הישויות המדריכות עוזרות לנו לשים דברים בפרופורציות. למשל המושג צניעות כפי שמתפרש בעולמנו, על מנת נרחיב את בסיס הנתונים שלנו לאפשרויות נוספות.
הן מכוונות אותנו ללמוד לסמוך על ההוויה מתוך ידיעה הולכת ומתחזקת שמה שנכון לקרות אכן קורה, שהידע הטמון מתחבר, ואנחנו רק צריכים לאפשר לו להתגלות ולהרפות מציפייה לתוצאה מסוימת.
להתאמן לסמוך על המציאות ועל החיים יותר ויותר, על הנכונות לטעום ולהתנסות בלי חשבון, מתוך סקרנות וידיעה שמה שאנחנו נמשכים אליו נכון, ואנחנו מוכנים להמשיך מבלי לדעת לאן בתחום הרוחני. הם אומרים שאנחנו לא ערים לטרנספורמציה משום שהיא מתחוללת כבר שנים רבות.
ישויות ספיראלת האור:
"צניעות הוא מושג מאוד טריקי בעולמכם, ומדוע?
היות ו- א. הוא תלוי זמן ומקום.
ב. מהווה כלי יוצא מהכלל לדתות, לרגשות אשם ולתבנית תרבותית ""נעלה"" שיש להחרות אחריה, ואלו מעט מהשימושים בצניעות.
נאמר לך למה אנו קוראים צניעות: ליכולת להוות, הלכה למעשה, את העובדה שכל אחד מאיתנו נשמה ברואת 'אנרגיית אם', כמו כל אחת אחרת, שמגיע לה הכל בגדול כפי שמגיע לכל אחת מהנשמות, לא טיפה יותר ולא טיפה פחות!
צניעות היא תוצר של אהבה אוניברסאלית חובקת כל, של יחסי גומלין זורמים בין הכול לכול בתנועה מתמדת. שהרי מתקיימת תנועה ותנודה (הדהוד), מתמדת; השתנות מתמדת, מפגשים מתמידים, התחדשות מתמדת שאין בה מקום לאחיזה, להחזקה, לתפיסה.
קרי, מעצם ההיות מתקיימים יחסי הגומלין מתארעת זרימה, העברה, מן ה'אין' לכל ובכל יצור נברא, הממלאת כל יציר נברא.
אין צורך לאחוז בדבר, אין צורך לתפוס בדבר, אלא למלא ולהתמלא תוך כדי השתנות וזרימה בלתי פוסקת. חישבו על כך! אפרופו יצירת בסיס נתונים חדש הלכה למעשה.
דמו מצב של יחסי גומלין, של היענות מתמדת. שוו צורה עם הוויה זו יום, יום ותפנימו מהות צניעות.
זוהי רמה מאוד גבוהה מבחינת כדור הארץ שמעטים מאוד באמת בהשגה שלה כרגע, משום שעצם דברינו מתקשרים עם דעות ואמונות הנובעות מהעדר זיכרון בהשתנות כמהות בסיסית ועל כן מתייחסת כחוסר רצינות וחוסר אחריות, להשתנות מתמדת; כי מה זאת אומרת יחסי גומלין בתנועה מתמדת, שנפרדים ונפגשים כל העת? זה הרי מערער את כל תפיסת האנוש המקובלת המצדדת בשחזור אותה התבנית שוב ושוב, ושוב.
ומדוע מדברים אנו על כל זאת? מפני שזוהי מהות השינוי בכלל, ושאת עוברת בפרט.
התרחבות נקודת המבט, בהכרח גוררת אחריה שינוי מהותי בחיים. אין, למשל, צורך לזכור דבר, שכן ישנם יחסי גומלין מתמידים בין הכול לכול. כל מה שנחוץ הוא לאפשר לתודעה הערה לקלוט. קרי, כל מה שנחוץ זאת הקשבה אמיתית ונכונות אינסטינקטיבית לזרום עם מה שנאמר-הועבר-נקלט.
