדברים שנאמרו קודם לכן; דעות, אמונות וקביעות על מה זו זוגיות… מה פירושו להיות בן זוג מוצלח, בת זוג מוצלחת… מה זו אהבה וכיצד יודעים שאוהבים ואוהבים אותך… ואלו רק מעט מן הדוגמאות.
אינך יכולה לתאר לעצמך איזה פרטים ופרטי פרטים מצויים בתסריט שלך, מחזה מושלם. אין לנו כל שיפוט או כל ביקורת, ובוודאי לא סייג של 'טוב ורע' לגבי החלום הזה. הוא פשוט מגביל מפני שכל מה שאיננו בדיוק מתנהל על פי הקריטריונים החלומיים האלה, על פי 'המחזה' הדמיוני, איננו נחשב זוגיות, איננו נחשב אהבה, להפך נחשב כנגדך וכיוצא באלה. שוב, דבר האופייני להרבה מבני האדם.
כלומר, אינכן בעצם יכולות להיפתח להתנהגויות והתנהלויות של בני אדם בכל מה שקשור ליחסים, אלא אם כן הם מתנהלים על פי 'הספר שלכן'. דבר זה מצמצם את יכולת הקבלה שלכן את עצמכן, מפני שאתן לא תמיד עומדות בקריטריונים של החלום שלכן.
אף אחד לא יכול לעמוד בקריטריונים של החלום. אלה קריטריונים פרפקטים שאינם מותאמים לחיים בכדור הארץ כלל וכלל.
אנו מייעצים לכן לכתוב. לשבת עם עצמכן בשקט באין מפריע, והדגש הוא באין מפריע, לא פלאפון, לא טלפון, לא רצון ולא כמיהה, ולמקד את תשומת ליבכן במחזה הזה, שיש לכן לעיני הרוח לגבי זוגיות או כל כמיהה אחרת להיות משהו, מישהי ולכתוב אותו.
תאפשרנה לעצמכן לכתוב את חלום הזוגיות והאהבה, או כל חלום אחר לכל פרטי הפרטים מבלי לדלג על שום תחושה והרגשה, לכתוב הכל.
דענה כי חלק מהכתיבה תזרום, תהייה אוטומטית, חלק מהכתיבה 'תצלע'. התגברנה על ה'צליעה', המשכנה לזרום עם תרגום התחושות למילים. אל תנתחנה, אל תנסחנה, אל תחשובנה, אל תעצורנה. כתובנה שישה, עשרה, עשרים עמודים בלי להפסיק, מינימום שישה, ותוכלנה לגלות את מכלול הדעות, האמונות והקביעות שמנהלות את חייכן במקום שאתן תנהלנה אותם.
עצה חשובה נוספת: שמנה לב שכל מה שאתן קולטות לא בהכרח מתקשר אליכן כפי שנקלט, באופן ישיר. ברגע שאתן מחפשות, תוך כדי כתיבה, את הקשר הישיר אליכן, אתן שוב סוגרות את המחזה. כשאינכן מחפשות את הקשר הישיר אליכן, תבואנה אינסוף תובנות שקשורות אליכן גם כן כמובן, הפוך על הפוך, זו עצה אחת.
עצה נוספת נוגעת ברעיון ההנעה. המחזות, הכמיהות, הרצונות, החלומות, אנו קוראים להם כרגע 'המחזות', מגבילים את התנועה, או מתנהלים בהתאם לתסריט.
כוח ההנעה והחיוניות דוחף אל מעבר לתסריט, לכתוב תסריטים חדשים. וזה בדיוק מה שאנו מציעים לכן – לכתוב תסריטים חדשים.
הישויות המדריכות תפקידן לעורר חיוניות וחיות, וידע קדום. הן מניעות את הנשמה לגלות מעבר לתסריטים".