אכן, לא צריך לדעת דבר מראש, אלא להוות, לחיות בהווה מלא את הרגע, כל רגע, המביא ממילא את הרגע הבא, מבלי לעסוק ברגע הבא. זה מתקשר לעשיית דברים באהבה ולאהוב את מה שאתם עושים. זה מתקשר לשקט נפשי ולשלווה משום שאתם מצויים ברגע נתון, בנוכחות מלאה במאה אחוז ולא בשום מקום אחר.
זה מה שמהווה חלק מההוויה שלכם מצוי עימכם כל העת בלא הפסקה, וכל מה שנחוץ זו תשומת הלב של התודעה הערה שלכם על מנת שזו תהיה הווייתכם (כמו כרגע שאת כותבת אותנו).
כלומר, זהו תהליך של התרחבות ממוקדת. זהו גם אחד מסממני השינוי הגדולים, שאין יותר הפכים, יש חיבורים; בו זמנית אתם מחוברים לכל שלוחותיכם, ולכל יצור נברא, בו זמנית ממוקדים ומדויקים. הרגע הנתון הוא עולם ומלואו, דורית, כל מה שיש, וזו איננה קלישאה. כשתשומת הלב שלכם במאה אחוז באדם אהוב, למשל, זה כל מה שקיים, עולם מלא, שלם ומספק ומשמח, הלא כן?!
כך נכון לגבי כל רגע ללא קשר למצב ספציפי. קרי, השינוי חל בעצם המושגים הקיימים והמקובלים, בעצם התבניות המקובלות בכול שטחי החיים האנושיים, בכול 'התפקידים' האנושיים: אם, בת, בן, חבר, חברויות בכלל וכו', ונבנים קריטריונים חדשים למושגים יסודיים כהורות, חברות, זוגיות, וכיוצא באלה.
שינויים אלה נדרשים על מנת לעבור מימד. אין אפשרות לעבור למימד התשיעי כשהתוכנה הישנה שולטת. חייב לחול ערעור, והערעור מתבטא גם בפיזי, באי שקט, ברעב, בתחושת ריחוף (כפי שאת חשה), באי מיקוד 'מקובל' במציאות, במאבקים בין ישן לחדש, בשינוי ה D.N.A וה- R.N.A כתוצאה. ערעור המביא להרהור ולשינוי.
זהו התפר בין המימדים, וכאמור, התפר הוא המקום הרגיש ביותר. מחייכם יתרחקו אנשים ויתקרבו חדשים. חלק מכם משנה סביבה, חלק מכם משנה מהות עבודה.
הרי אנו עוסקים בשינוי. קרי, מבקשים לעזור לכם לעבור פאזה, ומעבר פאזה כרוך בשינוי תפישה וראייה של דברים. קרי, ביכולת לחיות בכל רגע במאה אחוז. אין יותר 'אם ואילו', כשההיענות האינסטינקטיבית מופנית ליקום, לסובב, לעצמכם במאה אחוז באותה המידה, במקום לתבניות התפישה האנושית כבאמת אוניברסלית.
כל עוד אתם ממוקדים בתבניות, ואז… אם התבניות אינן מתפקדות… רחמנא לצנן, שומו שמיים…עליכם לחוש מאושרים, מחוברים ומחובקים, מוזנים בשפע שיביא גם את השפע הכלכלי המיוחל ויאפשר למצות בעולם החומר את המלוא. עדיין אתם חוסמים בכך שאתם נענים לתבניות האנושיות הקשורות עם ציפיות, תקוות, כמיהות, תלות ערך, וכיוצא באלה, במקום להיענות למהותכם, לסובב אתכם, לרגע נתון כל רגע.
כבר שנים רבות אתם מקלפים את קליפות ההגנה שנצברו בעולם החומר וגרמו לעכבות ולחסימות תוך כדי גילוי של נדבך על נדבך של המהות האנושית והרוחנית שלכם ושל הסובב אתכם.
שנים רבות אתם מטמיעים מידע בכך שאתם מדברים, שואלים שאלות, מקבלים תשובות, מקבלים תקשורים. המיקוד צריך להיות על מה שנכון לכם במאה אחוז ללא שום תהיות והאשמות פנימיות".